גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרשות לאיסור הלבנת הון: "היקף תקיפות הכופרה גדל באופן מהיר מאוד"

על רקע ריבוי מתקפות הסייבר והעלייה בדיווחים על מקרים החשודים בהלבנת הון במסגרת המתקפות האלה, הרשות לאיסור הלבנת הון מפרסמת מדריך "דגלים אדומים" לעסקים ● ממוצע הנזק ממתקפת סייבר בישראל באופן עקיף עומד על כחצי מיליון דולר למתקפה

מתקפת סייבר / צילום: Shutterstock, PabloLagarto
מתקפת סייבר / צילום: Shutterstock, PabloLagarto

לפני מספר חודשים התקבל ברשות לאיסור הלבנת הון דיווח מאחד הגופים הפיננסיים על חברה ישראלית שפנתה לצד שלישי במטרה שיסייע לה להיחלץ מאירוע כופרה אליו נקלעה - מומחה לניהול משא-ומתן עם האקרים, ואותו צד שלישי רכש שלוש יחידות ביטקוין (בשווי של עשרות אלפי דולרים בעת הרכישה), אותן העביר לארנק הדיגיטלי של התוקף באמצעות נותן שירותים פיננסים ישראלי. בבדיקה שבוצעה ברשות לאיסור הלבנת הון עלה כי הארנק אליו הועברו הכספים מוכר כקשור לאירועי כופרה נוספים שאירעו בעבר. משם הועברו הכספים לארנק "צינור" (ארנק שמשמש אך ורק לקבלת כספים והעברתם לארנק אחר), אשר שימש גם כיעד לקליטת כספים נוספים בסך של 5.65 מטבעות ביטקוין, החשודים כתשלומים בגין כופרה שבוצעה מחוץ לישראל. מארנק ה"צינור" הועברו כלל הכספים לארנק שזוהה ככזה המצוי בבעלותו של נותן שירותים פיננסים איראני.

האירוע הזה, ואירועים נוספים שמדווחים לרשות לאיסור הלבנת הון על-ידי גופים פיננסיים, משרטטים את מסלול הכסף שמשולם על-ידי חברות ישראליות להאקרים בתקיפות סייבר מרגע התשלום ועד להלבנתו על-ידי העבריינים.

לפי הערכות הרשות, ברוב מקרי הכופרה מנסים הקורבנות לבצע העברות של עשרות אלפי שקלים ועד תשלומים של מעל מיליון דולר לתשלום בודד למבקשי הכופרה (האקרים). ממוצע הנזק ממתקפת סייבר בישראל באופן עקיף עומד על כחצי מיליון דולר למתקפה.

על רקע ריבוי מתקפות הסייבר והעלייה בדיווחים על מקרים "חשודים" בהלבנת הון במסגרת המתקפות האלה, הרשות לאיסור הלבנת הון מפרסמת מדריך "דגלים אדומים" שאם הם עולים ומצטברים, הם עלולים לרמוז על ניצול של המערכת הפיננסית לביצוע תשלומי כופר, כחלק משרשרת הלבנת ההון של הכספים המשולמים לעבריינים.

המדריך מציג שיטות פעולה בולטות שזוהו בארץ ובעולם ככאלה המיושמות על-ידי ההאקרים, לרבות תשלומים בנכסים וירטואליים (בדגש על ביטקוין), שימוש בארנקים דיגיטליים "חד-פעמיים" ובנותני שירותים בנכסים וירטואליים הרשומים בישראל לביצוע התשלומים, כולל עבור קורבנות זרים.

ניצני שימוש ב-NFT להעברת כספי כופר

דרכי הפעילות המרכזיים של העברת כספי הכופר שזיהתה הרשות מתמקדים בשימוש של אזרחים זרים בנותני שירותים פיננסים (ציינג'ים) שאינם במדינת הקורבן, בהם ביצוע תשלומי כופר בישראל על-ידי זרים (ללא זיקה לישראל); שימוש בפלטפורמות בינלאומיות למסחר בקריפטו; שימוש בבלדרי כספים, פעמים רבות בגורמים "משוטים", שאינם יודעים את מקור ומטרת ההעברות; ותשלום באמצעות חברות לניהול משברים, חברות ביטוח או עורכי דין, עם או בלי הצהרה מלאה בדבר זהות הלקוח עבורו משולם הכופר.

שיטות נוספות הן המרת כספים למטבע פיאט בבורסה לא מפוקחת; העברה לארנקים "חד-פעמיים"; שימוש בבורסות מבוזרות (DeFi); וכן שימוש בכרטיסי מתנה והמרת הכספים לרכישת מוצרים ברי-קיימא.

עיקר השימוש מבוצע בנכסים וירטואליים, אשר קל להמירם (דוגמת ביטקוין), לצד שימוש במטבעות בעלי רמת אנונימיות גבוהה יותר, וכן ניצנים לשימוש ב-NFT.

הרשות רואה שימוש גובר ב"מיקסרים", העברות מרובות ו-"Chain Hopping" על-מנת לטשטש את נתיב העברת הכספים ו"הרחקתו" מאירוע הכופר, למשל על-ידי ביצוע העברות בין מספר רב של ארנקים באותו מטבע; העברת תשלום הכופר בין מספר מטבעות וירטואליים (Chain Hopping) עד לנקודת היציאה; העברת התשלום שהתקבל במטבע וירטואלי ב"מיקסר" במטרה לטשטש את מסלולו וייעודו.

מיליוני תקיפות סייבר בשנה בישראל

מסקירת הרשות לאיסור הלבנת הון עולה כי תחום הכופרה צומח כתופעה גלובלית, שהיקפה מוערך בכ-20 מיליארד דולר בשנה וגדל בקצב גובר בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר התפרצות מגפת הקורונה. ניתוח מקרי הכופרה בישראל מציג רמת תחכום הולכת וגוברת וגידול משמעותי בהיקף התופעה בשנים האחרונות. בשנה האחרונה גדל מספר תקיפות הסייבר משמעותית (לפי הערכות עד פי 7) לכדי מיליוני תקיפות סייבר בכל שנה.

סקר עדכני של הלמ"ס ומערך הסייבר מיולי 2021 קבע כי כ-42% מהעסקים הגדולים (250 עובדים ומעלה) בישראל חוו מתקפות סייבר (חלקן נהדפו). סקרים של חברות אבטחה מציגים תמונה ממנה עולה כי כמחצית מהחברות בישראל חוו תקיפות כופרה, וקרוב למחצית מאלה שלא חוו - סבורות כי יותקפו בשנה הקרובה.

יחד עם זאת, מדובר בתופעה שקיים קושי להעריך את היקפה האמיתי בשל תת-דיווח. 91% מנפגעי העבירות המקוונות אינם מדווחים על העבירה לרשויות האכיפה. עוד עולה כי כ-80% מהארגונים שהחליטו לשלם את דרישת הכופר, חוו מתקפת כופרה חוזרת (לפי סקרים של חברות טכנולוגיה ואבטחת מידע).

במקרים אחרים נאלצות החברות שהותקפו לתקן את נזקי המתקפה. עלות תיקון ממוצעת בישראל נאמדת בכחצי מיליון דולר למתקפה ונחשבת לנמוכה יחסית בהשוואה לעולם (על בסיס חישוב הכולל את עלות הזמן הנדרש להתאוששות ממתקפה, הנאמד בעולם בכ-21 ימים בממוצע). נוסף על נזקים אלה, ישנו הנזק הכרוך בפגיעה במוניטין וכן ישנה אפשרות שהתוקפים לא יעמדו בהבטחתם וימכרו את המידע וכאמור לעיל שיתקפו שוב.

"סחיטת הכופר והלבנת ההון חופפות ומתלכדות"

לדברי ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, "היקף תקיפות הכופרה גדל באופן מהיר מאוד. מדובר בתופעה בה עבירת המקור (סחיטת כופר) והלבנת ההון שנסחט - חופפות ומתלכדות כמעט לגמרי. התחקות אחר דמי הכופר יכולה לאפשר הגעה לעבריינים ולעתים אף תפיסת כספי הכופר לפני מימושו. צוות הרשות נמצא בחזית העשייה העולמית לביצוע חקירות כלכליות בתחומי פשיעה צומחים וחדשניים, לרבות התמודדות עם תופעות פשיעה מקוונת, נכסים וירטואליים ותשלומי כופרה".

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד''ר שלומית ווגמן-רטנר / צילום: ניב קנטור

ווגמן-רטנר מסבירה כי הרשות מנתחת ומעבירה את המודיעין הפיננסי שהיא חושפת לגופי האכיפה והביטחון להמשך טיפולן בנושא, לרבות בתחום הנכסים הווירטואליים. לדבריה, "כניסתו לתוקף בישראל של משטר איסור הלבנת ההון על נכסים וירטואליים מרחיב את מעגל המודיעין הפיננסי הזמין לרשות, ובעזרת הדגלים האדומים שאנו מפרסמים היום אנו מצפים לקבל מודיעין מדויק ואיכותי יותר, שיסייע לנו בפיצוח פרשיות נוספות בתחום זה".

בין המקרים שדווחו לרשות לאיסור הלבנת הון בשנה החולפת מוזכר מקרה בו לקוח זר ביצע רכישה של ביטקוין בסכום של כ-10,000 שקל באמצעות כרטיס אשראי. מבדיקה שביצע הגוף הפיננסי שהעניק ללקוח את השירות עולה כי מכתובת הארנק שנתן הלקוח על-מנת לקבל את המטבע הווירטואלי הועברו בעבר מטבעות וירטואליים לכתובת אחרת באירלנד, אשר ידועה ככתובת המעורבת בפעילות כופרה.

במקרה אחר שדווח התברר כי מחשבון בנק של חברה המתמחה בניהול משברים בוצעה העברה של עשרות אלפי שקלים לחשבון נותן שירות פיננסי לצורך רכישת ביטקוין. לדברי נותן השירות, נציג חברת ניהול המשברים ציין כי חברה שהעסיקה את שירותיו הותקפה על-ידי האקר, והביטקוין שנרכש ישמש לתשלום בגין מתקפת כופרה.

מקרה נוסף שדווח עסק בעמותה שהפקידה בחשבון אצל נותן שירותים פיננסיים (נש"פ) עשרות אלפי שקלים. מבירור שערך הנש"פ מול נציג העמותה עלה כי מדובר באירוע כופרה עקב פריצה לאחד משרתי העמותה, והיא מעוניינת לבצע רכישה של ביטקוין לצורך התשלום, לאחר שלדברי הנציג היא הונחתה לעשות כן על-ידי המשטרה. הנש"פ לא אישר את הפעולה, והכסף הוחזר לחשבון העמותה.

במקרה אחר, בחשבון בבעלות בני זוג מבוגרים עלתה פעילות חריגה של העברות בסך עשרות אלפי שקלים מגורמים שונים ומשיכות מזומנים בסכומים דומים. בבירור מול בעלי החשבון התברר כי הם הופעלו כבלדרי כספים (Money Mules) על-ידי האקרים רוסים שדרשו מהם למשוך את הכספים שמתקבלים לחשבונם ולהפקידם אצל נש"פ שירכוש מטבעות וירטואליים עבורם.

מקרה נוסף אותו מתארת הרשות לאיסור הלבנת הון עוסק בחברת לניהול משברים שביצעה רכישה של מטבע וירטואלי בעשרות אלפי שקלים, כאשר מבירור של הגוף הפיננסי מולה עלה כי הרכישה בוצעה לצורך תשלום עבור אנשים שנפגעו מכופרה ולעסקים שרוצים להחזיק מטבעות וירטואליים כאמצעי התגוננות למקרה שיעברו מתקפת כופרה.

עוד הגיע לרשות דיווח על אזרח זר שמערכות המחשב שלו הותקפו על-ידי האקרים וביצע מספר רכישות של מטבעות וירטואליים בסך של כ-100,000 שקל באמצעות כרטיס האשראי שלו לצורך תשלום כופר. הגוף המדווח ביצע בירור מול המשטרה על-מנת לוודא את אמיתות המקרה, וכן פנה לגוף בו מועסק האזרח הזר כדי לקבל מכתב רשמי המאשר את העסקתו והצהרה לגבי מקור הכספים.

דגלים אדומים: מתחושת לחץ של הלקוח ועד שימוש במיקסרים

על רקע ריבוי המקרים, הרשות לאיסור הלבנת הון מסמנת שורת דגלים אדומים לסקטור הפיננסי לזיהוי פעילות "חשודה" בתחום ולדווח עליה לרשות. בין הדגלים הללו נכללים דגלים המעידים על כתובת ארנק חשודה; העברה לארנק "חד-פעמי"; שימוש במתווך (לרבות שימוש בחברת ניהול משברים/חברת סייבר/משרד עורכי דין/חברת ביטוח עם/בלי הצהרה בדבר מהות הפעולה ו/או הגורם עבורו מבוצעת הפעולה); מידע חריג הנמסר על-ידי הלקוח; היעדר היכרות של הלקוח עם מטבעות וירטואליים; שימוש באמצעים טכנולוגיים לביצוע פעולה באופן אנונימי; תחושת לחץ/דחיפות של הלקוח; העברות במטבעות קריפטוגרפיים למדינות בסיכון גבוה לרבות בהיבטי כופרה; העברות למדינות שללקוח אין קשר פיננסי עימן; שימוש במיקסרים; העברות מרובות בפרק זמן קצר של מטבעות וירטואליים לארנק של לקוח בלא הסבר למקור הכספים; שימוש/המרה למטבעות בעלי אנונימיות גבוהה; שימוש במילים חשודות בתיאור ההעברה ועוד.

עוד כתבות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי חוזרת רשמית לכס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל