גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרשות לאיסור הלבנת הון: "היקף תקיפות הכופרה גדל באופן מהיר מאוד"

על רקע ריבוי מתקפות הסייבר והעלייה בדיווחים על מקרים החשודים בהלבנת הון במסגרת המתקפות האלה, הרשות לאיסור הלבנת הון מפרסמת מדריך "דגלים אדומים" לעסקים ● ממוצע הנזק ממתקפת סייבר בישראל באופן עקיף עומד על כחצי מיליון דולר למתקפה

מתקפת סייבר / צילום: Shutterstock, PabloLagarto
מתקפת סייבר / צילום: Shutterstock, PabloLagarto

לפני מספר חודשים התקבל ברשות לאיסור הלבנת הון דיווח מאחד הגופים הפיננסיים על חברה ישראלית שפנתה לצד שלישי במטרה שיסייע לה להיחלץ מאירוע כופרה אליו נקלעה - מומחה לניהול משא-ומתן עם האקרים, ואותו צד שלישי רכש שלוש יחידות ביטקוין (בשווי של עשרות אלפי דולרים בעת הרכישה), אותן העביר לארנק הדיגיטלי של התוקף באמצעות נותן שירותים פיננסים ישראלי. בבדיקה שבוצעה ברשות לאיסור הלבנת הון עלה כי הארנק אליו הועברו הכספים מוכר כקשור לאירועי כופרה נוספים שאירעו בעבר. משם הועברו הכספים לארנק "צינור" (ארנק שמשמש אך ורק לקבלת כספים והעברתם לארנק אחר), אשר שימש גם כיעד לקליטת כספים נוספים בסך של 5.65 מטבעות ביטקוין, החשודים כתשלומים בגין כופרה שבוצעה מחוץ לישראל. מארנק ה"צינור" הועברו כלל הכספים לארנק שזוהה ככזה המצוי בבעלותו של נותן שירותים פיננסים איראני.

האירוע הזה, ואירועים נוספים שמדווחים לרשות לאיסור הלבנת הון על-ידי גופים פיננסיים, משרטטים את מסלול הכסף שמשולם על-ידי חברות ישראליות להאקרים בתקיפות סייבר מרגע התשלום ועד להלבנתו על-ידי העבריינים.

לפי הערכות הרשות, ברוב מקרי הכופרה מנסים הקורבנות לבצע העברות של עשרות אלפי שקלים ועד תשלומים של מעל מיליון דולר לתשלום בודד למבקשי הכופרה (האקרים). ממוצע הנזק ממתקפת סייבר בישראל באופן עקיף עומד על כחצי מיליון דולר למתקפה.

על רקע ריבוי מתקפות הסייבר והעלייה בדיווחים על מקרים "חשודים" בהלבנת הון במסגרת המתקפות האלה, הרשות לאיסור הלבנת הון מפרסמת מדריך "דגלים אדומים" שאם הם עולים ומצטברים, הם עלולים לרמוז על ניצול של המערכת הפיננסית לביצוע תשלומי כופר, כחלק משרשרת הלבנת ההון של הכספים המשולמים לעבריינים.

המדריך מציג שיטות פעולה בולטות שזוהו בארץ ובעולם ככאלה המיושמות על-ידי ההאקרים, לרבות תשלומים בנכסים וירטואליים (בדגש על ביטקוין), שימוש בארנקים דיגיטליים "חד-פעמיים" ובנותני שירותים בנכסים וירטואליים הרשומים בישראל לביצוע התשלומים, כולל עבור קורבנות זרים.

ניצני שימוש ב-NFT להעברת כספי כופר

דרכי הפעילות המרכזיים של העברת כספי הכופר שזיהתה הרשות מתמקדים בשימוש של אזרחים זרים בנותני שירותים פיננסים (ציינג'ים) שאינם במדינת הקורבן, בהם ביצוע תשלומי כופר בישראל על-ידי זרים (ללא זיקה לישראל); שימוש בפלטפורמות בינלאומיות למסחר בקריפטו; שימוש בבלדרי כספים, פעמים רבות בגורמים "משוטים", שאינם יודעים את מקור ומטרת ההעברות; ותשלום באמצעות חברות לניהול משברים, חברות ביטוח או עורכי דין, עם או בלי הצהרה מלאה בדבר זהות הלקוח עבורו משולם הכופר.

שיטות נוספות הן המרת כספים למטבע פיאט בבורסה לא מפוקחת; העברה לארנקים "חד-פעמיים"; שימוש בבורסות מבוזרות (DeFi); וכן שימוש בכרטיסי מתנה והמרת הכספים לרכישת מוצרים ברי-קיימא.

עיקר השימוש מבוצע בנכסים וירטואליים, אשר קל להמירם (דוגמת ביטקוין), לצד שימוש במטבעות בעלי רמת אנונימיות גבוהה יותר, וכן ניצנים לשימוש ב-NFT.

הרשות רואה שימוש גובר ב"מיקסרים", העברות מרובות ו-"Chain Hopping" על-מנת לטשטש את נתיב העברת הכספים ו"הרחקתו" מאירוע הכופר, למשל על-ידי ביצוע העברות בין מספר רב של ארנקים באותו מטבע; העברת תשלום הכופר בין מספר מטבעות וירטואליים (Chain Hopping) עד לנקודת היציאה; העברת התשלום שהתקבל במטבע וירטואלי ב"מיקסר" במטרה לטשטש את מסלולו וייעודו.

מיליוני תקיפות סייבר בשנה בישראל

מסקירת הרשות לאיסור הלבנת הון עולה כי תחום הכופרה צומח כתופעה גלובלית, שהיקפה מוערך בכ-20 מיליארד דולר בשנה וגדל בקצב גובר בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר התפרצות מגפת הקורונה. ניתוח מקרי הכופרה בישראל מציג רמת תחכום הולכת וגוברת וגידול משמעותי בהיקף התופעה בשנים האחרונות. בשנה האחרונה גדל מספר תקיפות הסייבר משמעותית (לפי הערכות עד פי 7) לכדי מיליוני תקיפות סייבר בכל שנה.

סקר עדכני של הלמ"ס ומערך הסייבר מיולי 2021 קבע כי כ-42% מהעסקים הגדולים (250 עובדים ומעלה) בישראל חוו מתקפות סייבר (חלקן נהדפו). סקרים של חברות אבטחה מציגים תמונה ממנה עולה כי כמחצית מהחברות בישראל חוו תקיפות כופרה, וקרוב למחצית מאלה שלא חוו - סבורות כי יותקפו בשנה הקרובה.

יחד עם זאת, מדובר בתופעה שקיים קושי להעריך את היקפה האמיתי בשל תת-דיווח. 91% מנפגעי העבירות המקוונות אינם מדווחים על העבירה לרשויות האכיפה. עוד עולה כי כ-80% מהארגונים שהחליטו לשלם את דרישת הכופר, חוו מתקפת כופרה חוזרת (לפי סקרים של חברות טכנולוגיה ואבטחת מידע).

במקרים אחרים נאלצות החברות שהותקפו לתקן את נזקי המתקפה. עלות תיקון ממוצעת בישראל נאמדת בכחצי מיליון דולר למתקפה ונחשבת לנמוכה יחסית בהשוואה לעולם (על בסיס חישוב הכולל את עלות הזמן הנדרש להתאוששות ממתקפה, הנאמד בעולם בכ-21 ימים בממוצע). נוסף על נזקים אלה, ישנו הנזק הכרוך בפגיעה במוניטין וכן ישנה אפשרות שהתוקפים לא יעמדו בהבטחתם וימכרו את המידע וכאמור לעיל שיתקפו שוב.

"סחיטת הכופר והלבנת ההון חופפות ומתלכדות"

לדברי ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, "היקף תקיפות הכופרה גדל באופן מהיר מאוד. מדובר בתופעה בה עבירת המקור (סחיטת כופר) והלבנת ההון שנסחט - חופפות ומתלכדות כמעט לגמרי. התחקות אחר דמי הכופר יכולה לאפשר הגעה לעבריינים ולעתים אף תפיסת כספי הכופר לפני מימושו. צוות הרשות נמצא בחזית העשייה העולמית לביצוע חקירות כלכליות בתחומי פשיעה צומחים וחדשניים, לרבות התמודדות עם תופעות פשיעה מקוונת, נכסים וירטואליים ותשלומי כופרה". 

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד''ר שלומית ווגמן-רטנר / צילום: ניב קנטור

ווגמן-רטנר מסבירה כי הרשות מנתחת ומעבירה את המודיעין הפיננסי שהיא חושפת לגופי האכיפה והביטחון להמשך טיפולן בנושא, לרבות בתחום הנכסים הווירטואליים. לדבריה, "כניסתו לתוקף בישראל של משטר איסור הלבנת ההון על נכסים וירטואליים מרחיב את מעגל המודיעין הפיננסי הזמין לרשות, ובעזרת הדגלים האדומים שאנו מפרסמים היום אנו מצפים לקבל מודיעין מדויק ואיכותי יותר, שיסייע לנו בפיצוח פרשיות נוספות בתחום זה".

בין המקרים שדווחו לרשות לאיסור הלבנת הון בשנה החולפת מוזכר מקרה בו לקוח זר ביצע רכישה של ביטקוין בסכום של כ-10,000 שקל באמצעות כרטיס אשראי. מבדיקה שביצע הגוף הפיננסי שהעניק ללקוח את השירות עולה כי מכתובת הארנק שנתן הלקוח על-מנת לקבל את המטבע הווירטואלי הועברו בעבר מטבעות וירטואליים לכתובת אחרת באירלנד, אשר ידועה ככתובת המעורבת בפעילות כופרה.

במקרה אחר שדווח התברר כי מחשבון בנק של חברה המתמחה בניהול משברים בוצעה העברה של עשרות אלפי שקלים לחשבון נותן שירות פיננסי לצורך רכישת ביטקוין. לדברי נותן השירות, נציג חברת ניהול המשברים ציין כי חברה שהעסיקה את שירותיו הותקפה על-ידי האקר, והביטקוין שנרכש ישמש לתשלום בגין מתקפת כופרה.

מקרה נוסף שדווח עסק בעמותה שהפקידה בחשבון אצל נותן שירותים פיננסיים (נש"פ) עשרות אלפי שקלים. מבירור שערך הנש"פ מול נציג העמותה עלה כי מדובר באירוע כופרה עקב פריצה לאחד משרתי העמותה, והיא מעוניינת לבצע רכישה של ביטקוין לצורך התשלום, לאחר שלדברי הנציג היא הונחתה לעשות כן על-ידי המשטרה. הנש"פ לא אישר את הפעולה, והכסף הוחזר לחשבון העמותה.

במקרה אחר, בחשבון בבעלות בני זוג מבוגרים עלתה פעילות חריגה של העברות בסך עשרות אלפי שקלים מגורמים שונים ומשיכות מזומנים בסכומים דומים. בבירור מול בעלי החשבון התברר כי הם הופעלו כבלדרי כספים (Money Mules) על-ידי האקרים רוסים שדרשו מהם למשוך את הכספים שמתקבלים לחשבונם ולהפקידם אצל נש"פ שירכוש מטבעות וירטואליים עבורם.

מקרה נוסף אותו מתארת הרשות לאיסור הלבנת הון עוסק בחברת לניהול משברים שביצעה רכישה של מטבע וירטואלי בעשרות אלפי שקלים, כאשר מבירור של הגוף הפיננסי מולה עלה כי הרכישה בוצעה לצורך תשלום עבור אנשים שנפגעו מכופרה ולעסקים שרוצים להחזיק מטבעות וירטואליים כאמצעי התגוננות למקרה שיעברו מתקפת כופרה.

עוד הגיע לרשות דיווח על אזרח זר שמערכות המחשב שלו הותקפו על-ידי האקרים וביצע מספר רכישות של מטבעות וירטואליים בסך של כ-100,000 שקל באמצעות כרטיס האשראי שלו לצורך תשלום כופר. הגוף המדווח ביצע בירור מול המשטרה על-מנת לוודא את אמיתות המקרה, וכן פנה לגוף בו מועסק האזרח הזר כדי לקבל מכתב רשמי המאשר את העסקתו והצהרה לגבי מקור הכספים.

דגלים אדומים: מתחושת לחץ של הלקוח ועד שימוש במיקסרים

על רקע ריבוי המקרים, הרשות לאיסור הלבנת הון מסמנת שורת דגלים אדומים לסקטור הפיננסי לזיהוי פעילות "חשודה" בתחום ולדווח עליה לרשות. בין הדגלים הללו נכללים דגלים המעידים על כתובת ארנק חשודה; העברה לארנק "חד-פעמי"; שימוש במתווך (לרבות שימוש בחברת ניהול משברים/חברת סייבר/משרד עורכי דין/חברת ביטוח עם/בלי הצהרה בדבר מהות הפעולה ו/או הגורם עבורו מבוצעת הפעולה); מידע חריג הנמסר על-ידי הלקוח; היעדר היכרות של הלקוח עם מטבעות וירטואליים; שימוש באמצעים טכנולוגיים לביצוע פעולה באופן אנונימי; תחושת לחץ/דחיפות של הלקוח; העברות במטבעות קריפטוגרפיים למדינות בסיכון גבוה לרבות בהיבטי כופרה; העברות למדינות שללקוח אין קשר פיננסי עימן; שימוש במיקסרים; העברות מרובות בפרק זמן קצר של מטבעות וירטואליים לארנק של לקוח בלא הסבר למקור הכספים; שימוש/המרה למטבעות בעלי אנונימיות גבוהה; שימוש במילים חשודות בתיאור ההעברה ועוד.

עוד כתבות

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

"הרופאים אמרו שאאבד את המוח, את התודעה, שזה וירוס שלא שורדים"

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל