אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר
במשך שנים ארוכות מדברים בשוק החיסכון ארוך הטווח על מציאת מנגנון שיחליף את האג"ח המיועדות שמנפיקה המדינה לקרנות הפנסיה כדי להבטיח לחוסכים תשואה על חלק מהתיק הפנסיוני. בחוק ההסדרים האחרון אושר מנגנון כזה, אשר יבטיח לחוסכים תשואה של 5.15% על החיסכון, והוא תוכן להיכנס לתוקף ב-1 ביולי 2022. אולם הערב (ב') מתברר כי כניסת הרפורמה מרחיקת הלכת של שר האוצר, אביגדור ליברמן, בדרך להידחות.
טיוטה שפרסם שר האוצר מגלה כי באוצר מתכוונים לדחות את הרפורמה בשלושה חודשים. זאתף על פי האוצר, "כדי לאפשר לחברות המנהלות להיערך תפעולית ליישום מנגנון השלמת תשואה ועל מנת שיישום המנגנון יחל בתחילת רבעון קלנדרי, מוצע לדחות את המועד הקובע ליום 1 באוקטובר 2022".
נציין כי הרפורמה מחייבת את קרנות הפנסיה, מעבר להיערכות המיכונית לחישוב התשואה, גם להיערך מבחינת מערך ההשקעות. עד עתה מערכי ההשקעות של הקרנות ניהלו 70% מתיק ההשקעות וה-30% הנותרים כוסו על ידי האג"ח המיועדות. לאחר הרפורמה החברות המנהלות של קרנות הפנסיה ינהלו את כל התיק הפנסיוני, בהתאם לתמהיל תיק הדגל שלהן, כלומר המסלול לחוסכים הצעירים, בני 50 ומטה.
על פי הצעת החוק שאושרה במסגרת חוק ההסדרים, המדינה תפסיק להנפיק אג"ח מיועדות בשיעור של 30% מנכסי הפנסיות הוותיקות והחדשות, כאשר שיעור זהה של כספי החוסכים יושקע בשוק ההון, וככל שהתשואה השנתית שהושגה בנוגע לסכומים אלה, תהיה נמוכה מ-5.15%, המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש כדי להבטיח תשואה של 5.15%, וככל שהתשואה שהושגה תהיה גבוהה מ-5.15% הקרנות יעבירו את ההפרש לקרן שתוקם לשם הבטחת תשואה עתידית והשלמת ההפרשים ככל שיידרש.
על רקע חשש חברי הכנסת כי המדינה תשנה את החוק ותשנה את חובתה להשלים את התשואה, נקבע כי גם במקרה של שינוי החוק, ההטבה של השלמת התשואה תישמר למשך 15 שנה, זאת כדי לדמות ככל הניתן את תקופת הוודאות שנתנו האג"ח המיועדות.
במסגרת חשש חברי הכנסת כי המדינה לא תפריש סכומים מספיקים לאורך השנים לקרן ובמצב משבר לא יהיה בה די כדי להשלים את התשואות, נקבעו בחוק שיעורי ההפרשות השנתיות של המדינה לקרן מתוך סך הנכסים המנוהלים בקרנות השונות: בשנים 2022 עד 2025 - 3.15%, בשנים 2025 - 2027 - 2.65%, בשנת 2028 - 2.15%, ובשנת 2029 ואילך - 1.95%. החישוב יעשה בכל שנה בנפרד, כאשר גם שיעורי ההפרשות עודכנו ב-0.15% בהתאמה להגדלת ההפרשה ל-5.15%. העלאת התשואה הנוספת נעשתה על מנת שתכלול לצד דמי הניהול גם את ההוצאות הישירות בשל ביצוע עסקאות באותם נכסים, ואלה לא ינוכו מתוך התשואה.
מדי שנה מפקיד הציבור לקרנות הפנסיה החדשות סכום של כ-100 מיליארד שקל (שעולה עם מספר החוסכים). המדינה הנפיקה עד עתה אג"ח מיועדות בגין 30% מסכום זה, כלומר כ-30 מיליארד שקל, אשר ניהולם יעבור בהדרגה לידי הגופים המוסדיים המנהלים את קרנות הפנסיה.
בבורסה בתל אביב מיהרו לברך עליו, מתוך שאיפה כי הגופים המוסדיים ישקיעו את הכספים בארץ, אולם יתכן כי השמחה הזו מוקדמת והגופים יעדיפו להוציא את הכספים לחו"ל ולא להשאיר אותו בארץ.
על-פי ראש רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, נכון להיום כ-50% מכספי החיסכון ארוך הטווח (לא כולל האג"ח המיועדות) מושקעים בחו"ל. מדובר על השקעות במניות, באשראי, בנדל"ן ובתשתיות מעבר לים.
מנהלי ההשקעות מעדיפים להוציא את הכסף לחו"ל מכמה סיבות, בין היתר כדי להגדיל פיזור סיכונים גיאוגרפי ולהקטין את התלות בשוק המקומי, אך הסיבה המרכזית היא למצוא עסקאות שיביאו לתשואה גבוהה על סכומי הכסף האדירים שנאספו בקרנות הפנסיה, ששוק ההון המקומי לא מצליח להכיל בשל גודלו הקטן יחסית, וזאת למרות שהבורסה בתל אביב נהנית בשנתיים האחרונות מגל הנפקות מרשים והמדדים המובילים בארץ ניצחו בשנה האחרונה את המדדים המובילים בעולם מבחינת התשואה שהשיגו.