גל ההנפקות ששטף את הבורסה בתל אביב בשנתיים האחרונות הכניס עשרות מיליארדי שקלים לכלכלה הישראלית, אך כעת מתברר כי הוא הביא עמו גם תופעת לוואי מבורכת, אך בוודאי שלא מספיקה. כ-100 החברות שהצטרפו למסחר בפרק זמן זה תרמו לעלייה במספר יושבות הראש ל-18. למרות השיפור, הן מהוות כיום רק כ-6% מהיו"רים של החברות הנכללות במדד ת"א-125 . המצב בשולחן ההנהלה אפילו חמור יותר ומספר המנכ"ליות אף נמוך יותר.
הנתונים האלו נחשפו על-ידי יו"רית רשות ני"ע, ענת גואטה, במהלך כנס השקה שקיימה הרשות לפורום 35+, ובו השתתפו בכירי ובכירות הכלכלה המקומית, בהם המפקח על הבנקים יאיר אבידן, הנגידה לשעבר קרנית פלוג, ראש רשות התחרות והרשות להלבנת הון, יושבי ראש ומנכ"לי בנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח, ענקיות הנדל"ן והקמעונאות.
"ישראל נמצאת היום במקום טעון שיפור"
"המהלכים שקודמו בעולם יצרו שינויים משמעותיים, בשעה שבישראל לא הייתה תזוזה ממשית בנושא הזה. ישראל נמצאת היום במקום טעון שיפור בכלל וביחס לשווי הון במדיניות מערביות מתקדמות מקבילות בפרט - הן מבחינת נתונים בפועל והן מבחינת חקיקה ורגולציה", אמרה גואטה במפגש להשקת הפורום.
על-פי הנתונים שנאספו ומעודכנים לשבוע זה, בישראל קיים עדיין תת ייצוג משמעותי של נשים בדירקטוריונים ובהנהלות. כך, נכון להיום שיעור הדירקטוריות הממוצע עומד על 24% בזמן שבמדינות המערביות המובילות שיעור הדירקטוריות בעשור האחרון עלה ל-35%-45%. גואטה ציינה כי בשנת 2020 רק ב-16% מהחברות הציבוריות נשים היוו למעלה מ-35% מהדירקטוריון, כאשר היום השיעור הזה כבר עומד על 19%, אולם ברוב המקרים, גם כשיש נשים, הדירקטוריון מורכב ברובו המוחלט מגברים. יו"רית רשות ני"ע הוסיפה כי היעד אליו מכוונת הרשות הוא שעד לסוף שנת 2022 - נשים יהוו למעלה מ-35% מהרכב הדירקטוריון ב-30% מהתאגידים המפוקחים לפחות.
נציין כי המפקח על הבנקים, שכאמור השתתף בכנס הווירטואלי, פרסם בנובמבר האחרון טיוטה בדרך להנחיה שתחייב את הבנקים וחברות כרטיסי האשראי בגיוון מגדרי רחב יותר. אבידן הציג עם פרסום הטיוטה נתונים המראים כי נכון ליוני 2021, שני שלישים (64%) מהעובדים המועסקים באופן ישיר על-ידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הן נשים, אך בדרגי ההנהלה הבכירה שיעורן נמוך יותר - שליש מחברי ההנהלה וכרבע (24%) מחברות הדירקטוריון.
במהלך האירוע פרס יו"ר מגדל אחזקות המיועד, השופט העליון בדימוס חנן מלצר, את הדרכים להגדלת הייצוג הנשי בחברות ציבוריות ולמעשה רמז מה בכוונתו לקדם בחברת הביטוח. הוא אמר כי ניתן להגדיל ייצוג נשי באמצעות חקיקה, כפי שנעשה לדוגמה בחלק ממדינות סקנדינביה, אך הסביר שעדיף לעשות זאת לא באמצעות חוק או פסיקה אלא בדרך של שכנוע.
"הגופים המוסדיים יכולים להשתמש בזכויות ההצבעה שלהם כדי לקדם נשים בדירקטוריונים, דבר שנעשה בארה"ב וראוי שייעשה יותר ממה שנעשה עד כה אצלנו. אפשר גם לפרסם מדיניות של השקעה שתיקח בחשבון שיקול של גיוון מגדרי בדירקטוריונים, אפשר לעשות קרנות סל או קרנות נאמנות שתצהרנה מראש שתיתן העדפה מתקנת או השקעה חיובית, כפי שעשו במורגן סטנלי שלפי המחקרים שלהם זה נותן תוצאות ותשואות טובות יותר. יש מחקרים לכאן ולכאן אבל עובדה שהם פרסמו זאת בצורה חיובית", אמר מלצר וציין כי כדאי שחברות יפרסמו גם את שיעור הנשים בחברה בכלל ובהנהלה הבכירה בפרט.
רני צים, שרכש בשנה האחרונה חלקים מבית ההשקעות פסגות, הסביר כי בפסגות כ-40% מההנהלה הם נשים ובחברת קרנות הנאמנות של פסגות, שם הרכב הדירקטוריון היה גברי מובהק, הוא מינה שתי דירקטוריות מקצועיות המהוות שליש מהדירקטוריון.
"מתנגדים להרכבי דירקטוריון ללא ייצוג נשי"
צים הזכיר שפסגות קידמה כבר לפני כמה שנים הטמעה של גיוון מגדרי. כמנהל כספי ציבור הלוקח חלק מהותי באסיפות כלליות, אנחנו אחד הגופים היחידים ששם לעצמו כפרמטר מרכזי להשקעה את קביעת הרכב הדירקטוריון בנושא המגדרי. במסמך המחייב שלנו נכתב כי אנו מתנגדים להרכבי דירקטוריון שאין בהם ייצוג נשי. כאשר יש יותר מ-40% נשים אנו נותנים משקל חיובי יותר מבחינת תגמול החברה וגם מבחינת השקעה בה. לצערנו אנו רואים כי המצב ברוב החברות הציבוריות בישראל רחוק מכך", אמר צים.
עוד דיברו בכנס סגנית יו"רית מאסטרקארד העולמית אן קיירנס, מנכ"ל הבורסה לני"ע בת"א איתי בן זאב ויו"רית שטראוס, עופרה שטראוס.
