עו''ד אורי גאון / צילום: איל יצהר
"מערכת המשפט מקלה ראש באחריות שצריכה להיות לאנשים להחזיר את חובותיהם, וממהרת לפסוק כי הבנקים יספגו את הכספים החסרים", כך אומר לגלובס עו"ד אורי גאון, השותף הבכיר הוותיק במשרד לוינבוק ועורך הדין של כל הבנקים בישראל. "גישה זו פוגעת דווקא באותם אנשים שכן מכבדים הסכמים וכן מחזירים חובות בזמן", אומר מי שמייצג את הבנקים בבתי המשפט, ודואג להשיב להם את חובותיהם בהליכי הפירוק הגדולים במדינה.
"רבים מהתיקים שאני מלווה הם בראש הכותרות, ונלווים אליהם הרבה רעש ורגשות ואינטרסים. התפקיד שלי זה לנטרל את כל זה. אני צריך לעשות את העבודה שלי בצורה קרה ולהתמקד במטרה - החזר החוב לבנק".
גאון, המתמחה בתחום חדלות פירעון, מונה לפני כשבועיים לנאמן של חברות בנות של NSO - קונווקסום, וויאווט וגאוטילב - לאחר שהוגשה בקשה מטעמה של קרן בי. אר. ג'י, בעלת השליטה בחברת הסייבר ההתקפי הישראלית. לטענתה, NSO הפסיקה את הזרמת המימון שלה והמשא ומתן בין השתיים על מכירת חברת הרחפנים קונווקסום עלה על שרטון. הוא הגיש דוח לפיו הוא מנסה להגיע להסכם עם הקרן על הזרמה של עוד 9.5 מיליון שקל להמשך פעילותה של קונווקסום.
"מאז שמוניתי כנאמן, אנחנו עובדים סביב לשעון, כדי לנסות ולהבטיח את שימור המצב, כך שניתן יהיה לממש את הפוטנציאל", הוא מספר. "מדובר בחברות ייחודיות שמעסיקות אנשים סופר מוכשרים. בשונה מחברות אחרות בתחומים אחרים, המשאב המרכזי אצלנו הוא העובדים. קונווקסום היא למעשה מרכז מחקר ופיתוח, אשר מייצרת טכנולוגיה ייחודית שאין לה כמעט מתחרים, בתחום של הגנה מפני רחפנים. לכן, המשימה הראשונה שלנו היא קודם כל לשמר את העובדים ולייצר להם יציבות".
גאון מדגיש כי בשונה מהכותרות על תוכנות הרוגלה של NSO, "החברות הללו עוסקות בסייבר הגנתי, לא בסייבר התקפי. היכולות שהן פיתחו הן ראשונות במעלה, ועל זה צריך לשמור".
גאון הוא אולד סקול, הוא עובד באותו המשרד כבר 36 שנים, עד היום לא התרגל להקליד על מחשב והוא עדיין כותב את המסמכים בכתב יד. הוא חי כל חייו בתל אביב. הוא גדל ברחוב ארנון ליד הים ובמהלך השנים מצוקת החניה הובילה אותו ואת משפחתו לעבור לרמת אביב. באופן מפתיע, למרות החזות השמרנית, בגיל 50 החליט לעשות קעקוע של חד-קרן ופגסוס על גבו. בגיל 60 נוסף קעקוע של גריפין עם הכיתוב - show me the magic והוא כבר מתכנן את הקעקוע הבא.
"אני לא מעז לבקש הוצאות"
גאון מטפל בתיקי הפירוקים הבולטים בישראל, לרוב מטעמם של הבנקים - הנושים המרכזיים בתיקים אלו, ולעיתים כמפרק ובעל תפקיד. בין התיקים המפורסמים שלו: ייצוג לאומי בפרשת נוחי דנקנר ואי.די.בי; אחד המפרקים של יורוקום בבעלות שאול אלוביץ; בנק מזרחי בפשיטת הרגל של אליעזר פישמן; דיסקונט בהסדרי החובות של דלק בבעלות יצחק תשובה; פועלים בקריסת אורתם סהר; לאומי בפירוק המשביר לצרכן ולאומי ואגוד בפרשת מוטי זיסר; את הבינלאומי בפרשת שרגא ברוש החדשה, וממש לאחרונה מונה על ידי בית המשפט להיות הנאמן הזמני של חברה בת של NSO לאחר שהחברה הישראלית הפסיקה את הזרמת המימון שלה.
איך זה לייצג את הבנקים החזקים הנתפסים ככיס עמוק לתביעות ודורסניים?
"כשאתה מגיע לבית משפט ומייצג בנק מיד שולחים אותך להתפשר. יש גישה שהבנק יכול לעמוד בזה. למה? ועל חשבון מי זה? על חשבון אותם אזרחים שכן עומדים בתשלום? יש תפיסה שהבנקים הם כיס עמוק. גם לצורך תביעות, וגם כדי שיוותרו ויתפשרו. מי שנושא בזה הוא הציבור שעומד בהתחייבויות שזה רוב הציבור".
אתה אומר שהבנקים הם לא כיס עמוק?
"יש משל ידוע לגבי המפתח, אתה יכול ללכת לחפש מתחת לפנס או איפה שהמפתח נפל. יש משהו בגישה של בתי המשפט שהיא קלה מדי בדרישה שהבנקים יוותרו ושלא מטילים הוצאות על הצד השני. אם היה עומד אדם פרטי או חברה לא היו דורשים ממנה לוותר על הוצאות. כשתובע מושך ערעור בהמלצת בית המשפט - המשמעות היא שהתביעה לא מוצדקת. אבל אני לא מעז לבקש הוצאות. בית המשפט אפילו לא שוקל זאת. אם אבקש יחשבו שנפלתי מהירח. השופטים אומרים לי מראש 'אדוני בוודאי מוותר על הוצאות'".
הטענה הרווחת כלפי הבנקים היא ליחס מקל לבעלי ההון. גם במתן אשראי וגם בשלב גביית החובות כך שידם קלה על מתן תספורות לחובות.
"זו אגדת עם שהבנקים מוותרים לטייקונים. אף אחד לא רוצה לוותר. בנקים מוותרים למשקי בית יותר מאשר לטייקונים". גאון מבהיר כי הוא לא עוסק בשלב מתן האשראי אלא בשלב האחרון, שהחברה לא יכולה לשלם ויש להשיג את החוב מהחברה הקורסת. "אני בשלב הגירושין לא בנישואין", הוא מסביר. הוא יוצא נגד הטענות הקשות נגד הבנקים. "אין אג'נדה כזאת. זה נשמע נחמד להרים דגלים. אני בעד הפגנות. אבל לא נתקלתי ביחס מפלה".
"פישמן נשאר פושט רגל"
גאון מייצג את בנק מזרחי, אחד מהנושים בפשיטת הרגל הגדולה ביותר שהייתה בישראל של איש העסקים אליעזר פישמן שקרס בשנת 2016 עם חובות של כ-4 מיליארד שקל. לאחר מכירת נכסי החברות על ידי עו"ד יוסי בנקל, הנאמן לנכסיו של פישמן, צומצם החוב כך שהיום הוא עומד על 1.9 מיליארד שקל, קרוב למחצית מהסכום.
מתחילת הדרך טען הנאמן כי נכסים רבים הועברו לרעייתו ולילדיו של פישמן לאורך השנים, בגלל שצפה פשיטת רגל עתידית. הבנקים ובני משפחתו הגיעו להסדר בשנת 2020, לאחר הליך גישור ארוך בפני שופט העליון בדימוס אשר גרוניס. לפי ההסדר, ימומשו נכסים לטובת קופת פשיטת הרגל לפחות בסכום של 214 מיליון שקל. בני המשפחה יחויבו להשלים לסכום זה אם ערך הנכסים יהיה נמוך יותר. עוד הוסכם כי בית המגורים של בני הזוג פישמן בסביון יימכר, מחצית מהסכום תועבר לקופת הנשייה והמחצית השנייה לטובת הרעייה. אותו הסדר נקבע גם לגבי מימוש דירת בני הזוג בברלין.
ההסדר גרר ביקורת ציבורית קשה בטענה שאמון הציבור נפגע - כך שאותם בנקים שנתנו לפישמן את האשראי מצופפים שורות ומוותרים על חוב, כך שבני משפחתו של פישמן נותרים מולטי-מיליונרים עם נכסים בשווי של כ-250 מיליון שקל. בני המשפחה גם זכו בתחילה לפטור גורף מתביעות עתידיות שיוגשו נגדם. הנאמן בנקל הגיש ערעור לבית המשפט העליון בטענה שהוא מנוגד לאינטרס הציבורי אך משך אותו בהמלצת השופטים, שלא מצאו לנכון להתערב כאשר הנושים הגדולים - הבנקים המתוחכמים והמקצועיים מסכימים לו. את הטענה נגד הפטור לבני המשפחה, פתרו השופטים בכך שכל אחד מהצדדים הצהיר כי הפטור אינו כולל תביעות עתידיות על עבירות תרמית.
גאון דוחה את הטענות לפגיעה באינטרס הציבורי. "זו מיסקונספציה. בני המשפחה הם לא חייבים בתיק. יש חייב בתיק - אליעזר פישמן, ועד היום הוא פושט רגל", אומר גאון, שהיה מהתומכים בהסדר עם בני המשפחה. "עו"ד יוסי בנקל (הנאמן על הנכסים - נ"ש) לא פראייר. הוא לא ויתר. האינטרס של הבנק הוא שיוציאו כמה שיותר. אם נחה דעתם של נשיא בית המשפט העליון בדימוס ושל רשויות מס הכנסה, ושל כל המערכת הבנקאית. נראה שההסדר סביר.
"לבנק מזרחי היה חוב של מאות מיליונים והוא גבה את רוב החוב של פישמן. בנקים מנהלים עסקים, הם חושבים כלכלית ורוצים להרוויח. לפעמים יש כשל שנובע מהתנהלות כזו או אחרת. הבנקים רוצים למזער נזקים ולמקסם את התמורה. פישמן נשאר פושט רגל. אם יתברר שיש נכס זה נכס לקופת הנאמנים".
"זה לא נכון שיש אכיפה בררנית"
גאון טוען בתוקף שהבנקים מקשים על הטייקונים בגביית החובות ושאין אכיפה בררנית כלפי אזרחים. "הייתי בישיבה עם נוחי דנקנר במו"מ על איך הוא פורע את החובות שלו. הייתי שם כשבנק לאומי נתן הוראה לממש את הבית של מוטי זיסר המנוח. שותף שלי פינה את הבית והעמדנו את הנכס למכירה כשברקע היו התנגדויות. זה לא נכון שיש אכיפה בררנית. היד קשה".
את פרשת נוחי דנקנר הוא מתאר כפרשה עם המון אמוציות, כתבות בתקשורת על הנפגעים ורבים שרצו לראות אותו בנפילתו. "רצו לראות את נוחי מדמם", הוא אומר. אבל "הגישה הייתה תכליתית, איך למקסם. במקרה של דנקנר, היו שורה של בנקים שהוא היה ערב כלפיהם. נעשו בדיקות שהייתי שותף להן. נוחי לא ביקש תספורת או מחיקה. ההסדר שנעשה איתו מבחינה כלכלית עלה בהמון על מה שהנושים שלו היו מקבלים בהליך פשיטת רגל".
"יש יתרונות בלהיות קטן"
משרד ב. לוינבוק ושות' הוא משרד בוטיק ותיק המתמחה בכל תחומי הליטיגיציה האזרחית, בבנקאות, חדלות פירעון ועוד, וידוע בייצוג בנקים. הוא המשרד היחיד בארץ שמייצג את כל הבנקים הגדולים ואת איגוד הבנקים. המשרד נוסד בשנת 1984, על ידי עו"ד בנימין לוינבוק המנוח וכיום עומדים בראשו ארבעה שותפים - יאיר ליבוביץ, גאון, פנינה מור-גלוזמן וליאת עיני נצר ביחד עם השותפים יניב אזרן, אסף קליין וגילי שטיינרייך. המשרד מונה 15 עורכי דין, כולל השותפים.
בזמן שבשוק עורכי הדין משרדים קטנים או בינוניים נבלעים בגדולים, גאון מספר שאין להם כוונה לחבור למשרד גדול למרות שיש הצעות. "יש יתרונות בלהיות קטן. היו הצעות אבל סירבנו. אנחנו אולד סקול. יש לנו תרבות ארגונית מסוימת ואת הדרך שלנו. ללכת למשרד אחר זה להיבלע בתוך בית חרושת, או להתאים את עצמך כדי להיות חלק מהמשרד" הוא אומר.
"יש משהו מאוד נעים, להיכנס למשרד ולהכיר את כולם, אם מישהו חולה מרגישים בחסרונו. זה שונה ממשרד בו אתה לא מכיר את השמות של כולם בגלל הגודל. אני נמצא פה יותר זמן מאשר בבית וחשוב לי להרגיש בבית".
"לאומי לקח חלק בנטל בפרשת הבימה"
אחד התיקים בהם ייצג הוא תיאטרון הבימה שהגיע למצב של חדלות פירעון עם חוב של עשרות מיליוני שקלים. החוב הגדול ביותר הוא לנושה המובטח בנק לאומי, אותו מייצג גאון, שעמד על 12 מיליון שקל. בית המשפט קיבל את ההסדר שהציעו הנאמנים שמונו כי פעילות התיאטרון תעבור לתאגיד חדש בבעלות העירייה שיהיה נקי מחובות עבר. לאומי יהיה זכאי ל-1.2 מיליון שקל ויתרת החוב כלפיו הפכה להיות במעמד של דין רגיל. בקרוב יחולק הסכום הראשון לנושים והם צפויים לקבל חלק קטן מהחובות.
"זו דוגמה להתנהלות ציבורית של בנק לאומי" אומר גאון. "אפילו הנאמנים של הבימה הוקירו את הבנק כי במסגרת המו"מ שידע עליות ומורדות, הבנק הלך לקראת הבימה, והיה מוכן שלא יקוב הדין את ההר. מתוך אחריות של לקחת חלק בנטל כי זה מפעל לאומי. היו לבנק טענות קשות כלפי הנהלת הבימה הקודמת אבל מתוך תחושת אחריות, הבנק נרתם והסכים להסדר שהוצע כך שהבנק קיבל חלק מהכסף - בקדימות ועל היתר הפך להיות ככל הנושים הרגילים".
"מי שלקח סיכון בקורונה אלו הבנקים ולא המדינה"
"כשהחלה הקורונה חברות נכנסו לסחרור ולקשיים וחשבו שיהיו המון פירוקים אבל האמת הייתה הפוכה באופן אבסורדי והייתה בלימה במספר הפירוקים. זאת מכיוון שהבנקים נקטו במהלך הקורונה במדיניות מקלה", אומר עו"ד אורי גאון. "בנקים לא העמידו מיד לפירעון, מיחזרו חובות. הקולגות בתחום חדלות פירעון, חשבו שהם צריכים לעשות שינוי בתמהיל העבודה לאור הירידה בכמות של התיקים".
גאון אומר שבתקופת הקורונה היה צריך לעזור לחברות ונוצרה אשליה שהמדינה עוזרת. "המדינה קראה לבנקים לתת סיוע לחברות בקשיים ונתנה ערבות מדינה. אבל בניגוד למה שהמדינה שידרה, היא לא הכניסה את היד לכיס והטילה על הבנקים לשאת בעול התמיכה בחברות".
המדינה הבטיחה לתת ערבויות לבנקים תמורת נכונות להתגייס ולסייע. גאון אומר שגם בעבר נקטה המדינה בגישה דומה, אך כאשר עלה הצורך לפדות את אותן ערבויות שהבטיחה, "המדינה נעלמה, שמה רגליים והתנערה מאחריות".
"אם המדינה רוצה להיטיב עם אזרחיה למה היא לא מעמידה קרן הלוואות? היא החליטה שהיא תבקש מהבנקים להעמיד הלוואות בגיבוי המדינה. הבנקים צריכים לנהל את הסיכונים שלהם. הציבור לא יודע אבל ערבות המדינה יכולה להיות לא כמו שהיא נשמעת. מי שלקח את הסיכון זה המערכת הבנקאות".
עו"ד אורי גאון
אישי: בן 64, נשוי ואב לשלוש בנות וכלב, מתל אביב
מקצועי: השותף הוותיק במשרד לוינבוק ושות', משנת 1985. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. בין תיקיו המרכזיים, ייצג את לאומי בפרשת נוחי דנקנר ואי.די.בי; אחד ממפרקי יורוקום של שאול אלוביץ'; ייצג את בנק מזרחי בפשיטת הרגל של אליעזר פישמן; את דיסקונט בדלק של יצחק תשובה; ואת לאומי ואיגוד בפרשת מוטי זיסר
עוד משהו: הנחה במשך 13 שנים תוכניות מנהיגות במסגרת הפורום של לנדמרק