גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברה הישראלית שפיתחה קסדה לטיפול במחלות מוח עדיין מחכה לפריצת דרך

בריינסוויי, שפיתחה קסדה לגירוי מגנטי במוח לטיפול במחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, זוכה בעת האחרונה לעניין גובר בטכנולוגיה (בחסות הקורונה) ולהתקדמות באישורי שיפוי למוצריה, אך עדיין לא מצליחה לכבוש את השוק ● "רווחיות היא לא הדבר העיקרי שאנחנו מסתכלים עליו", אומר יו"ר החברה דוד זכות, "המשקיעים שלנו רוצים שנשקיע ושנתרחב"

דוד זכות, יו''ר וממייסדי בריינסוויי / צילום: יח''צ
דוד זכות, יו''ר וממייסדי בריינסוויי / צילום: יח''צ

בחודשים האחרונים מדווחת חברת בריינסוויי באופן עקבי על התקדמויות משמעותיות בפעילותה העסקית - היא זוכה לתשובות חיוביות בארה"ב בנוגע לכיסוי הביטוחי לטכנולוגיה שלה לטיפול ב-OCD, תסמונת טורדנית כפייתית, וכן קיבלה כמה אישורים להרחיב את סל הטיפולים שלה בדיכאון. קשה לפעמים לזכור שבתחילת דרכה החברה, שנסחרת בנאסד"ק ורושמת הכנסות שנתיות של עשרות מיליוני דולרים, נתפסה על גבול המדע הבדיוני.

בריינסוויי פיתחה קסדה שיוצרת גירוי מגנטי בעומק המוח, כדי לטפל במחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. כשהיא קיבלה אישור לטיפול בדיכאון, זה עוד היה ניתן לעיכול בקלות - טיפול בחשמל לדיכאון כבר היה מקובל, והמגנט פועל על מנגנון דומה. היו גם מתחרים שטיפלו בדיכאון באמצעות גירוי מגנטי שטחי של המוח, אז אפשר היה לקבל שבריינסוויי תעשה זאת, ואולי אפילו טוב יותר באמצעות גירוי עמוק. אבל ההמשך היה יותר מפתיע.

החברה הצליחה להראות כי גירוי מוחי יכול לעזור גם בטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית, הפרעה פסיכיאטרית שאין לה היום תרופות ייעודיות והמנגנון שלה לא מפוענח, וקיבלה אישור FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) להפרעה זו. אחר כך ב-2020, קיבלה אישור FDA לטיפול בגמילה מעישון. לאחרונה הודיעה החברה על הצלחה בניסוי גם בתחום של הפחתת שתייה אצל מכורים לאלכוהול. לו הייתה החברה מפתחת תרופות להתוויות הללו, הדרך שלה הייתה ארוכה הרבה יותר, אבל הבאזז שכל הצלחה כזו הייתה עושה, היה כנראה הרבה יותר גדול. מדובר לא רק בהצלחות עסקיות, אלא גם בפריצות דרך מדעיות בתחום טיפול חדש, שבריינסוויי היא מן החלוצות והמובילות בו.

"נדרשת עדיין לא מעט עבודת שיווק"

"אני חושב שהצלחנו לקדם יפה את התחום של הפעלת המוח, מן הבחינה שאנחנו יודעים לאן 'לקלוע' (איזה חלק לגרות, ג' ו') כדי להשיג תוצאה מסוימת", אומר אברהם (בומי) צנגן, מממציאי הטכנולוגיה של החברה והמייסדים שלה. "אנחנו עושים את זה על-ידי שילוב בין הדמיה של המוח, לבין בדיקה של הפעילות החשמלית של המוח, ורואים מה הגירוי שלנו עושה לשני המשתנים הללו, ומה התוצאה הקלינית. אנחנו מבינים היום הרבה יותר ממה שהבנו כשהקמנו את החברה לפני 20 שנה.

"פיתחנו בחברה גם כלי גירוי שהם מחקריים לגמרי. אנחנו רואים שאם אנחנו מגרים כמה אזורים של המוח בתזמון הנכון ברמה של מילי-שניות, אנחנו משנים את הקישוריות ביניהם. זה כלי מחקר חדשני לא רק עבור החברה, אלא עבור מחקר המוח".

אבל איך מתבטאת ההתקדמות המדעית הזו במישור העסקי? בריינסוויי נסחרת לפי שווי של 412 מיליון שקל, אחרי ירידה של 19% במהלך השנה האחרונה. הכנסות החברה בתשעה החודשים הראשונים של 2021 עמדו על 21 מיליון דולר, גידול של 41% לעומת התקופה המקבילה.

המכשיר כבר מותקן ב-771 קליניקות בארה"ב, עלייה של 22% לעומת התקופה המקבילה, אך עדיין לא כיבוש של השוק. כלומר, לחברה יש עדיין לא מעט עבודת שיווק מאתגרת לפניה. לעומת זאת, 39% ממי שהתקינו את המוצר לדיכאון, המשיכו והתקינו על אותה מערכת גם את התוסף ל-OCD. כלומר, נראה כי הלקוחות הקיימים מרוצים מהטכנולוגיה בתחום הדיכאון, מאמינים באפשרות לטפל באמצעותה גם ב-OCD, וגם מצליחים לקבל החזר מחברות הביטוח בשני התחומים. המוצר לגמילה מעישון נמצא כעת בהשקה מצומצמת, והחברה נערכת להשקה רחבה יותר.

"החמרה דרמטית בהתמכרות לאלכוהול בקורונה"

"אנחנו מקווים שהפריצה תגיע השנה", אומר דוד זכות, יו"ר החברה ואחד ממייסדיה. "הקורונה הועילה לנו משום שהיא הובילה לעלייה בעיסוק של הציבור בבריאות הנפש". צנגן: "אנחנו מפתחים את המוצר גם לתחום הגמילה מאלכוהול. זו בעיה שהוחמרה בצורה דרמטית בקורונה".

הקסדה הטיפולית שפיתחה בריינסוויי / צילום: אתר החברה

השיפוי הביטוחי, כלומר הכללת המוצר ב"סל הבריאות" של חברות הביטוח השונות, הוא המפתח בשלב זה של חיי החברה. זכות: "בדיכאון השיפוי הוא טוב. ב-OCD אנחנו מתקדמים. באירופה עדיין אין שיפוי בכלל, אבל אנחנו בכל זאת מוכרים מערכות, ומקווים להתקדמות שם. כל החלטיה חיובית שאנחנו מקבלים, מקלה עלינו את הדרך להחלטה הבאה. גם הניסויים הקליניים שאנחנו ממשיכים לעשות, מחזקים את עמדת המו"מ שלנו מול חברות הביטוח. לאחרונה הראינו תוצאות ב-OCD משימוש במוצר בעולם האמיתי, והתוצאות היו אפילו יותר טובות מאשר בניסוי שלנו. 60% רמיסיה (היעלמות הסימנים, ג.ו) במטופלים שכבר טופלו בעבר ללא הצלחה בתרופות או בשיחות".

עם היציאה של בריאות הנפש לאור, האם אתם חושבים על טיפול שהוא יותר "wellness" - שיפור איכות חיים, ולא רק בקליניקות הפסיכיאטריות?
זכות: "דיכאון והפרעה טורדנית כפייתית עדיין מטופלים על-ידי פסיכיאטרים. בתחום של גמילה מעישון, אנחנו רוצים לפתוח אפיקים נוספים, כמו מרכזי גמילה או רופאי משפחה. עשינו פיילוט וזה נראה מבטיח. אבל המוצרים שלנו הם לא ולעולם לא יהיו מוצרי 'וולנס', הם יהיו תמיד מוצרים רפואיים שנמכרים רק אחרי שקיבלו אישורי שיווק כטיפול רפואי".

צנגן, בניגוד לזכות, אומר: "לא נטשנו את הרעיון ששוחחנו עליו כבר עם הקמת החברה, של שימוש במכשיר לשיפור אצל אנשים שלא מוגדרים כחולים. למשל לעורר יותר שמחה אצל אנשים שהמצב הנפשי שלהם שגרתי, או לגרום לשיפור קוגניטיבי אצל אנשים שלא מוגדרים בעלי בעיה קוגניטיבית. נצטרך לראות בעתיד כיצד אנו פורצים את הדרך הרגולטורית עבור מוצר כזה".

מה המודל העסקי למכירת המכשור שלכם?
זכות: "תלוי בלקוח. מרכזים רפואיים גדולים לא אוהבים לשלם עבור שימוש, והם מעדיפים לחכור את המכשיר, ומשלמים סכום נוסף רק אם הם מוסיפים סוגי טיפולים, למשל אם מוסיפים את הטיפול ב-OCD למכשיר שנרכש לטיפול בדיכאון. מרכזים קטנים יותר משלמים מחיר התחלתי נמוך יותר ואז משלמים פר טיפול".

הרווחיות הגולמית של החברה גבוהה, 78%, לא רחוק מרווחיות של חברות תרופות, ובצד המאוד גבוה של רווחיות גולמית במכשור רפואי. למרות כל זאת, בריינסוויי עדיין מפסידה, וההפסד הוא לא רק נקי אלא גם תפעולי, כשהסעיף המכביד ביותר הוא לא עלויות המו"פ אלא עלויות השיווק.

"רווחיות היא לא הדבר העיקרי שאנחנו מסתכלים עליו", אומר זכות. "המשקיעים שלנו הולכים איתנו בנושא הזה. הם רוצים שנשקיע, שנתרחב".

אם החברה בכל זאת רוצה לשפר את השורה התחתונה שלה, נראה כי תצטרך לעשות פריצת דרך כלשהי בתקופה הקרובה. בין אלו - הגדלה דרמטית של המכירות, או חבירה לגורם אסטרטגי לשיווק מוצריה, או שאולי תימכר כמו איתמר מדיקל, חברה שעברה מסלול דומה לה בשוק המכשור הרפואי בארה"ב ובבורסות תל אביב ונאסד"ק בשנים האחרונות, ובסופו של דבר נמכרה בכ-548 מיליון דולר, עם הכנסות בערך כפולות משל בריינסוויי, והפסדים כפולים גם כן.

בריינסוויי | ת.ז.

תחום פעילות: מפתחת קסדה מגנטית לגירוי מוחי טיפול במחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות

היסטוריה: הוקמה ב-2003 על-ידי ד"ר דוד זכות, אבנר חגי ועוזי סופר על בסיס מחקריהם של פרופ' אברהם צנגן וד"ר יפתח רוט. החברה הונפקה בתל אביב ב-2007 ובנאסד"ק ב-2019, וקיבלה אישור שיווק ראשון למוצר שלה ב-2013. מנוהלת על-ידי ד"ר כריסטופר פון ג'אקו

נתונים: נסחרת לפי שווי של 412 מיליון שקל לאחר ירידה של 20% השנה. מעסיקה מעל 100 עובדים, ומשרדיה הראשיים נמצאים בירושלים

עוד כתבות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

עידן עופר יצא מהחזקותיו בצים בשנים קודמות: האם הוא פספס את עסקת חייו?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון