גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השופטת רות רונן: קבעה גבולות לבעלי שליטה ואחריות לדירקטורים בחברות ענק

לאחר שהשרה שקד סיכלה בעבר את קידומה, השופטת רונן צפויה לעבור מהמחלקה הכלכלית במחוזי תל אביב לעליון ● בין פסיקותיה: אישור פשרה תקדימית בתביעה נגד בנק הפועלים והחלטה שנגעה לאיזונים בין אשמת דירקטורים ברשלנות לבין אחריותם לכישלון התאגידים

רות רונן, שופטת / צילום: יוסי זמיר
רות רונן, שופטת / צילום: יוסי זמיר

בחירת השופטת רות רונן (60) לבית המשפט העליון התקבלה בשמחה במערכת המשפט. רונן נחשבת לשופטת חדה ונעימה שעורכי דין אוהבים להופיע באולמה, ככזו שיורדת לעומקם של התיקים בהם היא מעורבת, ומספקת בדרך כלל פסקי דין מאוזנים.

רונן, שמכהנת כשופטת החל משנת 1995, עת מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב, נחשבת לשופטת ליברלית וכמי שמקורבת לנשיאת העליון אסתר חיות. בשנת 2005 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי, וחמש שנים לאחר מכן מונתה לשופטת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לאחר שסיימה בהצטיינות את התואר הראשון שלה באוניברסיטה העברית, שבמהלכו עבדה כעוזרת פרלמנטרית של יוסי שריד, רונן החלה בהתמחות אצל נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר. בהמשך, רונן החלה לעבוד במשרד יגאל ארנון. לאורך השנים, עוד בטרם בחירתה לשיפוט, היא עבדה גם בארה"ב, ועברה בהצלחה את בחינות הלשכה בניו יורק. בשנת 2002 השלימה תואר שני באוניברסיטת תל אביב, שם גם הייתה מרצה בקורסים שונים.

עורך דין שהופיע לעתים קרובות באולמה של השופטת רונן ציין שעזיבה שלה את המחלקה הכלכלית תהווה אבידה גדולה. "כשהיא השופטת, ידענו שהיא תעמיק בחומר, ותפסוק בהתאם לראיות שמוצגות לפניה", טען. "היא שופטת נעימה וחכמה, שיודעת גם להיות קשוחה כשצריך ושומרת תמיד על מקצועיות באולם".

עורך דין נוסף שהופיע בפני השופטת רונן טען שמדובר בשופטת בעלת מזג שיפוטי נעים שמאפשרת לצדדים להתבטא באופן חופשי באולמה: "בטוח שבמידה ותתמנה לבית המשפט העליון, תקבל החלטות מושכלות ומאוזנות, ממש כפי שעשתה כשהייתה בבית המשפט הכלכלי".

ב־2008 עמדה רונן בראשות ועדה שנועדה לקדם את ייעול ההליכים משפטיים. הוועדה בראשותה המליצה, בין השאר, לקבוע תעריפי הוצאות לכל שלב בהליך, כך שניתן יהיה להטיל אגרות על בקשות ביניים ולחייב את השופטים לפסוק הוצאות משמעותיות לצד המפסיד. ההמלצות הוכנסו לטיוטת חוק ההסדרים ל־2012-2011, אך לא עברו את הצבעת הממשלה, ולא נכנסו לחוק.

בשנת 2009 אישרה רונן תובענה ייצוגית נגד מינהל מקרקעי ישראל, בהסכמתו, להשבת הפרשי ריבית לחוכרי מקרקעין בנוסף להפרשי הצמדה. זאת, בגין סכומים שהושבו להם כתוצאה מביטול עסקאות עם המינהל.

ארגון ימין התלונן, הנציב גיבה בתום הליך ארוך

לאורך השנים, בין פסיקות חשובות ומשמעותיות שכתבה ונטלה בהן חלק, היו גם רגעים קשים יותר. בשנת 2011 הוגשה נגד השופטת רונן קבילה מטעם "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל", בעקבות פסיקה שבה הורתה למשרד הביטחון למסור מסמכים לעמותת "גישה" שפעלה למען זכות התנועה של הפלסטינים. בקבילה נטען שבגלל שבעלה של רונן הוא בכיר בקרן החדשה לישראל שתומכת בעמותה, השופטת הייתה בניגוד עניינים בזמן ההחלטה.

בתחילה קיבל נציב התלונות את הקבילה וקבע שהיא מוצדקת, אלא שבהמשך הפך את החלטתו וקבע: "תחולתה של חובת הבירור, המחייבת את השופט לברר עם הצדדים קיומו של מידע נוסף העלול להשפיע על עמדתם, היא מכאן ולהבא בלבד, ואין להחילה ביחס למקרה מושא התלונה".

בשנת 2017 הוגשה תלונה נוספת נגד רונן לאחר שדנה, כך לפי הנטען, בעתירה של מיליוני שקלים נגד התעשייה האווירית, אף שהייתה מיודדת עם עורך הדין שייצג את החברה הנתבעת - בעליו של משרד עורכי דין גדול מאוד ומוכר. השופטת רונן דחתה את העתירה נגד החברה שייצג חברה. בעניין זה עדיין לא התקבלה החלטתו של הנציב.

לאורך השנים פרסמה השופטת רונן כמה פסקי דין משמעותיים, והובילה לשינוי מדיניות במשפט הכלכלי בארץ. באוגוסט 2019 אישרה לנהל תביעה על סך 113 מיליון שקל נגד בי־קום, החברה שבבעלות שאול אלוביץ’, ששולטת בבזק. רונן קבעה כי בעלת השליטה בבזק חילקה דיווידנד לבעלי המניות שלא כדין, ושמדובר בדיווידנד שנועד לשמש את אלוביץ' להחזר חובות שנטל בעבר כדי לרכוש את בזק. בכך סימנה רונן קו אדום נוסף מבחינת המותר והאסור לבעלי שליטה בחברות ציבוריות, כשקבעה כי לא כל רווח של החברה יכול אוטומטית להפוך לדיווידנד.

קבעה שדירקטורים ייאלצו לפצות בנק

פסיקה חשובה נוספת הייתה אישור פשרה תקדימית בתביעה שהוגשה נגד בנק הפועלים בגין האשראי הכמעט בלתי מוגבל שהעניק לנוחי דנקנר. הפסיקה הייתה הראשונה שבה קבע בית המשפט כי דירקטורים בבנק ייאלצו לפצות את הבנק, בגלל החלטה להעניק הלוואה שהסתיימה באופן רע.

עוד פסיקה משמעותית של השופטת רונן נגעה לשאלה מתי עניין של בעלי שליטה ייחשב אישי שמחייב אישור, וכן מהי המשמעות של הסתמכות דירקטוריון על חוות דעתו של מומחה. פסק הדין של רונן, קבע כי קבלת ההחלטות של דירקטורים בעלי עניין בהשקעה שכשלה לא חושפת את המאשרים לאחריות מוגברת.

בפסק הדין, רונן מאזנת בין הצורך להרתיע דירקטורים מקבלת החלטות רשלנית, לבין הצורך להגן על דירקטורים שפעלו באופן סביר, למרות שההחלטה שלהם הובילה לכישלון. פסק הדין של השופטת רונן אושר על ידי בית המשפט העליון.

"אם דירקטורים חשים שהם אחראיים על ההחלטות העסקיות שלהם, שהם צריכים לפנות ולקבל חוות־דעת, אם הם בוחנים את האלטרנטיבות, אם דירקטורים חושבים שצריך לקיים דיון מושכל, לבחון את הדעות שלהם מול דעות אחרות - אם זו התוצאה, אז אני לא רואה בזה ביקורת אלא מימוש של משהו שאנחנו מנסים לקדם ואולי מצליחים", אמרה רונן על פסיקתה.

רות רונן

אישי: בת 60. נשואה לאיש העסקים זאב ברגמן, מבכירי הקרן החדשה, ואם לשלושה
מקצועי: סיימה תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה העברית, ותואר שני באוניברסיטת ת"א. מונתה לשופטת ב־1995 ולשופטת מחוזי ב־2005. החל מ־2010 שופטת במחלקה הכלכלית במחוזי תל אביב
עוד משהו: נוהגת להגיע לדיונים בבית המשפט כשהיא רכובה על אופניים

עוד כתבות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך