נחל אלכסנדר / צילום: Shutterstock
עד כמה משפיעה החברה האנושית על המערכות האקולוגיות? מחקר בינלאומי חדש, במסגרתו נדגמו למעלה מ-1000 נחלים ברחבי העולם, מצא כי ב-25% מהם קיים זיהום של שיירי תרופות, שפוגע באיכות המים ומסכן את המערכת הטבעית. המחקר בדק את נחל אלכסנדר הישראלי, ומיקם אותו בטווח 20% מהנחלים המזוהמים בעולם. המחקר אף מעיד על כישלון מערכתי בטיפול במשבר סביבתי חוצה גבולות: השפכים המוזרמים לנחל אלכסנדר, המצוי גיאוגרפית בשטחי הרשות הפלסטינית וישראל.
במסגרת אחד המחקרים הנרחבים ביותר שנערכו בעולם על זיהום תרופתי של נהרות, נמדדו נוכחותן של 61 תרופות שונות במים בנחלים שונים ב-104 מדינות בכל יבשות העולם, באופן המייצג את טביעת האצבע הפרמצבטית של כ-471 מיליון בני אדם. לפי תוצאות המחקר, נוכחותם של מזהמים תרופתיים במי הנחלים מהווים איום על בריאות הסביבה או האדם ביותר מרבע מהמקומות שנחקרו בעולם, וישראל ביניהם. לדברי החוקרים, "הזיהום רק עתיד להחמיר כיוון שהשימוש בפתרונות תרופתיים לכל מחלה הולך וגובר".
החוקרים, ביניהם פרופ' בני חפץ, דיקן הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, מצאו כי שתי התרופות שהתגלו בתדירות הגדולה ביותר היו קרבמזפין, המשמש לטיפול באפילפסיה וכאבי עצבים ומטפורמין, המשמש לטיפול בסוכרת, וכן משכך הכאבים אקמול. כמו כן נמצאו ריכוזים גבוהים של מוצרים המעידים על אורח חיים, כמו קפאין וניקוטין. מעניין לציין שתרופות לטיפול בסוכרת וכך גם קפאין, נמצאו ביותר מ-50% מאתרי הדגימה בעולם. באפריקה נמצא גם ריכוז גבוה של ארטמיסינין, המשמש כנגד מלריה. ההשפעה של רבות מהתרכובות הנפוצות ביותר בנהרות עדיין לא ידועה, אך מדענים חוששים שהנוכחות המוגברת של אנטיביוטיקה בנהרות עלולה להגביל את יעילותה כתרופה, כמו גם מהשפעת החומרים על התפתחותם ורבייתם של דגים.
במחקר נבדקו נהרות מוכרים כמו האמזונס, מיסיסיפי, התמזה והמקונג, ונהרות מוכרים פחות הנמצאים גם באזורים מוכי אסון. דגימות המים התקבלו ממגוון רחב של מקומות; החל מהערים המפותחות והמיושבות ביותר בעולם, כמו דלהי, לונדון, ניו יורק, לאגוס, לאס וגאס וגואנגז'ו, אך גם אזורים מרוחקים דוגמת כפר יאנומאמי בוונצואלה, ואזורים של חוסר יציבות פוליטית כמו בגדד, שכם ויאונדה שבקמרון.
הנהרות המזוהמים ביותר שנמצאו במחקר היו במדינות בעלות הכנסה נמוכה עד בינונית והיו קשורים לאזורים עם תשתית לקויה של מי שפכים וניהול פסולת וייצור תרופות. כך למשל, בפקיסטן, בוליביה ואתיופיה, בעוד שבנהרות באיסלנד, נורבגיה ויער הגשם של האמזונס היו האחוזים הנמוכים ביותר של תרופות מזהמות. בין הנהרות המזוהמים בעולם, נמצא גם נחל ישראלי. לדברי פרופ' חפץ: "לצערנו נחל אלכסנדר שנבדק במחקר הזה נמצא כאחד מהמזוהמים ביותר מכל האתרים. הדבר קשור גם לקונפליקט הפוליטי מדיני עם הפלסטינים ומחייב נהלים חוצי גבולות באזורי קונפליקט".
"הממצאים האלו הם אינדיקטור לכך שהזיהום שהאדם יוצר, מגיע לכל מקום"
הזיהום בנחל אלכסנדר חוזר לכותרות מדי כמה חודשים. אל הנחל מוזרמים שפכים ממט"ש (מתקן טיהור שפכים) בשכם שברשות הפלסטינית, וכך נוצר זיהום חמור הזורם לנחל ואל הים באזור בית ינאי ומכמורת. מתקן טיהור השפכים בית חנה הנמצא בין שכם למועצה האזורית עמק חפר, לא מצליח לקלוט ולטפל בשפכים המגיעים ממעלה הנהר, כאשר רק אשתקד, תוצאות מיקרוביאליות של מי נחל שכם ונחל אלכסנדר שנערכו במעבדה לבריאות הציבור בחיפה, הצביעו על זיהום מסיבי של חיידקי קולי צואתי. לכך מצטרף זיהום תקופתי של הנחל בדם ושיירי פגרים ממשחטות באזור שכם. למרות שמדובר במצב הידוע מזה שנים, ברשות המים מתכננים לפרסם מכרז להרחבת המטש הקיים רק בשנת 2023.
כעת, המחקר המתפרסם, מעיד על מצבו הרע והמזוהם של הנחל, גם בשיירי תרופות בהן השימוש גובר משנה לשנה. "מצאנו שהריכוזים הם כל כך גבוהים שהם יכולים להשפיע על רכיכות שחיות במים - היצורים 'הנחותים' שהם השלב הראשון בשרשרת המזון, שוכני הקרקעית. ברגע שהם נפגעים, שרשרת המזון מעליהם נפגעת - הדגים, הסרטנים. המערכת האקולוגית הטבעית נפגעת מזה מאוד. זה יכול לגרום לזיהום בחוף בינאי למשל, ובכך לחזור גם אלינו. הסביבה שלנו נפגעת באופן אנוש. הממצאים האלו הם אינדיקטור לכך שהזיהום שהאדם יוצר, מגיע לכל מקום".
הזיהום שנמדד בנחל אלכסנדר, הוא גם חריג במבט גלובלי לפי המחקר. "כששמים את זה בתמונה גלובלית, אנחנו רואים שנחל אלכסנדר הוא אחד המזוהמים ביותר בעולם", אומר חפץ. "80% מהנחלים פחות מזוהמים ממנו. אנחנו לא נמצאים בסביבה המתקדמת של מדינות אירופה: נחל אלכסנדר מזוהם כמו נחלים בעולם השלישי, בהם אין מתקני שפכים או שנמצאים באזורי קונפליקט".
זאת תמונת מצב ייחודית לדעתך לנחל אלכסנדר בארץ?
"לא. מה שיש בנחל אלכסנדר, יש בנחלים אחרים בארץ. זה נחל חוצה גבולות. הוא מתחיל באזור שכם וזורם אלינו ועד חוף ינאי. במחקר הזה לא לקחנו רק דוגמה אחת אלא 7 דגימות לאורך הנחל, ובכולן נמצאו ריכוזים מאוד גבוהים של תרופות. הקישון כנראה מזוהם יותר מאלכסנדר, הוא לא נבדק וייתכן שהיה נכנס לאחוזון הגבוה יותר. כנראה שאם היינו דוגמים בנחלים נוספים, היינו רואים שתמונת המצב בכל הנחלים בישראל היא ממש לא טובה".
"הנחל הופך להיות צינור ביוב אחד גדול וראוי שזה ייפסק"
חפץ מדגיש כי כבר היום ניתן לדעת כי נחלי ישראל מזוהמים, ודורשים הליך שיקום מורכב מהנזק הרב שנגרם להם לאורך שנים. "אין בנחלים כמות גדולה של מים טבעיים שזורמים בהם כבר כי הם נתפסו לשתייה, רוב הזרימה בנחלים היא של קולחין שמטופלים ולא תמיד בצורה טובה או גלישות של שפכים. הנחל הופך להיות צינור ביוב אחד גדול וראוי שזה ייפסק. זיהום של חומרי תרופות, הוא רק אספקט אחד. לא בדקנו חומרים אחרים, כמו מזהמים שמגיעים לנחל כשמוזרמים אליו שפכים ממשחטות. במחקרים אחרים שביצענו, מצאנו בנחלי ישראל כמויות גדולות של חומרי הדברה. לא רק מפעילות חקלאית, אלא משימוש בקוטלי עשבים ברשויות המקומיות. אין בהם באמת צורך כי יש אלטרנטיבות, אבל הם גורמים לנזק גדול מאוד לטבע. זה לא מסוכן רק לאנשים שגרים שם, אלא גם לאוכלוסייה האקולוגית שגרה בנחל. זה מצביע על כך שהמצב בפועל עוד יותר חמור ממה שנצפה במחקר שלנו".
גם טכנולוגיה יעילה יותר של טיפול בשפכים, כך לפי החוקרים, לא תצליח לסנן באופן מלא את הזיהום שנגרם משאריות התרופות הנפלטות מגוף האדם, ולכן, לצד ניהול משותף של נחלים חוצי גבולות, דרך ההתמודדות האפקטיבית ביותר היא שאיפה להפחתה במקור: '' אלו חומרים שעד היום כמעט ולא נבדקו. את חברות התרופות זה לא מעניין. הן מתעסקות במה שקורה עד שהתרופה מגיעה אלייך, לא על מה שקורה כשהתרופה נפלטת מהגוף שלך ושלי וגורמת לזיהום כבד. צריך להגביל את השימוש בתרופות שהיד קלה על ההדק בנטילתן, לא תמיד נדרשת, ויש להן השפעה סביבתית קשה. למשל, להקשות על השגת תרופות כמו אנטיביוטיקה, ולשים הגבלות מחמירות על המינונים שלהן", מציע חפץ.