שר האוצר ליברמן. המדיניות שיישם עד כה מעודדת אנשים לא לעבוד / צילום: יוסי זמיר
לפי נתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, תשלומי העברה של הביטוח הלאומי הסתכמו ב-2021 ב-119.6 מיליארד שקל וב-2020 ב-118.5 מיליארד שקל.
להערכתי גם אם תשלומי דמי האבטלה ירדו לרמות של לפני הקורונה עדיין הנתון של 2022 צפוי להיות עצום ולהסתכם בכ-115 מיליארד שקל - גידול של 46% לעומת הנתון של 2018, אז הסתכמו תשלומי העברה ב-78.5 מיליארד שקל.
איך קפצנו כל כך הרבה ב-4 שנים ומה צופן העתיד?
בשנים האחרונות בוצעו שלוש רפורמות גדולות: הגדלת קצבת הסיעוד ואפשרות לקבל כסף במקום שירותי סיעוד, הגדלת קצבאות הנכות והגדלת קצבאות השלמת הכנסה לקשישים.
רפורמת הסיעוד שנכנסה לתוקף בנובמבר 2018 הביאה לגידול משמעותי במספר מקבלי הקצבה: בחודש אוקטובר באותה שנה היו 178 אלף מקבלי קצבה והמספר קפץ ל-283 אלף בנובמבר 2021.
תשלומי הביטוח הלאומי לקצבה הוכפלו מ-5.7 מיליארד שקל ב-2018 ל-11.4 מיליארד שקל ב-2021.
כמו כן, רפורמת הנכות הביאה לזינוק במספר מקבלי הקצבאות. ב-2017 מספר מקבלי קצבת נכות לילד בגילאי 3-7 היה 11,361 וב-2021 המספר זינק ל-21,558. מספר מקבלי קצבת נכות לילד בגילאי 8-18 ב-2017 היה 42,146 גדל ל-56,432 ב-2021. מגמה זו צפויה להימשך עם כניסת הרפורמה המלאה לתוקף.
יש איחוד בפועל בין תקציב המדינה לתקציב הביטוח הלאומי - כל שקל שמעביר הביטוח הלאומי לאזרחים מגדיל בשקל את הגרעון התקציבי של המדינה. מדובר בהוצאה הגדולה ביותר של המדינה.
מדינת ישראל סיימה את 2020 ו-2021 בגרעון תקציבי ענק למרות שהכנסות המדינה ממסים היו גבוהות בגלל הגידול בתשלומי העברה של הביטוח הלאומי וירידה בהכנסות הביטוח הלאומי כתוצאה מהירידה בתעסוקה.
לביטוח הלאומי אין בפועל עתודות כספיות. בדוחות הכספיים שלו רשום שיש לו עתודות של יותר מ-200 מיליארד שקל כשהכסף מושקע באג"ח של מדינת ישראל, אבל בדוחות הכספיים של ישראל, כשמסתכלים על מצבת החובות, לא מופיע שום חוב. לכן כשהגיע משבר הקורונה לא הייתה שום עתודה כספית שממנה ניתן היה לקחת כסף, והגידול בקצבאות הביא לגידול בגרעון התקציבי. הגרעון חייב את המדינה ללוות יותר כסף מהציבור.
ליברמן צודק
בדוחות הכספיים של ישראל רשומה רק התחייבות לביטוח הלאומי, אם המדינה לא תעמוד בהחזר החובות שלה, דירוג האשראי יצנח, אם תקטין קצבאות, ההתחייבויות יקטנו ודירוג האשראי אפילו עשוי לעלות. כשמנכ"ל הביטוח הלאומי רצה לנהל את העתודות ולהפוך בכך את ההתחייבות לחוב אמיתי הוא קיבל תשובה שלילית.
הנתון של השר אביגדור ליברמן לפיו רק כחצי מהגברים החרדים עובדים, וגם הניתוח שלו שאם היו עוד גברים חרדים עובדים הכנסות המדינה היו גדלות וניתן היה להפחית מסים כמו המע"מ ולהקטין את יוקר המחיה - נכונים.
הבעיה היא שהמדיניות שיישם עד כה ליברמן מעודדת אנשים לא לעבוד. כשהוא מעלה את קצבאות השלמת הכנסה לזקנים הוא מעודד אנשים לא לעבוד ולהסתמך עליהן. הקצבה עלתה ל-3,700 שקל שזה מעל 1,500 שקל מקצבת הזקנה הרגילה למי שצבר את תוספת הוותק המקסימלית שהיא 50%. בנוסף, מקבלי הקצבה המוגדלת זכאים לסבסוד שכר דירה שגם זה גדל או לדיור ציבורי וגם להנחות בחשמל תרופות וטיפולים רפואיים.
לאזרח הישראלי משתלם לא לעבוד
אותו אזרח שיכול, למשל, להיות אברך רק צריך לדאוג שלא תהיה לו פנסיה או שהפנסיה שלו תהיה נמוכה מאוד, שלא יהיו לו חסכונות בבנק ויש לו סיכוי מעולה לקבל את קצבת הזקנה המוגדלת.
כשבישראל החינוך כמעט חינם, הבריאות כמעט בחינם, קצבת הזקנה עם הבטחת הכנסה למי שלא עבד גדלה, קצבאות הסיעוד והנכות עולות - מספר האנשים שמבחירה לא עובדים ומעדיפים להסתמך על קצבאות גדל.
ישראל עוברת שינויים דמוגרפים דרמטיים כאשר מספר החרדים, שלפי המכון הישראלי לדמוקרטיה מסתכם כיום ב-1.23 מיליון צפוי לזנק ל-6.4 מיליון ב-2065 ובנוסף האוכלוסייה כולה מזדקנת מה שמגדיל את מספר הזכאים לקצבאות זקנה וסיעוד וגם את הוצאות הביטחון כאשר מצד שני יש פחות אנשים בגיל התעסוקה על כל אדם מבוגר.
האם יהיו למדינה מספיק הכנסות בשביל לממן את הגידול בקצבאות ובהוצאות הבריאות?
הכנסות המדינה ממסים בחודש ינואר היו בשיא של כל הזמנים והתחזית לתקופה הקרובה אופטימית, מאחר שיש גלים בפעילות הכלכלית העולמית ובמצב הביטחוני בטווח הארוך עשויות להתקבל החלטות קשות כמו האם לעשות מבחני הכנסה לקצבאות נוספות כמו זקנה וילדים מה שיגדיל את המס השולי בפועל ויעניש שוב את מי שמתאמץ ועובד? האם לבטל את הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה החדשות? האם לפגוע בשירותים לאזרח?
התוכנית החדשה של ליברמן, להתנות הטבות בעבודה היא צעד בכיוון הנכון, השאלה אם תעבור. מדיניות כלכלית שמעודדת עבודה וחיסכון לפנסיה ומקטינה הסתמכות על קצבאות היא המפתח לשמירה על היציבות הכלכלית בישראל ותאפשר עמידה בשינויים הדמוגרפיים הצפויים.
הכותב הוא כלכלן ופעיל חברתי ליברלי