משקיעי שוק ההון הישראלי זוכרים כנראה את אלפרד מאן ז"ל, מיליארדר הביומד האמריקאי, בעיקר כמי שהביא לבורסה המקומית ב-2015 את חברת מנקיינד , המפתחת אינסולין הניתן בשאיפה. מניית החברה התרסקה בעודה נסחרת כאן, והיא נמחקה מהמסחר בתל אביב כעבור שנתיים בלבד (ומאז המניה דווקא מצליחה לא רע בנאסד"ק).
אבל הרבה לפני מנקיינד, מאן היה בעל המניות הגדול ביותר (21%) בחברה בורסאית ותיקה בישראל - קרן ההון סיכון תעוזה . ב-2016 נפטר מאן, ומאז הוחזקו מניותיו בתעוזה בנאמנות.
לאחרונה, כחמש שנים לאחר פטירתו, הודיעה חברת תעוזה אחזקה וניהול, שהיא בעלת 18% בחברה הבורסאית, על כוונתה להעביר לרשותה את מניותיו. לדבריה ההחלטה מגובה בהסכם שנחתם בזמנו בין הצדדים, אך מנהלי עיזבונו של אלפרד מאן מתנגדים למהלך.
בדיווח החברה נמסר, כי "מטעמי זהירות, הוחלט בדירקטוריון שהמניות יישארו בנאמנות למשך פרק זמן סביר, כדי לאפשר פנייה על ידי מנהלי העיזבון לערכאות להכרעה בטענותיהם. בימים האחרונים התקבלה הודעת מנהלי העיזבון של אלפרד מאן על התנגדותם למימוש זכות ההעברה".
הונו הכולל של מאן הוערך לאחר מותו ב-1.5 מיליארד דולר, ובין יורשיו שבעה ילדים מארבע נשים. ב-2017 נמכר ביתו של מאן בקליפורניה ב-14.5 מיליון דולר, לשחקן טיילר פרי. כך, שהמניות בתעוזה, הנסחרת כיום לפי שווי חברה של 77 מיליון שקל (לאחר ירידה של 13% בשנה האחרונה), הן כסף קטן ליורשיו. ובכל זאת, הם כנראה לא מתכוונים לוותר בלי מאבק.
המאבק בין תעוזה ובין יורשי מאן נמצא כנראה רק בתחילתו. אם תעוזה אחזקה וניהול תקבל את המניות, הדבר יבצר את שליטתה בחברה הבורסאית. אם המניות הללו יגיעו ליורשי מאן, הם כנראה ירצו לממש אותן, וייתכן שהן יקרצו לגורמים המעוניינים בקופת המזומנים של החברה, החולשת על יותר מ-12 מיליון דולר.
הוקמה עם קרנות נוספות במסגרת תוכנית ענבל
תעוזה היא קרן הון סיכון בורסאית ותיקה, שהוקמה ב-1991 על ידי תעוזה אחזקה וניהול, שנוסדה על ידי אבי קרבס, יוסף גרוס, בנק לאומי ותאגיד פיירצ'יילד האמריקאי. הקרן הוקמה במסגרת תוכנית ענבל הממשלתית, שבמסגרתה קמו גם הקרנות מרתון, מופת ושדות מו"פ. כולן הפכו לחברות נסחרות בבורסה, ומהן רק תעוזה נותרה כחברה ציבורית (הפועלת במתכונת דומה לזו של שותפויות המו"פ שהונפקו בבורסה בשנה וחצי האחרונות). חברת הניהול של תעוזה זכאית לתגמול שנתי הכולל 3% מההון העצמי של החברה ו-20% מרווחי ההון שלה.
קרבס הוא הרוח החיה מאחורי תעוזה מאז הקמתה, והוא מוגדר כמנכ"ל ובעל השליטה בחברת תעוזה אחזקה וניהול (מחזיק כ-43% ממניותיה), שמוגדרת כמנהלת של קרן תעוזה, ומחזיקה כאמור 18% ממניותיה. לאחרונה מונה בנו של קרבס, גיל קרבס, לשעבר בכיר בחברת מדטרוניק בסין, לדירקטור בחברה.
הקשר בין קרבס ובין מאן נוצר ב-2007, כאשר האחרון רכש מידי תעוזה את חברת נ.א.ס.ס, שפיתחה מכשיר לגירוי עצבי לטיפול בשיתוק, לפי שווי של 75 מיליון דולר, ומיזג אותה לתוך חברת ביונס שבבעלותו. ההיכרות, שהובילה להשקעתו של מאן בתעוזה, הייתה יריית הפתיחה לפעילות של מאן בישראל, שכללה גם תרומה למכון מחקר בטכניון ופעילויות פילנתרופיה נוספות.
תעוזה, אגב, שרדה בעבר מאבק, כשבשנת 2007 ניסו בעלי מניות מיעוט בחברה להחליף את הדירקטוריון, ללא הצלחה. היום בעלי מניות גדולים נוספים בחברה, מלבד מאן המנוח, הם אלטשולר שחם עם כ-7% מהמניות וחברת טי ג'יי השקעות עם 7% נוספים.
על פי דוחות תעוזה למחצית השנייה של 2021 (החברה מדווחת כתאגיד קטן), בקופתה 7.6 מיליון דולר, ועוד 5.7 מיליון דולר בקופתה של החברה הבת סגנטק, אשר מכרה את פעילותה, שבה מחזיקה תעוזה 79.2%. עד היום תעוזה השקיעה ב-27 חברות ומימשה את השקעתה או חלק מהשקעתה ב-21 חברות, בסכומים שבין כמה מיליוני דולרים, ועד 75 מיליון דולר למימוש הגדול ביותר, בחברת נ.א.ס.ס, כאמור.
החברות המובילות בפורטפוליו שלה כיום הן טייטו קר (3.5%), שפיתחה מכשירים ותוכנה לבדיקות רפואיות בבית, וגייסה לאחרונה 50 מיליון דולר, ו-Pv Nano Cell, הפועלת בתחום ההדפסה של חומרים מיוחדים, ונסחרת בבורסה שמעבר לדלפק בארה"ב בשווי זניח, ושבה מחזיקה תעוזה כ-7%.
