שר הביטחון בני גנץ והרמטכ''ל אביב כוכבי / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
שר הביטחון ויו"ר כחול לבן בני גנץ הכריז על מרי קואליציוני בעקבות אי קידום מתווה שירות הקבע. מדובר בהסכמה בין גנץ, רה"מ נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן על תוספות הרמטכ"ל לפנסיות של אנשי הקבע. הנושא ככלל והמתווה בפרט עוררו ביקורת ציבורית רבה, והקיבוע של התוספות במתווה החדש רק החריף אותה.
אותה הביקורת לא הגיעה רק מהאופוזיציה, אלא גם מגורמים בקואליציה שהובילו לכך שהנושא נדחה שוב ושוב. מנגד, בצה"ל ובמשרד הביטחון פתחו בקמפיין הסברה שכלל, בין השאר, פגישות עיתונאים כלכליים עם סגן הרמטכ"ל ותדרוכים. בד בבד, גנץ חש כי לא מקבל את הגיבוי מבנט. "צה"ל על חייליו, אנשי הקבע שלו ומשרתי המילואים שהולכים ומתמעטים - נמצא תחת אש מבית", אמר גנץ. "היחס הפופוליסטי לאנשי הקבע, הפך מלא בשקרים עד כדי עלילות דם".
457 משרתי שירות ממושך פרשו במהלך 2021
בצה"ל מציגים נתונים שממחישים משבר משמעותי בשירות הקבע. מנתונים של אגף כוח האדם של צה"ל שהגיעו לידי גלובס עולה כי מספר ה"עוזבים מרצון" מבין משרתי הקבע בשנת 2021 בשירות ממושך הגיע ל־457, לעומת 355 ב־2020 - גידול של כמעט 30%. ב־2019 עמד הנתון על 306, ובשנה קודם לכן על 289. מבין הפורשים בולט יותר משליש הם מהתפקידים הטכנולוגיים.
בעקבות הנתונים שיגר ראש אכ"א אלוף יניב עשור מכתב שכותרתו "עזיבת קצינים את הארגון - משבר באוכלוסיית הקבע". עשור כותב כי רוב העוזבים הם דווקא אותם הקיצונים האיכותיים במיוחד, שבצה"ל חפצו שיישארו לשירות ממושך. בין הסיבות שמנה לעזיבה - המעבר למודל ההעסקה החדש ב־2016, שלפיו הצבא יכול להחליט על פיטורי איש קבע בשני חלונות - האחד בגיל 28, והשני בגיל 35. כמו כן, לצה"ל נקבעו מכסות של פיטורים.
בשיחות עם קצינים בכירים עולה הטענה כי אחת מהסיבות המרכזיות למשבר היא הדימוי של אנשי הקבע בשיח הציבורי הביקורתי בנוגע לסוגיית הפנסיות. לפי תקדים משנות החמישים - לרמטכ"ל עומדת הזכות להגדיל את אחוז הפנסיה במה שמכונה "תוספות הרמטכ"ל". לפי נתוני האוצר, כל גמלאי של צה"ל מקבל כיום תוספת שנעה בין 7% ל־12% לפנסיה שלו, כאשר היו מקרים רבים שבהם השיעור הגיע עד ל־19%. מהנתונים עולה כי מדובר בפי חמישה יותר מהפנסיה הממוצעת בשירות הציבורי. חוות דעת של משרד המשפטים מתחילת השנה קבעה כי אי אפשר להעניק את התוספת באופן גורף לכל הפורשים משירות הקבע. שתי עמותות, "צדק פיננסי" ו"רווח נקי", עתרו נגד התוספות לבג"ץ, והשופטים קבעו לפני כשנה כי הממשלה החדשה תידרש להסביר את טעם התוספות ולקבוע בחקיקה את שיעורן, משמע ההסדר עד אז לא היה על אדן חוקי ממשי.
"מקור עוצמתו של צה"ל טמון באיכות אנשיו"
בחודש אוגוסט, המועד שבו המדינה הייתה חייבת לענות לבג"ץ על העתירה, הושג המתווה בין גנץ ליברמן ובנט, שהותיר לרמטכ"ל את האפשרות לתוספות אך הגביל אותן. ההסדר הזה אמור לקבל אישור בחקיקה, ובג"ץ אף הסכים לדחייה לשם כך אבל ההליך החקיקתי, כאמור, תקוע. בצה"ל מוטרדים מהנתונים, ומאשימים את מה שהם מגדירים כ"עליהום" של ממש על לובשי המדים, שגורם לירידה במוטיבציה. בה בעת, בצבא טוענים כי הפנסיה היא גורם משיכה אל מול התנאים והפיתויים בחוץ.
מדובר צה"ל נמסר: "מקור עוצמתו של צה"ל טמון באיכות אנשיו ובדגש על שדרת הפיקוד. צה"ל משקיע מאמצים רבים על מנת שהטובים והאיכותיים יישארו בשורותיו. משרתי צה"ל פועלים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל וצה"ל מוקיר את פועלם".