כמעט שנה לאחר האסון בהילולת מירון שגבה את חייהם של 45 קורבנות, נערכים כעת להפקת ההילולה הבאה: לגלובס נודע כי במכרז להפקת האירוע זכתה חברת עזריאלי הפקות בע"מ שבבעלות דוד עזריאלי - מפיק המקורב לש"ס.
הזכייה היא לאופציה של שנה עם אפשרות להארכה של ארבע שנים נוספות. המכרז לא כלל סכום ספציפי שיוקצה להפקת האירוע, אולם למתמודדים נאמר כי ההשקעה באירועים קודמים עמדה על כ-15 מיליון שקל בשנה, ובשנים הקרובות היא צפויה לגדול באופן משמעותי. על-פי ההערכות בתעשייה, המשרד לשירותי דת, שמתקציבו ממומן האירוע, צפוי להשקיע בכל שנה כ-25 מיליון שקל, כך שהזכייה של עזריאלי מגלמת פוטנציאל של כ-115 מיליון שקל.
אומנם מי שמתקצב את ההילולה במירון הוא המשרד לשירותי דת, שאחראי באופן מינסטריאלי על האירוע, אולם האחריות על הפקת האירוע עצמו, שיכלול השנה הדלקה אחת בלבד, נותרה בידי הגוף שכשל באירוע הקודם, ואשר תחת ניהולו התרחש האסון בשנה שעברה - עמותת המרכז הארצי למקומות קדושים. העמותה היא שניהלה את המכרז לבחירת חברת הפקה, בה זכה כאמור המפיק עזריאלי.
העמותה פנתה לכ-28 חברות בהזמנה להתמודד במכרז, אולם בסופו של דבר הגישו הצעות רק ארבע חברות: כפיים, בנדה הפקות, עזריאלי הפקות וטרגט מרקט, שמשכה את הצעתה לאחר מספר שעות, זאת למרות שנחשבה פייבוריטית לזכייה.
שלא לייחוס מסבירים בתעשייה כי היו מספר סיבות שמנעו מחברות להתמודד על התקציב וגרמו לטרגט למשוך את הצעתה: לוח הזמנים הקצר, כשתוכנית האירוע עדיין לא ידועה, אך ברור כי מדובר בהפקה מסובכת המורכבת מאלפי פרטים, והתשלום על האירוע נחשב נמוך יחסית.
בהילולות קודמות "לא היה בעל בית"
נציין כי במסגרת מסקנות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית שבודקת את אסון מירון נקבע כי באירועי ההדלקה הקודמים "לא היה בעל בית לאירוע", לא היו אחראי אחד ולא דמויות מקצועיות. לכן נקבע כי מעתה ואילך חייב להיות מנהל אחראי לאירוע ובנוסף גוף מקצועי - חברת הפקה שתנהל את הפקת האירוע עם ניסיון רב באירועים המוניים ברישיון, זאת מאחר שלחלק ניכר מהאירועים ההמוניים שמתקיימים בחברה החרדית אין רישיון.
לאחר המלצות הביניים מינה השר לשירותי דת מתן כהנא את ניצב בדימוס צביקי טסלר לתפקיד פרויקטור מירון לקראת הילולת הרשב"י שתיערך השנה. תפקידו הוא לתכלל ולנהל את קיום ההילולה אל מול כלל הגורמים הרלוונטיים, ובכפוף לשר לשירותי דת.
על-פי החוק, את האירוע יכולה לנהל רק עמותה ממשלתית, ולכן גם השנה תפעיל את האירוע עמותת המרכז הארצי למקומות קדושים - מה שהטריד מאוד חברות הפקה ששקלו להתמודד במכרז. גם תנאי המכרז ולוח הזמנים הקצר לא תרמו לנכונות להשתתף.
"כל המכרז התנהל באופן הזוי"
"זה אחד האתגרים הגדולים שיש לישראל בתחום של ניהול פרויקטים, ואין כמעט חברות בישראל שיודעות לטפל בזה", אומר שלא לייחוס מפיק באחת החברות הגדולות. "עצם המכרז לא במקומו, ומי שמנהל את המכרז לא במקומו. חשבנו שאחרי מסקנות הדוח זאת אחריות מאוד גדולה לפרויקט בזמן מאוד קצר. הבנתי שזה נשאר תחת הניהול של עמותת המרכז הארצי למקומות קדושים. כל המכרז התנהל באופן הזוי. לצאת עם מכרז כזה חודשיים וחצי לפני האירוע, כשהמתווה עדיין לא ברור, ולא יודעים למה הולכים, לא יודעים בדיוק איך זה יתנהל ומי שינהל זה - אותם אנשים שנחקרים מהפעם שעברה הם אלה שבעצם צריכים להיות אחראים על האירוע - זה מאוד בעייתי.
"מבחינת התנאים, למפיקים ניתן רף של 7%-12%, שנחשב נמוך. אז מראש הלכו לצד הנמוך של התשלום, והיה ברור שיש משמעות לגובה העמלה. אז מה הם מחפשים? מישהו שייתן אחוז-שניים פחות? היה צריך לעשות בדיקה רק של איכות. לנטרל את עניין הכסף. מי מדבר על אחוז כזה בפרויקט על אירוע שמתו בו 45 אנשים שנה קודם? בנוסף, בתוך אותה עמלה הכניסו על המפיק את עלויות כוח-האדם, כשהם דורשים כוח-אדם גדול ובכיר לכמה חודשים".
לדברי המפיק הבכיר, השאלה הגדולה שחברות שאלו את עצמן היא האם אפשר לנהל שם אירוע בצורה בטוחה: "זה לא עניין של כמה כסף מוקצב. האם האירוע מתוקצב בתקציב גבוה או נמוך אפשר להגיד אל מול מוצר. אבל במכרז לא היה מוצר. לא ברור האם יהיו 100באירוע אלף איש או חצי מיליון, איזה אירוע נדרש להעמיד, מה מנגנוני הביטחון שמייצרים למפיק כדי שמה שקרה לא יחזור על עצמו. איזה שינויים דרמטיים תהיה בהתנהלות. ולכן זה סיכון גדול. לא צריך להרים פרויקט כזה בחודשיים. ואם המשמעות הייתה לדלג על האירוע בשנה אז היה צריך לדלג ולהרים את זה בצורה מסודרת".
"מרגיש כמו סוג של קומבינה"
מפיק אחר טוען כי הוא מתקשה להימנע מהתחושה שכשנכתבו תנאי המכרז, הם כוונו מראש לחברה שמעוניינים שתזכה: "קטגוריות הניסיון שהחברות נדרשו להציג תמוהות, ההגדרות של הקטגוריות נראות כאילו השם של חברה כלשהי מופיע עליהן.
"למשל, ביקשו ניסיון בהפקת אירועים של 25 אלף איש ומעלה - אבל של אירועים מתמשכים לאורך זמן. אין כמעט אירועים כאלה בארץ. יש אירועים המוניים שמושכים עשרות אלפי אנשים, כמו למשל המרתונים בתל אביב ובירושלים או ההופעות הגדולות בפארק, אבל רובם נמשכים כמה שעות ולא יותר. שני האירועים המתמשכים העיקריים הם בהר מירון ואירוע הבאבא סאלי בנתיבות, וזה הדליק אצלי אור אדום".
המפיק מביע חשש מכך שחברת ההפקה שנבחרה לא מסוגלת להרים אירוע בסדר גודל כזה. "זה מרגיש כמו סוג של קומבינה, כי הם היחידים בישראל שיכולים לעמוד בתנאי של ניסיון בהפקת אירוע המוני מתמשך. החברה שזכתה קטנה יחסית. ייתכן שיש שם אנשים מוכשרים, אבל לאירוע בסדר גודל כזה חייבים חברה גדולה שמעסיקה עשרות עובדים באופן קבוע, שיש לה מחזור גדול. האירוע כה מורכב, צריך הרבה אנשים מנוסים ואיכותיים, ופרק הזמן שניתן כדי להתכונן הוא קצר מאוד. לכן החוסן של החברה קריטי מבחינת יכולות הביצוע, וצריך יכולת כלכלית, כי עד שמקבלים את הכסף מהמדינה, יוצאת הנשמה".
"עמידה בתנאי סף מחמירים"
מטעם המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים נמסר בתגובה: "ועדת החקירה הממלכתית המליצה בעקבות האסון הקשה שאירע במירון על הגבלת תפוסת הקהל במירון והסביבה הקרובה. המרכז הארצי חיפש במודע חברת הפקה בעלת ידע מוכח באירועים דומים הנערכים תחת כיפת השמיים, תוך מתן דגש לניוד, ויסות ותחלופת קהל בו-זמנית.
"חברת ההפקה נבחרה לאחר שהוכיחה ניסיון באירועים מעין אלה ותוך עמידה בתנאי סף שהיו מחמירים ביותר, כאשר המכרז נערך תחת פיקוח משפטי צמוד ומשרד רואי חשבון המתמחה בנושא. החברה היא אחת המוכרות והמשמעותיות בתחום ההפקות, זכיינית החשב הכללי לאירועים גדולים, זכיינית חברות גדולות דוגמת קק"ל, אל על ועוד, והיא הפיקה את טקס פתיחת השגרירויות בירושלים, אירועי ענק עבור עיריות גדולות ורשויות וכן אירועים גדולים אחרים בארץ ובחו"ל".
