משאית של אינפיניה מיחזור / צילום: אינפיניה מיחזור
קבוצת נייר חדרה משנה את שמה ויוצאת במיתוג מחדש תחת השם "אינפיניה" (Infinya), שגזור מהמילה אינפיניטי (אינסוף). בעלת השליטה בקבוצה היא קרן פימי המחזיקה בכ־45% מההון המונפק, הציבור מחזיק ב־32% ממניותיה, והשוק המוסדי בשאר. שוויה בבורסה בת"א עומד על כ־1.5 מיליארד שקל.
לשיטת החברה, השם החדש נועד לאחד את כל זרועות פעילותה תחת מותג אחד, ולבטא את העובדה שהיא בנויה על כלכלה מעגלית: ייצור ומכירת גלילי נייר ממוחזר לקרטון, ייצור אריזות קרטון (באמצעות כרמל פרנקל) ואיסוף ומחזור פסולת קרטון ונייר (דרך אמניר).
אינפיניה, שמעסיקה כ־1,500 עובדים, מחזיקה מפעלים בחדרה, בקיסריה ובמודיעין. היא הוקמה ב־1951 כמפעל הנייר העברי הראשון בישראל, במטרה לספק תעסוקה לעולים החדשים שהתגוררו בפריפריה. החברה הונפקה ב־1959 בבורסות בתל אביב ובניו־יורק, וכעבור עשר שנים הקימה את אמניר לפעילות איסוף פסולת קרטון ונייר למחזור.
באותה עת, הקבוצה הקימה גם את חברת חוגלה, המייצרת נייר טואלט וחיתולים. ב־1992 נרכשה כרמל פרנקל, וב־2015 התאחדה חוגלה עם קימברלי קלארק, ונמכרה לה.
גדי קוניא, מנכ"ל קבוצת אינפיניה, מסביר כי השקת המיתוג המחודש "תסייע לנו ליצור תרבות משותפת ולהגביר את המודעות לפעילות הענפה של אינפיניה וחברות הבת שפועלות יחדיו. המיתוג מבטא את חזון החברה לשפר את פני הסביבה ואיכות החיים בה, באמצעות פתרונות חדשניים המאפשרים להפוך פסולת לחומר גלם, למוצר ולערך משותף, כלכלי וחברתי".
הוא מציין כי בישראל ממוחזרים כ־40% מהקרטונים - שיעור הקרוב ליעדי המחזור של המדינה, אך רחוק מנתוני המחזור בעולם (למשל, 80% באירופה). נציין כי בשנים האחרונות עולה צריכת הקרטון עם הגידול בצריכה, לרבות באי־קומרס. "אם בעבר חבילות היו נשלחות באריזות פלסטיק, זה עבר לקרטונים - גם לדרישות הצרכנים", מסביר קוניא. "למעשה, שיטת האריזה בעולם עברה מעץ ומפלסטיק לקרטון מהסיבות האקולוגיות".
לדבריו, הקבוצה שואפת להפסיק לייצר נייר לבן והיא תתמקד ביצור קרטון ממוחזר לאריזות. "אינפיניה משרתת את לקוחותיה באופן מעגלי פעם אחת כאשר היא מפנה את פסולת הקרטון והנייר לצורך מחזור ופעם שנייה, כאשר הופכת את פסולת הקרטון לאריזות קרטון שימושיות".
אזור התעשייה
תקדים: יותר רואות חשבון חדשות
לראשונה בישראל, יותר נשים קיבלו הסמכות לראיית חשבון מאשר גברים - 53% מול 47%. משרד המשפטים העניק רישיונות ל־1,140 רואות ורואי חשבון חדשים, שהצטרפו לכ־30 אלף רואי החשבון הקיימים בישראל.
מבין רואי החשבון החדשים, כאלף סיימו תואר ראשון ושנת השלמה במוסד אקדמי. המספר הגדול ביותר של מוסמכים חדשים הגיע מהמסלול האקדמי המכללה למינהל (230), ואחריה ברשימה נמצאות אוניברסיטת תל אביב עם 120, והמרכז האקדמי רופין עם 100 מוסמכים. מספר זניח של כ־45 מוסמכים עשו זאת במסלול הלא אקדמי, שבו עברו את כל 14 בחינות הרישוי.
בחלוקה גיאוגרפית, כ־660 מהמוסמכים הם מאזור המרכז; כ־270 מחיפה ומהצפון; כ־130 מירושלים; וכ־80 מתגוררים באזור הדרום.
בטקס ההסמכה, שנערך בבנייני האומה בירושלים, אמר נשיא לשכת רואי החשבון רו"ח חן שרייבר כי "אל מול האתגרים הכלכליים שניצבים בפני המשק הישראלי ביציאה מתקופת הקורונה, המספר הגדול של רואי החשבון שמצטרפים למקצוע הוא בוסטר של ממש לגלגלי המשק".
שטראוס אסטרטגיה מקימה קרן השקעות
חברת שטראוס אסטרטגיה מרחיבה את זרוע היזמות X-Labs ומקימה קרן השקעות בהובלת סיון ואבנר שטראוס. עד כה כיהנו השניים כמנכ"לים משותפים, ואילו כעת תחליף אותם בתפקיד סמדר עוז, שכיהנה כמשנה למנכ"ל.
X-Labs היא תוכנית מנהלים שבגרסתה הציבורית מתנהלת פעמיים בשנה, בהשתתפות 25 סמנכ"לים מעולמות האסטרטגיה, שיווק, פיתוח עסקי, חדשנות ומערכות מידע, שמגיעים מ־100 הארגונים הגדולים במשק. במסגרת התוכנית לומדים הסמנכ"לים לייצר מנועי צמיחה באמצעות הנחלת כלים ושיטות מעולם הסטארט־אפים לעולם האנטרפרייז (במונחים ישראלים: ארגונים המעסיקים 1,500-1,000 עובדים. יש בארץ כ־300-250 כאלה). בנוסף, החברה מבצעת את X-Labs בתוך ארגונים, בהשתתפות שדרת המנהלים שלהם. "הקרן החדשה תתמקד במיזמי זרוע היזמות שלנו, וכן במיזמים עסקיים בעלי ערך חברתי מהתוכניות הציבוריות של X-Labs", מסביר אבנר שטראוס.
החברה הוקמה ב־2002, ובין לקוחותיה נמנים הראל ביטוח ופיננסים, הפניקס, כלל ביטוח, בנק לאומי, דלק, ו־UPS ישראל.
חדשות טובות
"המציאון", רשת חנויות יד שנייה המעסיקה עובדים עם מוגבלויות, בשיתוף-פעולה עם עמותת שק"ל (שילוב קהילתי לאנשים עם מוגבלויות), פותחת סניף בדיזינגוף סנטר שיתפרס על פני כ־520 מ"ר. בפתיחת החנות, המתוכננת לאפריל, הושקעו כמיליון שקל.