גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דמוקרטיה נוסח Web 3.0: המהפכה הביזורית תפרק את הסדר הפוליטי הקיים

קהילות מבוזרות אוטונומיות, או בשמן המוכר DAO, שואפות לכונן אלטרנטיבה וירטואלית למדינות, ארגונים וכל גוף ריכוזי אחר ● באמצעות שליטה משותפת בארנק דיגיטלי, כל קהילה וירטואלית תוכל לקדם בעצמה מטרות ועקרונות משותפים ● המהפכה הביזורית - כתבה חמישית

קהילה וירטואלית,  בלתי מוגבלת ושקופה / צילום: Shutterstock
קהילה וירטואלית, בלתי מוגבלת ושקופה / צילום: Shutterstock

הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס 

 

"הפוליטיקה היא עניין רציני מדי בשביל להשאירה בידי פוליטיקאים", אמר פעם המנהיג הצרפתי שארל דה גול. נדמה שיזמי הדור השלישי של האינטרנט אימצו את הפתגם והפכו באופן מפתיע ליזמים, מחוקקים, מבצעים ואפילו שופטים בעולם הדיגיטלי החדש.

מתחת לפני השטח, במסווה של מהפכה טכנולוגית, מתרחשת המהפכה הפוליטית הרחבה בתבל. למהפכה הזו אין דגלים או המנון, אין כלי נשק או שטח פיזי לכבוש. אבל היא מאיימת לפרק את המבנים הפוליטיים החזקים שהכרנו עד היום - במדינות, בתאגידים, בעמותות, ובכל מקום בו בני אדם מאוגדים תחת גוף ריכוזי. היא שמה לה למטרה לשנות את האופן שעד היום האנושות ניהלה משילות, כוח והון.

בסדרת הכתבות על המהפכה הביזורית הצגתי עד כה מה הם הדברים שחסידי הדור השלישי של האינטרנט מבזרים: כסף, כלכלה, נכסים, מידע ואפילו את המטאוורס. עכשיו הגיע הזמן לדבר על איך הם יעשו את זה. אז מה הוא המודל הניהולי המאפשר ביזור של טריליוני דולרים, כלכלה חדשה, נכסים בשליטת הבעלים, ידע בבעלות ההמון ועולמות וירטואליים פתוחים לכל?

 

קהילה וירטואלית, בלתי מוגבלת ושקופה

הטכנולוגיה די חדשה, אבל השיטה עתיקה ומוכרת לכולם - דמוקרטיה. אותה שיטת ממשל בת 2,500 שנה, בה הרצון של האזרחים בא לידי ביטוי בהצבעה, הבעת דעות בפומבי, עיקרון שלטון הרוב והכרעת הרוב. כל אלו לצד ערכים כמו סובלנות, שלטון החוק, חילופי שלטון, זכות הקניין, חופש התנועה ועוד. הארגונים האוטונומיים המבוזרים משתמשים בטכנולוגיה של חוזים חכמים על גבי רשת הבלוקצ’יין על מנת לאפשר לדמוקרטיה להתנהל בלי הגוף השלישי המתווך. בעוד שבמדינות ותאגידים ישנה היררכיה במשילות ופוטנציאל שחיתות מובנה, כאן הכוח נובע מהחברים המאוגדים יחדיו ובשליטתם המלאה. אל תטעו, לא מדובר בחתירה לשוויון כלכלי ומסרים סוציאליסטיים, אלא באפשרות של כל אחד לבנות הון וכוח באופן שווה.

 

אז מהו הדאו (DAO - ארגון אוטונומי מבוזר), ואיך הוא השתלט על הדור השלישי של האינטרנט? הדאו הוא קהילה על גבי הרשת שהתאגדה לטובת מטרה משותפת ועקרונות בסיסיים, ומנהלת אותה באמצעות אוצר דיגיטלי הנשלט בידי כלל חברי הדאו ללא גוף שלישי מפקח. הדאו פתוח לרווחה, כל דיכפין יבוא, יתרום ויתוגמל.

הדאו בנוי באופן פתוח על מנת לייצר הלימות אינטרסים בין מחזיקי הטוקנים באמצעות תמריצים ותורת המשחקים. הדאו גם לא מצריך אמון כמעט בכלל באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ’יין. הוא עם פוטנציאל צמיחה בלי מגבלות של לאום, גיל, מין, הון וכו’. בנוסף, עלות ההפעלה של דאו היא אפסית, ללא קשר לסכומים הגבוהים אותו הוא עשוי לנהל. ואולי החשוב ביותר, הדאו הוא שקוף. כל ההחלטות, החוקים, הטכנולוגיה, מנגנוני ההפעלה והתמריץ חשופים לביקורת הציבור באופן מלא מרגע עלייתו לאוויר ובכל רגע נתון.

כמו בדמוקרטיה, כך גם בעולמות הדאו

על מנת להשתתף בדאו, צריך להחזיק בטוקן הדיגיטלי השייך לארגון, ובכך לקבל זכות השפעה. כדי לקבל החלטות בדאו, נדרשים בעלי הטוקנים להצביע. לרוב, ישנו דיון מקדים בפורום של הדאו, ממש כמו בוועדות הפרלמנטריות. לעיתים נדרש רוב פשוט, לעיתים קוורום. יש מקרים שבעלי עניין נמנעים מלהצביע, כמו למשל על קרנות הון סיכון. כמו בפוליטיקה, כך גם בדאו, ישנם "מצליפים" הדואגים להעביר הצבעות ולעשות לובי לפרויקטים בקרב חברי הארגון.

כאן הדברים מתחילים להיות מסעירים. בגלל הקוד הפתוח החשוף לכל ושלל התכונות הפתוחות של הדאו, חבריו יכולים לעבור בלחיצת כפתור מדאו לדאו, להעביר איתם את כל האוצר שהופקד, ולאתר את הארגון המיטבי ביותר איתם. בעוד שבהגדרה המבנה של החברות הריכוזיות מחייב להתחיל בריצוי המשתמשים ומודל חינמי, אך בהמשך חייב להפוך לריצוי בעלי המניות באמצעות הכבדה, סגירה ומונטיזציה של המשתמשים - בדאו זה הפוך. המבנה המיוחד הזה נותן תמריץ למקימי הדאו ומפעיליו לרצות את חבריו באופן שוטף מהרגע הראשון, דבר המוביל לאינטרסים חופפים המיושרים תמידית לטובת המשתמשים שהינם גם "בעלי המניות", באופן הוגן.

באמתחת מעל 4,000 הארגונים המבוזרים מאופסן אוצר המונה היום כ-10 מיליארד דולר, אשר שייך לבעלי הטוקנים. ניתן לומר שרוב מיזמי דור השלישי, החל מביטקוין וכלה במיזם גיוס ההמונים האחרון לטובת משפטו של מייסד ויקיליקס, נעים על הרצף הדמוקרטי של הדאו, מאפשרים יותר או פחות מעורבות בקבלת ההחלטות.

בין הארגונים המובילים הנמצאים בקצה הדמוקרטי יותר של המפה, ניתן למנות את בורסת המסחר המבוזר Uniswap, פלטפורמת ההלוואות Compound, ופרוטוקול המטבע היציב MakerDAO. לאחרונה תפסו תאוצה גם הדאו שקמו לצורך מטרה פשוטה וממוקדת יותר, כדוגמת רכישת החוקה האמריקאית (שנכשלה אחרי גיוס של 40 מיליון דולר מהקהילה).

כל זאת לצד מערך הצבעות לחברי הקהילה שניתן למצוא במיזם ניהול ההצבעות Snapshot. לרוב, ישנם פורומים וקבוצות לניהול הדיונים והתנהלות הדאו בפלטפורמות כמו Discord. למכורים לדבר, ניתן לצלול אל מרחבי הארגונים המבוזרים והפוליטיקות המתרחשות בהן באתר המרכז את התחום DeepDAO.

המיזם העתידי אינו חף מאתגרים ומורכבויות

למרות פריצות הדרך המשפטיות האחרונות, כמו האפשרות לרשום דאו במדינת ויומינג שבארה"ב, עדיין עומדים בפניו אתגרים: מה הם גבולות האחריות ליוצרים הראשונים וכותבי הקוד של הדאו, הכרה בו כשותפות כללית ללא אחריות משפטית לצורך חיבור לעולם הרגולטורי, פתיחת חשבונות בנק ופתירת שאלות מיסוי ברחבי העולם. אתגר נוסף הוא התמודדות עם הביקורת כמו זו שהפנה מייסד טוויטר אל התעשייה, שבפועל רוב הארגונים המבוזרים נשלטים בידי קרנות ההשקעה המחזיקים ברוב הטוקנים של המיזמים.

 

האם דאו הם ערי העתיד של העולם המבוזר? האם ארגוני הדאו ינהלו מיזמים, מפלגות, קבוצות ספורט, נדל"ן, אופנה, קרנות השקעה, עמותות, מוזיאוני אספנות? הניסיונות הראשונים כבר כאן, ויש כבר לא מעט כישלונות מפוארים. אבל במידה והחזון יצליח, אנו צפויים לראות פוליטיקה במיטבה עם הקמת ארגונים מבוזרים כבתי משפט, משטרה (דיגיטלית כמובן), ואפילו או"ם, שיהוו מערכת איזונים ובלמים ויאפשרו את הצעד הבא במהפכה הביזורית.

עוד כתבות

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?