קהילה וירטואלית, בלתי מוגבלת ושקופה / צילום: Shutterstock
הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס
"הפוליטיקה היא עניין רציני מדי בשביל להשאירה בידי פוליטיקאים", אמר פעם המנהיג הצרפתי שארל דה גול. נדמה שיזמי הדור השלישי של האינטרנט אימצו את הפתגם והפכו באופן מפתיע ליזמים, מחוקקים, מבצעים ואפילו שופטים בעולם הדיגיטלי החדש.
מתחת לפני השטח, במסווה של מהפכה טכנולוגית, מתרחשת המהפכה הפוליטית הרחבה בתבל. למהפכה הזו אין דגלים או המנון, אין כלי נשק או שטח פיזי לכבוש. אבל היא מאיימת לפרק את המבנים הפוליטיים החזקים שהכרנו עד היום - במדינות, בתאגידים, בעמותות, ובכל מקום בו בני אדם מאוגדים תחת גוף ריכוזי. היא שמה לה למטרה לשנות את האופן שעד היום האנושות ניהלה משילות, כוח והון.
בסדרת הכתבות על המהפכה הביזורית הצגתי עד כה מה הם הדברים שחסידי הדור השלישי של האינטרנט מבזרים: כסף, כלכלה, נכסים, מידע ואפילו את המטאוורס. עכשיו הגיע הזמן לדבר על איך הם יעשו את זה. אז מה הוא המודל הניהולי המאפשר ביזור של טריליוני דולרים, כלכלה חדשה, נכסים בשליטת הבעלים, ידע בבעלות ההמון ועולמות וירטואליים פתוחים לכל?
קהילה וירטואלית, בלתי מוגבלת ושקופה
הטכנולוגיה די חדשה, אבל השיטה עתיקה ומוכרת לכולם - דמוקרטיה. אותה שיטת ממשל בת 2,500 שנה, בה הרצון של האזרחים בא לידי ביטוי בהצבעה, הבעת דעות בפומבי, עיקרון שלטון הרוב והכרעת הרוב. כל אלו לצד ערכים כמו סובלנות, שלטון החוק, חילופי שלטון, זכות הקניין, חופש התנועה ועוד. הארגונים האוטונומיים המבוזרים משתמשים בטכנולוגיה של חוזים חכמים על גבי רשת הבלוקצ’יין על מנת לאפשר לדמוקרטיה להתנהל בלי הגוף השלישי המתווך. בעוד שבמדינות ותאגידים ישנה היררכיה במשילות ופוטנציאל שחיתות מובנה, כאן הכוח נובע מהחברים המאוגדים יחדיו ובשליטתם המלאה. אל תטעו, לא מדובר בחתירה לשוויון כלכלי ומסרים סוציאליסטיים, אלא באפשרות של כל אחד לבנות הון וכוח באופן שווה.
אז מהו הדאו (DAO - ארגון אוטונומי מבוזר), ואיך הוא השתלט על הדור השלישי של האינטרנט? הדאו הוא קהילה על גבי הרשת שהתאגדה לטובת מטרה משותפת ועקרונות בסיסיים, ומנהלת אותה באמצעות אוצר דיגיטלי הנשלט בידי כלל חברי הדאו ללא גוף שלישי מפקח. הדאו פתוח לרווחה, כל דיכפין יבוא, יתרום ויתוגמל.
הדאו בנוי באופן פתוח על מנת לייצר הלימות אינטרסים בין מחזיקי הטוקנים באמצעות תמריצים ותורת המשחקים. הדאו גם לא מצריך אמון כמעט בכלל באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ’יין. הוא עם פוטנציאל צמיחה בלי מגבלות של לאום, גיל, מין, הון וכו’. בנוסף, עלות ההפעלה של דאו היא אפסית, ללא קשר לסכומים הגבוהים אותו הוא עשוי לנהל. ואולי החשוב ביותר, הדאו הוא שקוף. כל ההחלטות, החוקים, הטכנולוגיה, מנגנוני ההפעלה והתמריץ חשופים לביקורת הציבור באופן מלא מרגע עלייתו לאוויר ובכל רגע נתון.
כמו בדמוקרטיה, כך גם בעולמות הדאו
על מנת להשתתף בדאו, צריך להחזיק בטוקן הדיגיטלי השייך לארגון, ובכך לקבל זכות השפעה. כדי לקבל החלטות בדאו, נדרשים בעלי הטוקנים להצביע. לרוב, ישנו דיון מקדים בפורום של הדאו, ממש כמו בוועדות הפרלמנטריות. לעיתים נדרש רוב פשוט, לעיתים קוורום. יש מקרים שבעלי עניין נמנעים מלהצביע, כמו למשל על קרנות הון סיכון. כמו בפוליטיקה, כך גם בדאו, ישנם "מצליפים" הדואגים להעביר הצבעות ולעשות לובי לפרויקטים בקרב חברי הארגון.
כאן הדברים מתחילים להיות מסעירים. בגלל הקוד הפתוח החשוף לכל ושלל התכונות הפתוחות של הדאו, חבריו יכולים לעבור בלחיצת כפתור מדאו לדאו, להעביר איתם את כל האוצר שהופקד, ולאתר את הארגון המיטבי ביותר איתם. בעוד שבהגדרה המבנה של החברות הריכוזיות מחייב להתחיל בריצוי המשתמשים ומודל חינמי, אך בהמשך חייב להפוך לריצוי בעלי המניות באמצעות הכבדה, סגירה ומונטיזציה של המשתמשים - בדאו זה הפוך. המבנה המיוחד הזה נותן תמריץ למקימי הדאו ומפעיליו לרצות את חבריו באופן שוטף מהרגע הראשון, דבר המוביל לאינטרסים חופפים המיושרים תמידית לטובת המשתמשים שהינם גם "בעלי המניות", באופן הוגן.
באמתחת מעל 4,000 הארגונים המבוזרים מאופסן אוצר המונה היום כ-10 מיליארד דולר, אשר שייך לבעלי הטוקנים. ניתן לומר שרוב מיזמי דור השלישי, החל מביטקוין וכלה במיזם גיוס ההמונים האחרון לטובת משפטו של מייסד ויקיליקס, נעים על הרצף הדמוקרטי של הדאו, מאפשרים יותר או פחות מעורבות בקבלת ההחלטות.
בין הארגונים המובילים הנמצאים בקצה הדמוקרטי יותר של המפה, ניתן למנות את בורסת המסחר המבוזר Uniswap, פלטפורמת ההלוואות Compound, ופרוטוקול המטבע היציב MakerDAO. לאחרונה תפסו תאוצה גם הדאו שקמו לצורך מטרה פשוטה וממוקדת יותר, כדוגמת רכישת החוקה האמריקאית (שנכשלה אחרי גיוס של 40 מיליון דולר מהקהילה).
כל זאת לצד מערך הצבעות לחברי הקהילה שניתן למצוא במיזם ניהול ההצבעות Snapshot. לרוב, ישנם פורומים וקבוצות לניהול הדיונים והתנהלות הדאו בפלטפורמות כמו Discord. למכורים לדבר, ניתן לצלול אל מרחבי הארגונים המבוזרים והפוליטיקות המתרחשות בהן באתר המרכז את התחום DeepDAO.
המיזם העתידי אינו חף מאתגרים ומורכבויות
למרות פריצות הדרך המשפטיות האחרונות, כמו האפשרות לרשום דאו במדינת ויומינג שבארה"ב, עדיין עומדים בפניו אתגרים: מה הם גבולות האחריות ליוצרים הראשונים וכותבי הקוד של הדאו, הכרה בו כשותפות כללית ללא אחריות משפטית לצורך חיבור לעולם הרגולטורי, פתיחת חשבונות בנק ופתירת שאלות מיסוי ברחבי העולם. אתגר נוסף הוא התמודדות עם הביקורת כמו זו שהפנה מייסד טוויטר אל התעשייה, שבפועל רוב הארגונים המבוזרים נשלטים בידי קרנות ההשקעה המחזיקים ברוב הטוקנים של המיזמים.
האם דאו הם ערי העתיד של העולם המבוזר? האם ארגוני הדאו ינהלו מיזמים, מפלגות, קבוצות ספורט, נדל"ן, אופנה, קרנות השקעה, עמותות, מוזיאוני אספנות? הניסיונות הראשונים כבר כאן, ויש כבר לא מעט כישלונות מפוארים. אבל במידה והחזון יצליח, אנו צפויים לראות פוליטיקה במיטבה עם הקמת ארגונים מבוזרים כבתי משפט, משטרה (דיגיטלית כמובן), ואפילו או"ם, שיהוו מערכת איזונים ובלמים ויאפשרו את הצעד הבא במהפכה הביזורית.