גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דמוקרטיה נוסח Web 3.0: המהפכה הביזורית תפרק את הסדר הפוליטי הקיים

קהילות מבוזרות אוטונומיות, או בשמן המוכר DAO, שואפות לכונן אלטרנטיבה וירטואלית למדינות, ארגונים וכל גוף ריכוזי אחר ● באמצעות שליטה משותפת בארנק דיגיטלי, כל קהילה וירטואלית תוכל לקדם בעצמה מטרות ועקרונות משותפים ● המהפכה הביזורית - כתבה חמישית

קהילה וירטואלית,  בלתי מוגבלת ושקופה / צילום: Shutterstock
קהילה וירטואלית, בלתי מוגבלת ושקופה / צילום: Shutterstock

הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס

"הפוליטיקה היא עניין רציני מדי בשביל להשאירה בידי פוליטיקאים", אמר פעם המנהיג הצרפתי שארל דה גול. נדמה שיזמי הדור השלישי של האינטרנט אימצו את הפתגם והפכו באופן מפתיע ליזמים, מחוקקים, מבצעים ואפילו שופטים בעולם הדיגיטלי החדש.

מתחת לפני השטח, במסווה של מהפכה טכנולוגית, מתרחשת המהפכה הפוליטית הרחבה בתבל. למהפכה הזו אין דגלים או המנון, אין כלי נשק או שטח פיזי לכבוש. אבל היא מאיימת לפרק את המבנים הפוליטיים החזקים שהכרנו עד היום - במדינות, בתאגידים, בעמותות, ובכל מקום בו בני אדם מאוגדים תחת גוף ריכוזי. היא שמה לה למטרה לשנות את האופן שעד היום האנושות ניהלה משילות, כוח והון.

בסדרת הכתבות על המהפכה הביזורית הצגתי עד כה מה הם הדברים שחסידי הדור השלישי של האינטרנט מבזרים: כסף, כלכלה, נכסים, מידע ואפילו את המטאוורס. עכשיו הגיע הזמן לדבר על איך הם יעשו את זה. אז מה הוא המודל הניהולי המאפשר ביזור של טריליוני דולרים, כלכלה חדשה, נכסים בשליטת הבעלים, ידע בבעלות ההמון ועולמות וירטואליים פתוחים לכל?

קהילה וירטואלית, בלתי מוגבלת ושקופה

הטכנולוגיה די חדשה, אבל השיטה עתיקה ומוכרת לכולם - דמוקרטיה. אותה שיטת ממשל בת 2,500 שנה, בה הרצון של האזרחים בא לידי ביטוי בהצבעה, הבעת דעות בפומבי, עיקרון שלטון הרוב והכרעת הרוב. כל אלו לצד ערכים כמו סובלנות, שלטון החוק, חילופי שלטון, זכות הקניין, חופש התנועה ועוד. הארגונים האוטונומיים המבוזרים משתמשים בטכנולוגיה של חוזים חכמים על גבי רשת הבלוקצ’יין על מנת לאפשר לדמוקרטיה להתנהל בלי הגוף השלישי המתווך. בעוד שבמדינות ותאגידים ישנה היררכיה במשילות ופוטנציאל שחיתות מובנה, כאן הכוח נובע מהחברים המאוגדים יחדיו ובשליטתם המלאה. אל תטעו, לא מדובר בחתירה לשוויון כלכלי ומסרים סוציאליסטיים, אלא באפשרות של כל אחד לבנות הון וכוח באופן שווה.

 

אז מהו הדאו (DAO - ארגון אוטונומי מבוזר), ואיך הוא השתלט על הדור השלישי של האינטרנט? הדאו הוא קהילה על גבי הרשת שהתאגדה לטובת מטרה משותפת ועקרונות בסיסיים, ומנהלת אותה באמצעות אוצר דיגיטלי הנשלט בידי כלל חברי הדאו ללא גוף שלישי מפקח. הדאו פתוח לרווחה, כל דיכפין יבוא, יתרום ויתוגמל.

הדאו בנוי באופן פתוח על מנת לייצר הלימות אינטרסים בין מחזיקי הטוקנים באמצעות תמריצים ותורת המשחקים. הדאו גם לא מצריך אמון כמעט בכלל באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ’יין. הוא עם פוטנציאל צמיחה בלי מגבלות של לאום, גיל, מין, הון וכו’. בנוסף, עלות ההפעלה של דאו היא אפסית, ללא קשר לסכומים הגבוהים אותו הוא עשוי לנהל. ואולי החשוב ביותר, הדאו הוא שקוף. כל ההחלטות, החוקים, הטכנולוגיה, מנגנוני ההפעלה והתמריץ חשופים לביקורת הציבור באופן מלא מרגע עלייתו לאוויר ובכל רגע נתון.

כמו בדמוקרטיה, כך גם בעולמות הדאו

על מנת להשתתף בדאו, צריך להחזיק בטוקן הדיגיטלי השייך לארגון, ובכך לקבל זכות השפעה. כדי לקבל החלטות בדאו, נדרשים בעלי הטוקנים להצביע. לרוב, ישנו דיון מקדים בפורום של הדאו, ממש כמו בוועדות הפרלמנטריות. לעיתים נדרש רוב פשוט, לעיתים קוורום. יש מקרים שבעלי עניין נמנעים מלהצביע, כמו למשל על קרנות הון סיכון. כמו בפוליטיקה, כך גם בדאו, ישנם "מצליפים" הדואגים להעביר הצבעות ולעשות לובי לפרויקטים בקרב חברי הארגון.

כאן הדברים מתחילים להיות מסעירים. בגלל הקוד הפתוח החשוף לכל ושלל התכונות הפתוחות של הדאו, חבריו יכולים לעבור בלחיצת כפתור מדאו לדאו, להעביר איתם את כל האוצר שהופקד, ולאתר את הארגון המיטבי ביותר איתם. בעוד שבהגדרה המבנה של החברות הריכוזיות מחייב להתחיל בריצוי המשתמשים ומודל חינמי, אך בהמשך חייב להפוך לריצוי בעלי המניות באמצעות הכבדה, סגירה ומונטיזציה של המשתמשים - בדאו זה הפוך. המבנה המיוחד הזה נותן תמריץ למקימי הדאו ומפעיליו לרצות את חבריו באופן שוטף מהרגע הראשון, דבר המוביל לאינטרסים חופפים המיושרים תמידית לטובת המשתמשים שהינם גם "בעלי המניות", באופן הוגן.

באמתחת מעל 4,000 הארגונים המבוזרים מאופסן אוצר המונה היום כ-10 מיליארד דולר, אשר שייך לבעלי הטוקנים. ניתן לומר שרוב מיזמי דור השלישי, החל מביטקוין וכלה במיזם גיוס ההמונים האחרון לטובת משפטו של מייסד ויקיליקס, נעים על הרצף הדמוקרטי של הדאו, מאפשרים יותר או פחות מעורבות בקבלת ההחלטות.

בין הארגונים המובילים הנמצאים בקצה הדמוקרטי יותר של המפה, ניתן למנות את בורסת המסחר המבוזר Uniswap, פלטפורמת ההלוואות Compound, ופרוטוקול המטבע היציב MakerDAO. לאחרונה תפסו תאוצה גם הדאו שקמו לצורך מטרה פשוטה וממוקדת יותר, כדוגמת רכישת החוקה האמריקאית (שנכשלה אחרי גיוס של 40 מיליון דולר מהקהילה).

כל זאת לצד מערך הצבעות לחברי הקהילה שניתן למצוא במיזם ניהול ההצבעות Snapshot. לרוב, ישנם פורומים וקבוצות לניהול הדיונים והתנהלות הדאו בפלטפורמות כמו Discord. למכורים לדבר, ניתן לצלול אל מרחבי הארגונים המבוזרים והפוליטיקות המתרחשות בהן באתר המרכז את התחום DeepDAO.

המיזם העתידי אינו חף מאתגרים ומורכבויות

למרות פריצות הדרך המשפטיות האחרונות, כמו האפשרות לרשום דאו במדינת ויומינג שבארה"ב, עדיין עומדים בפניו אתגרים: מה הם גבולות האחריות ליוצרים הראשונים וכותבי הקוד של הדאו, הכרה בו כשותפות כללית ללא אחריות משפטית לצורך חיבור לעולם הרגולטורי, פתיחת חשבונות בנק ופתירת שאלות מיסוי ברחבי העולם. אתגר נוסף הוא התמודדות עם הביקורת כמו זו שהפנה מייסד טוויטר אל התעשייה, שבפועל רוב הארגונים המבוזרים נשלטים בידי קרנות ההשקעה המחזיקים ברוב הטוקנים של המיזמים.

 

האם דאו הם ערי העתיד של העולם המבוזר? האם ארגוני הדאו ינהלו מיזמים, מפלגות, קבוצות ספורט, נדל"ן, אופנה, קרנות השקעה, עמותות, מוזיאוני אספנות? הניסיונות הראשונים כבר כאן, ויש כבר לא מעט כישלונות מפוארים. אבל במידה והחזון יצליח, אנו צפויים לראות פוליטיקה במיטבה עם הקמת ארגונים מבוזרים כבתי משפט, משטרה (דיגיטלית כמובן), ואפילו או"ם, שיהוו מערכת איזונים ובלמים ויאפשרו את הצעד הבא במהפכה הביזורית.

עוד כתבות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"