גלית דיסטל אטבריאן, ציוץ בטוויטר, 20.2.22 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
אישור "חוק הגיור" של השר מתן כהנא השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה גרר ביקורות נוקבות מצד חברי האופוזיציה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן פרסמה בתגובה ציוץ שבו קבעה כי אישור החוק יביא לכך ש"כל קטין ממשפחה לא יהודית (מסתננים, שב"חים - הסוגריים במקור) יוכל מעתה להכריז על עצמו כיהודי... מי תיאר לעצמו שחיסול הזהות היהודית יגיע בסוף דווקא ממפלגה של חובשי כיפות". האם נוסח החוק אכן כולל "פירצה" מן הסוג שעליו מדברת חברת הכנסת? בדקנו.
החוק המדובר, שעדיין צריך לזכות לאישור הכנסת, מפקיע מידי בתי הדין של הרבנות הראשית את הסמכות הבלעדית לגייר, ומאפשר גם לרבני ערים (שהוסמכו לתפקידם על ידי הרבנות הראשית) לעשות זאת. החוק קובע כי הגיורים ייעשו "על פי דין תורה", וסעיף 23 בו אף קובע במפורש כי מי שאינו אזרח ישראלי, תושב קבע, או בעל תעודת עולה, לא יוכל להתגייר. יש אמנם ועדת חריגים, אך בחוק מודגש במפורש כי בכל מקרה פנייתם של מסתננים, שוהים בלתי חוקיים, תושבי השטחים ועוד תידחה על הסף. ומה לגבי זרים ששוהים בארץ כחוק? אלה אכן יכולים לפנות לוועדת החריגים וזאת יכולה לאשר להם לפתוח בהליכי הגיור, אלא שזה ממילא המצב הנהוג כבר כיום. למעשה, לא רק ש"חוק הגיור" של כהנא לא משנה דבר בהיבט הזה, הוא אף קובע כי למרות שיוקמו בתי הדין חדשים במסגרת הרפורמה אלה לא יוכלו לגייר את אותם נתינים זרים, גם אם קיבלו אישור מוועדת החריגים. אישור הוועדה יאפשר להם לפנות רק לבתי הדין הקיימים כיום תחת הרבנות הראשית, כפי שנעשה עד עכשיו.
אז מפני מה מזהירה דיסטל אטבריאן? כפי שאפשר לשים לב היא מתמקדת בסוגיית גיורי קטינים. זו אכן אחת המחלוקות המרכזיות סביב החוק (כיום קטינים רשאים להתחיל הליך גיור, אך משפחותיהם נדרשות לקבל על עצמן "אורח חיים דתי"), על רקע חשש של חלק מהרבנים שרבני הערים יוכלו כעת לגייר קטינים מבלי להקפיד על דרישות מחמירות. אבל איך זה קשור לזרים ששוהים כאן, חוקיים או "מסתננים לשב"חים"?
לפי דברים שמסרה הח"כית למשרוקית וראיונות שהעניקה בתקשורת, החשש הוא מפני הצעה אחרת שאושרה השבוע בוועדת השרים, אותה מוביל חבר הכנסת משה "קינלי" טור-פז מיש עתיד. ההצעה הזו נועדה לשנות את הרכב האסיפה הבוחרת של הרבנות הראשית, כך שזו תהיה פלורליסטית יותר ופחות אורתודוכסית.
איך ההצעה הזו, שגם היא נדרשת עדיין לאישור הכנסת, קשורה לטענה של הח"כית? באופן עקיף ביותר. לאסיפה יש השפעה עקיפה על מינוי יו"ר ועדת החריגים, אך כפי שכבר הבהרנו, סמכויות הוועדה לא שונו על ידי החוק של כהנא. בנוסף, האסיפה משפיעה בשרשור גם על מינוי רבני הערים. אם אלה יהיו ליברלים יותר, הם עשויים לאשר גיורי קטינים שלא על פי הגישה המחמירה הנוהגת כיום. זה אכן יכול לקרות, בתהליך ארוך והדרגתי, אך גם במקרה הזה החוק החדש ממילא לא יאפשר להם לעסוק במי שאינו תושב או אזרח, וגם לא בילדיהם. כלומר, חזרנו לאותו מבוי סתום.
דיסטל אטבריאן מסרה לנו כך: "התבטאתי כפי התבטאתי לא בגלל שקראתי איזו כותרת חפוזה בטוויטר. במקרה הספציפי הזה אני באמת גאה בהשקעה הפרלמנטרית ובשעות היקרות שהקדשתי בכדי להבין עד הסוף את ההשלכות שנובעות מהשילוב של שני החוקים שמייצרים תמונה סבוכה ומעורפלת בכל הנוגע לעתיד הגיור במדינת ישראל. נפגשתי עם אחד הרבנים המוערכים, הרב מיכה הלוי, רבה של העיר פתח תקווה, שהבהיר לי באופן מעמיק ויסודי את הסכנות העגומות בהעברת החוקים הללו.
לאחר מכן ישבתי עם הצוות הפרלמנטרי שלי וניתחנו את החוקים שלפי מיטב השגתינו תאמו את פרשנותו של הרב. אם השקעתי כל כך הרבה זמן בהבנת ההשלכות ופספסתי - נראה לי שהתמונה אינה בהירה דיה לציבור הרחב וטוב יעשו כל הצדדים הנוגעים בדבר אם ינהלו דיון שקוף ופומבי בכל הנוגע לרפורמת הגיור ובעיקר בהשלכותיה".
בשורה התחתונה: דבריה של דיסטל אטבריאן אינם נכונים. "חוק הגיור" נועד לאפשר לרבני ערים לעסוק בגיור, אך אינו מאפשר להם לדון כלל בגיור נתינים זרים. החוק של יש עתיד אכן עשוי להוביל בסופו של דבר למינוי רבני ערים ליברלים יותר, שיאפשרו גיור קטינים מקל יותר, אך גם להם לא תהיה אפשרות לדון בעניינים של מי שאינם במעמד של אזרח או תושב ישראל.
תחקיר: אורי כהן