ד''ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין / צילום: איל יצהר
שני טכנאי המנוף שנהרגו בפרויקט מידטאון בנובמבר 2015 לא נתנו להדס תגרי מנוח. "שמעתי על זה והחלטתי להתניע מהלך", היא אומרת. אחרי יום שבו נהרגו שלושה פועלים, הקימה תגרי את הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה ששמה לה למטרה לשפר את הבטיחות באתרי הבנייה.
בדצמבר 2018 זכתה תגרי בפרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים על פועלה למניעת תאונות. ב-2019 נרשמה הקבוצה כעמותה והתרחבה לטיפול גם בתאונות בתעשייה.
"התאונות האחרונות קיבלו הרבה סיקור תקשורתי, אבל מבחינתנו זה לא משנה אם זה שני עובדים יחד באתר יוקרתי בתל אביב או עובד בפרויקט תמ"א 38 בעיר קטנה. מבחינתנו זה עובד שלא חזר הביתה. תשעה הרוגים באתרי בנייה מתחילת השנה - ועוד לא עברו חודשיים - זה משבר חמור".
איך הגעת לעסוק בתאונות בנייה?
"אני משפטנית לזכויות אדם. הייתי עשר שנים עורכת דין באגודה לזכויות האזרח, עד ששמעתי על יום אחד שבו נהרגו שלושה פועלים. לא תיארתי לעצמי לאן זה יתפתח. באמצע 2019 התמסדנו כעמותה כי היה ברור שזה לא מהלך לטווח קצר".
יו"ר העמותה היא רוני בריל, שמאית מקרקעין ויועצת סביבה. תגרי עצמה היא חלק מצוות מחקר באוניברסיטת בר אילן שחוקר רגולציה של בטיחות בבנייה.
בדף הפייסבוק של הקבוצה יש 8,500 חברים, וכמעט מדי יום מועלות בה תמונות של אתרי בנייה עם מפגעי בטיחות. "האימפקט של דף הפייסבוק הוא אדיר", אומרת תגרי, "אין מצב שאני לא אעלה פוסט על בעיית בטיחות באתר כלשהו ולא אקבל במהירות אימפקט מהחברה שהעניין תוקן.
"אבל אם אנחנו מסתכלים במבחן התוצאה, האימפקט לא מספיק. הגדרת הזהות שלנו היא ארגון לשינוי מדיניות, והיעד המרכזי שלנו הוא הכנסת והממשלה - התפקיד של הממשלה הוא לדאוג שהמעסיקים ידאגו לבטיחות העובדים.
"דבר מרכזי בפעילות שלנו הוא איסוף מידע על התאונות עצמן וגם על פעולות הפיקוח, ומתוך זה אנחנו דוחפים לשינוי. חצי שנה מאז שקמה הממשלה החדשה, ובינתיים אנחנו לא מרוצים כל כך ממה שקורה בכנסת ובממשלה. יש משבר גדול בבטיחות בבנייה. בחצי השנה האחרונה רואים עלייה, והמצב רק מחמיר. 36 הרוגים בתשעה חודשים לעומת 24 הרוגים בתקופה המקבילה".
"אין ביקורי פקחים ביישובים הערביים"
כל זרועות הממשלה, אומרת ד"ר תגרי, כושלות בתפקידן לשמירה על הבטיחות. "כל השנתיים האלה אנחנו אומרים שאין מדיניות של פיקוח ואכיפה. יש פקחים שמגיעים לשטח ונותנים צווים, אבל אין מדיניות. למשל, אמרנו שיש הרבה הרוגים ביישובים ערביים, אבל אין כמעט ביקורי פיקוח וצווי בטיחות ביישובים הערביים. באתרים לא יודעים כמה ביקורי פיקוח יהיו: פעם בשנה? פעמיים בשנה? בסוג מסוים של אתרי בנייה יותר פעמים?
"או הנושא של עיצומים כספיים והטלת סנקציות על קבלנים. צו בטיחות שמוטל באתר הוא לא סנקציה - זה אמצעי מניעתי למנוע סכנה. עיצומים הם סנקציה, אבל הם מתמעטים. ב-2018 הוטלו 400 עיצומים על פי הפרסומים, ב-2019 - 77 עיצומים, וב-2020-2021 הוטלו כ-200 עיצומים בשנה. יש פה ירידה משמעותית, ובכל מקרה מדובר במעט מאוד עיצומים.
"המטרה שלנו היא לא להעניש. אנחנו לא ועדת נקם. המטרה שלנו היא למנוע את התאונות מלכתחילה ולשמור על בטיחות העובדים. אבל כששוב ושוב מגיע מפקח ומוצא עבירות בטיחות באותו אתר, זה מראה על זלזול.
"אנחנו חוזרים ואומרים שצריך סנקציה מיידית של סגירה משמעותית של אתר בנייה בשל הפרות בטיחות - אפילו שבועיים ועדיף של חודש - ובמקביל לזמן את המנכ"ל לשימוע אצל מפקח העבודה הראשי". לדבריה, "הסגירה צריכה להיות חלק ממהלך משמעותי של בדיקת הפעילות של החברה".
זו סנקציה חריפה מאוד.
"קחי לדוגמה את חברת וליד גרייב - היו לה 20 צווי בטיחות בשנתיים, וזו לא חברה ענקית. בסופו של דבר קיבלה השעיה על תנאי, ולפני שבועיים נהרגו שני עובדים בשתי תאונות שונות באתרים שלה. כאילו המערכת עבדה כאן - היא הוגשה לרשם הקבלנים והוא דן בעניינה ונתן לה סנקציות. אז מה נגיד?"
מה עוד אתם רוצים שייעשה?
"הקמת רשות לבטיחות עובדים - דבר שהמליצו עליו ולא קרה - על ידי איחוד של המוסד לבטיחות ולגהות עם זרוע העבודה. ברור שזה מהלך שלוקח זמן אבל אני רוצה לראות התחייבות ממשלתית. וכמובן - הטלת אחריות גם על היזמים".
"החברה היזמית כלל לא נושאת באחריות"
כבר לפני שנה וחצי פורסמה טיוטת תקנות שתביא לכך שגם החברה היזמית באתר תישא באחריות במקרה של תאונה, אבל עד כה הן לא אושרו.
"כיום, מלוא כובד האחריות המשפטית רובצת על כתפיו של מנהל העבודה באתר. החברה היזמית בכלל לא נושאת באחריות, וגם לא בעלי תפקידים משמעותיים בה. המתווה החדש של התקנות הוא טוב, להרחבת האחריות ועוד מרכיב משמעותי - להגדיר בעל תפקיד שעוסק באופן בלעדי בבטיחות.
"ברור שהמצב כיום, שבו אדם אחד הוא גם המבצע וגם אחראי על הבטיחות, והאתרים נהיו גדולים וגבוהים יותר, ולפעמים הוא חולש על כמה בניינים - לא ריאלי. אני לא מצליחה לקבל תשובות למה זה לא מתקדם".
נשמע שעל הכוונת שלך בעיקר משרדי הממשלה, ופחות הקבלנים.
"חברות הבנייה מבחינתי הן האחראיות הישירות לתאונה. אני עושה מאמצים לברר את השמות שלהן ולפרסם אותם בפייסבוק. זה הדבר הכי משמעותי שעשינו. אף מנכ"ל לא רוצה לראות את עצמו מקושר לזה. אבל לא הצלחנו לגרום לכך שזה יעלה לחברות כסף. ומבחינתי האחריות היא על המדינה.
"כולם גיבורים גדולים להפיל את האחריות על הפועל, אבל מי הכשיר את הפועל? ומי אחראי לתנאי העבודה של הפועל? איך זה שהחוק מאפשר לעובד באתר בנייה לעבוד 12 שעות? זה לא אנושי. זו עבודה מפרכת בתנאים חשופים לפגעי מזג האוויר. פועל שקם בשלוש בבוקר לצאת למחסומים, בשתיים בצהריים כבר גמור מעייפות.
"ועוד דבר: אם אתה כמעסיק יודע שהעובד שלך מתרשל ברגע שאתה מסובב את הגב - אז אל תעסיק אותו. אסור לך להעסיק עובדים שמסכנים את עצמם ואחרים באתר".
הקבלנים יגידו לך - אין ברירה, אין מספיק פועלים.
"אין לאף אחד זכות לסכן חיים של בנאדם אחר. אתר בנייה לא מתחיל לעבוד לפני שעשינו הכול כדי שהעובדים יהיו בטוחים".
גם בעניין זה היא רואה את אחריות הממשלה: "הממשלה החליטה להגדיל את מכסת העובדים, והן מומשו, והמשמעות היא שבעוד המדינה לא מצליחה לשמור על הבטיחות של העובדים שכבר עובדים, היא מכניסה עובדים נוספים. אין התייחסות למפתח של מפקחי הבטיחות.
"כל הפרטים הטכניים משמעותם חיים של אנשים. הסינים גרים בתוך האתר ורוצים לעבוד כמה שיותר שעות ביום. הישראלים והפלסטינים לא רוצים לעבוד כל כך הרבה שעות - זמן הנסיעה שלהם ארוך יותר, ויש להם משפחות - אבל הסינים יוצרים סטנדרט".
אילו צעדים אפשר לנקוט כדי לשפר את המצב ברמה המיידית?
"בתור משפטנית לזכויות אדם עסקתי בנושאים מורכבים, אבל זירת הבטיחות בבנייה מורכבת יותר מכל מה שנתקלתי בו. אין לי פתרון קסם, אבל את התקנות להרחבת האחריות אפשר לסיים תוך חודשיים בכנסת ואני חושבת שזה יעשה שינוי אדיר. אני לא חושבת שחייבים חקיקה בשביל סגירת אתרי בנייה לשבועיים. פקח יכול להחליט על זה.
"אין דבר אחד שאם נעשה אותו יפתור את התאונות. הדבר שהכי קרוב לזה הוא המבנה של האחריות באתר בנייה, וברמה הכללית יותר - שהמערכת תגרום לרשלנים לשלם מחיר.
"המחיר יכול להיות עיצום, כתב אישום, סגירת אתר, השעיית רישיון הקבלנים או שלילת מעמד מוכר על ידי החשב הכללי. כיום אין הרתעה ולא משלמים מחיר. יש תהליך של שינוי, למשל ברשם הקבלנים - לא היה דבר כזה בכלל שימוע לחברות עם עבירות בטיחות. זה לא אידיאלי אבל בכל זאת קורה משהו.
"מה שיותר בעייתי בעיניי בתפקוד של רשם הקבלנים הוא היעדר הפיקוח שלו על פי הסמכויות הכלליות שלו. באתרי בנייה אמורים לעבוד רק חברות רשומות - אין מאגר מידע מי עובד בפועל. כשהרשות המקומיות נותנת היתר להתחלת עבודות היא אמורה להעביר מידע גם לרשם הקבלנים וגם לזרוע העבודה. היא לא עושה את זה. אין שום מנגנון להעמדה לדין על זה שמישהו ביצע עבודה שהוא לא אמור לבצע. זו מוסכמה שיש הרבה חאפרים בשוק, אבל איך לא יהיו? הקריטריון לסיווג הוא אך ורק היקף כספי של העבודות. צריך לעשות תיקון לחוק שלא להעלות סיווג לחברה שיש לה רקורד בטיחותי שלילי.
"באשר לזרוע העבודה שעברה למשרד הכלכלה - אני כועסת על היעדר שקיפות מידע על תאונות. פעם אחת גיליתי באיחור של תשעה חודשים על מותו של עובד שמת מפצעיו. זה לא רכוש פרטי של הממשלה, ולא צריך להיות מצב שהם משחררים את המידע רק אם זה משרת את האינטרסים שלהם".
"למנוע מחברה לגשת למכרז זו לא ענישה"
אחת הסוגיות המורכבות ומעוררות הסערה היא זו של מניעת גישה למכרזי ממשלה בגלל עבירות בטיחות. נוהל חדש בעניין זה פורסם בתחילת החודש לאחר שאחת החברות איימה בפנייה לביהמ"ש העליון בטענה שהנוהל הקודם לא היה מידתי.
לפי הנוהל החדש, הגישה למכרזי ממשלה תימנע למשך חצי שנה, רק לחברות שרישיונן הותלה או הותלה על תנאי על ידי רשם הקבלנים, בשל עבירות בטיחות.
ד"ר תגרי סבורה מפנה בעניין זה אצבע מאשימה אל החשב הכללי, ושאסור לאפשר לחברות לגשת למכרזים גם בלי החלטה של רשם הקבלנים: "ההתנהלות שלהם מחפירה. למנוע מחברות לגשת למכרזי ממשלה זה לא ענישה ולא סנקציה - המדינה אומרת שהיא כצד של התקשרות עסקית רוצה להתקשר רק עם חברות בטוחות. זה הסטנדרט שלי.
"דבר נוסף הוא שלא יכול להיות שההשעיה תהיה רק לחצי שנה. צריך לפחות שנה כדי לשפר את הבטיחות".
מה באשר לחקירות ולכתבי אישום?
"ראינו תהליך מסוים כשקמה יחידת פלס המשטרתית. לא פחות ידוע שהוקמה פונקציה של קצין תאונות עבודה באגף החקירות, וזה חשוב לא פחות. ב-2019 ראינו קפיצה אבל מאז זה נתקע. בפרקליטות מחוז צפון יש אפס כתבי אישום על תאונות בנייה.
הפרקליטויות היחידות שמוציאות קצת כתבי אישום הן מחוז תל אביב ומחוז דרום. לפחות שלושה תיקים שפלס העבירה עם תשתית ראייתית - יושבים בפרקליטות יותר משנה בלי החלטה".
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "ראשית, נציין כי משרד הבינוי והשיכון רואה בחומרה את ליקוי הבטיחות באתרים והפגיעה בחיי אדם ומשתתף בצער משפחות ההרוגים.
"שנית, במסגרת תפקידו רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון פועל במספר חזיתות; אכיפה, פעילות עצמאית הכוללת סקירה פיזית של אתרי בנייה ושיתוף פעולה עם גורמים רלוונטיים כמו מנהל הבטיחות ומנהל האכיפה במשרד העבודה. רשם הקבלנים פועל ואוכף את החוק במקומות בהם עולה חשד ונמצא כי עבודות הנדסה בנאיות מבוצעות ע"י קבלן שאינו רשום או שרישיונו אינו מתאים להיקף העבודה.
"נדגיש כי במקרים בהם נמצאים אי סדרים, ניתן לאתר צו הפסקת עבודה, ובשנה האחרונה התקיימו 451 ביקורים באתרי בנייה, וניתנו 29 צוי הפסקת עבודה.
"חוק רישום קבלנים קובע כי רק קבלן רשום רשאי לבצע עבודות הנדסה בנאיות שהיקפן באתר עולה על 94,888 ש"ח בענף ראשי ו 49,562 ש"ח בענף משנה.
"על כן, במידה ומדובר בעבודות הנדסה בנאיות שעונות להגדרה הנ"ל, על הקבלן המבצע חלה חובה להיות רשום בפנקס הקבלנים בהתאם לחוק.
"נוסיף כי בהיתרי הבנייה שמנפיקה הרשות המקומית מצויינים כלל פרטי האחראי לביצוע העבודה באתר, ועל הרשות המקומית להקפיד שהאחראי הביצוע רשום בפנקס הקבלנים, בענף ובסיווג המתאימים לסוג העבודה והיקפה. כמו כן, הקבלן שמבצע את העבודה מחויב להודיע על עבודות הבניה למנהל הבטיחות.
"במקביל, פועל רשם הקבלנים על פי סמכויותיו נגד הקבלנים הרשומים שהעסיקו קבלנים שאינם רשומים ו/או מסווגים בסיווג מתאים.
"על פי תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), התנאי העיקרי להגדלת סיווג הינו ביצוע עבודות בהיקף המתאים.
"רשם הקבלנים מפעיל את סמכויותיו בנוגע לצווי בטיחות שהוצאו לקבלנים עפ"י מידע ונתונים המועברים אליו ממנהל הבטיחות. נציין כי כל חברה שלגביה מועבר חומר ממינהל הבטיחות מוזמנת לשימוע, ומטופלת על ידי רשם הקבלנים בהליך מנהלי סדור, שימוע מתקיים ככלל כ-60 ימים ממועד קבלת המידע ממנהל הבטיחות, זאת ע"פ מתווה שסוכם ביוני 2018.
"נוסיף כי אמצעי המשמעת מוטל על החברה בהמלצת הוועדה המייעצת, לאחר קבלת עיקרי הטיעון של הקבלן ושמיעת טענותיו בדיון.
"עם זאת, משרד הבינוי והשיכון שוקד בימים אלה על ביצוע רפורמה בחוק רישום קבלנים ונושא הבטיחות הוא אחד הנושאים אשר עומד לנגד עיננו בפעילות זו".
ממשרד הכלכלה נמסר: "סגן השרה, ח״כ יאיר גולן רואה בנושא הבטיחות בעבודה ובבנייה בפרט חשיבות עליונה, הנוגעת להצלת חיי אדם. הרעיון להקמת רשות לאומית לבטיחות בעבודה ולבריאות תעסוקתית הועלה על ידי סגן השרה ונמצא כיעד מרכזי במשרד הכלכלה. בימים אלה, הרשות נמצאת בשלבי גיבוש משפטי ותקציבי מול האוצר. סגן השרה מייחל להכריז על הקמת הרשות ב-1 בינואר, 2023. כמו כן, לאחר שלוש שנים, ב15 במרץ ייכנס רופא תעסוקתי ראשי ויקדם תנאי עבודה ראויים ויבטיח מענה עבור העובדים הנמצאים בסיכון גבוה.
"בנוסף, סגן השרה מכיר בצורך לקדם את האכיפה והענישה בתחום, לצד יצירת תרבות בטיחות בקרב המעסיקים, לכן הודק שיתוף הפעולה בין המשרד ויחידת פל״ס של משטרת ישראל ומנהל הבטיחות במשרד בקשר רציף עם המוסד לבטיחות וגהות. לצד זאת, שיתוף הפעולה של המשרד עם אנשי הקרן לעידוד ענף הבנייה הביא ליישום התכנית 'כוכבי בטיחות לחברות הבנייה', וכן תכניות נוספות לשיפור הבטיחות באתרים עצמם. יתר על כן, קיימת מדיניות אכיפה מוגדרת לפיקוח באתרי הבנייה והוגברה פעילות מפקחי הבנייה תוך נקיטת עיצומים רבים כנגד קבלנים שסרחו, לצד תכנית אכיפה שעתידה לצאת בקרוב.
"המשרד פועל בשקיפות מלאה ומפרסם דוחות רבעוניים של תאונות העבודה מדי שנה, ומינהל הבטיחות מפרסם בכל יום צווים שניתנים באותו יום".
ממשרד החשב הכללי נמסר: "מתווה הבטיחות החדש נשען על החלטות רשם הקבלנים והוועדה המייעצת לו על פי חוק. זאת לעומת הנוהל הקודם שבמסגרתו גם אם רשם הקבלנים החליט להפעיל סנקציה קלה כנגד הקבלן או אפילו לא להטיל כל סנקציה שהיא, הקבלן היה מושעה בכל זאת מהמאגר. הנוהל החדש נכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2022, כך שחברות שרישיונן יותלה או יושעה לאחר תאריך זה, לא יוכלו לגשת למכרזי מדינה.
"מתווה הבטיחות החדש זהה בזמן מניעת הגישה למכרזים ממשלתיים לזמן ההשעיה שהיה לנוהל הבטיחות שבוטל - בשניהם מדובר בחצי שנה.
"מתווה הבטיחות מוחל על כלל הקבלנים המוכרים, וזאת ללא קשר לגודלן של החברות.
ממשרד המשפטים נמסר: "פרקליטות המדינה רואה חשיבות רבה בקידום האכיפה בתחום תאונות העבודה הקטלניות ופועלת נמרצות לצמצום תופעת זו. במסגרת זו הוקמה יחידה ייעודית במשטרה (יחידת "פלס"), נערכו חקירות והוגשו כתבי אישום.
"יצוין, כי תיקי תאונות עבודה מורכבים יותר מתיקי חקירה אחרים, ודורשים היעזרות במומחים בשורה של תחומים ולכן הטיפול בהם אורך לעיתים קרובות זמן רב. הפרקליטות פועלת לצמצום זמן הטיפול בתיקים אלו והם מצויים בתעדוף גבוה.
"לבקשת פרקליט המדינה הוכנו באחרונה תוכניות עבודה לקידום הטיפול בתיקים אלה במחוזות. פרקליט המדינה יקיים בעת הקרובה ישיבת סטטוס על תיקי תאונות העבודה המצויים בטיפולנו".
ד"ר הדס תגרי
אישי: בת 56, בזוגיות ואם לשניים, מתגוררת בהוד השרון
מקצועי: בעלת תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, תואר שני במשפטים
מ־American University Washington College of Law, ותואר ראשון מהאוניברסיטה העברית. בעבר עבדה כעורכת דין באגודה לזכויות האזרח
עוד משהו: זכתה בפרס יו"ר הכנסת בגין פעילותה למען עובדי הבניין