האתגר שנוצר כדי להעלות את המודעות למחלת ה ALS מיושם ע''י חברי השלטון בטנסי, ארה''ב. 220 מיליון דולר גויסו באותה שנה / צילום: Associated Press, Erik Schelzig
ב-2004, כשהיה תלמיד לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, אובחן אביחי קרמר במחלת ניוון השרירים ALS. המחלה אז כמעט לא הייתה מוכרת בציבור, והפרוגנוזה של הרופאים הייתה הידרדרות איטית של שנתיים עד חמש שנים, שבמהלכה ישותקו כל השרירים בהדרגה, עד לסוף הידוע מראש.
ב=2005, התראיין קרמר לראשונה ל"גלובס", וסיפר כי באמצעות הכלים שלמד בתואר שלו בהרווארד זיהה את כשלי השוק שמונעים פיתוח של תרופה ל-ALS, והוא מתכוון להילחם בהם עד שתהיה התקדמות, ובתקווה שההתקדמות הזאת תהיה רלוונטית גם לו.
היום, ב-2022, קרמר עדיין מחפש תרופה ל-ALS. התחזיות השחורות לגבי תוחלת חייו התבדו. לא ברור אם זה בזכות סוג המחלה שלו, טיפולי החמלה שקיבל לאורך הדרך או הטיפול התומך המצוין שהוא מקבל והנחישות האדירה שלו בחיפוש אחר כלי אבחון ותרופה למחלה. בשלב הנוכחי של המחלה הוא מרותק לכיסא ומתקשר רק במצמוץ.
"אני מתקשר באמצעות הקלדה, בעזרת מכשיר שקורא תנועות ראש זעירות שלי", הוא אומר בראיון וואטסאפ. "קיימים גם מכשירים שקוראים תנועות עיניים ואפילו שבבים שקוראים גלי מוח של חולי ALS. חזון המטאוורס של מרק צוקרברג מוצא חן בעיניי, הוא מבטיח להביא לנו את כל העולם לתוך הבית. ישנם גם כיסאות גלגלים חכמים, מיטות שמונעות פצעי לחץ - אלה עזרים מאריכי חיים לא פחות מהתרופות".
"קוטפים את הפירות"
מ-2004 עד היום חל שינוי דרמטי ברמת המודעות ל-ALS ובהשקעה בפיתוח תרופות בתחום. זו לא רק עבודה של קרמר, כמובן. החקיקה האמריקאית לטובת תרופות עם שווקים לא גדולים ("תרופות יתום") האיצה מאוד את תהליכי הפיתוח שלהן והביאה משקיעים שנמשכים למסלול הפיתוח המהיר. גם המדע בתחום התקדם, אם כי לא מספיק. עדיין לא ברור בדיוק מה גורם ל-ALS. אבל יש כבר תיאוריות ומודלים למחקר, וזו התקדמות אדירה.
נוסף על התמריצים הכלכליים, הרגולטורים גיבשו כללים לחברות איך לתכנן את הפיתוח והניסויים, באופן שהאיץ בצורה משמעותית את התהליך. "השינויים בתחום הזה היו כה אטרקטיביים, עד שהיום יש חברות שמתמחות במחלות נדירות בלבד, ולחברות גדולות רבות יש חטיבות ייעודיות למחלות נדירות", אומרת ד"ר נטע זך, מי שהייתה הסמנכ"לית המדעית של עמותת Prize4 life שהקים והיום היא המנהלת המדעית של תחום הנוירוסיינס בחברת התרופות הבינלאומית טקדה.
תרופה שמשנה את מהלך המחלה עדיין אין, אבל קרמר אופטימי, כפי שתמיד היה. "ב-2004, כשאובחנתי, לא היה לרופאים מה להציע לי כלל, חוץ מלהכין צוואה", אומר קרמר. "הייתה בשוק תרופה אחת שנראה היה שהיא יכולה להאריך את החיים בחודשיים. היה מעט מאוד מחקר אקדמי. חמש מעבדות ברחבי העולם עסקו בנושא, אף אחת מהן לא בישראל. אפילו לא היה ניסוי קליני שאפשר היה להציע לי להשתתף בו".
איך ניגשים לעניין הזה מבחינה עסקית?
"כיוון שלא היה מחקר ALS בארץ, האסטרטגיה שלי הייתה לפנות למעבדות שחקרו מחלות ניווניות דומות כמו פרקינסון וטרשת נפוצה. הבטחתי לחוקרים שאוכל להשיג להם מענקי מחקר אם יעבדו על ALS. במקביל, גייסתי את הכספים והתראיינתי לכל כלי התקשורת כדי להעלות את המודעות למחלה. בתוך חצי שנה כבר היו בידינו עשר הצעות מחקר ומספיק כסף לממן אותן. במענקים הללו מימנו בין היתר את המחקרים שהובילו ליצירת החברות בריינסטורם סל ואימיוניטי פארמה. את הפירות של הפעילות הזאת לפני 15 שנה אנחנו קוטפים היום".
המאגר שפרץ את הדרך
בהמשך, עבר קרמר להתמקד בפעילות בחו"ל. כדי להביא אנשים חדשים ופתרונות חדשים, הוא הציע גישה חדשה: גישת הפרס. הוא הקים את עמותת Prize4life, אבל לדבריו, אף שהפרסים משכו אנשים לתחום, במבחן התוצאה לא הם שהשיגו את השינוי המשמעותי.
זך אומרת שלדעתה מבחינה אחת ההימור של Prize4life כן נשא פרי: ההחלטה להתמקד בתשתית מחקר כללית ולא במנגנון מסוים או מולקולה ספציפית. "בשנים שחלפו מאז שאביחי אובחן התגלו עשרות גנים ולכן היכולות לפתח תרופה רלוונטית וגם לקבל הקלות בפיתוח הואצה. על בסיס ההיכרות עם הגנים המניעים את המחלה, פותחו ביומרקרים, סמנים שמעידים על קיומה של המחלה והתקדמותה. לבחון עלייה או ירידה של ביומרקר לעומת שאלונים על ההידרדרות הקלינית במחלה - זו גישה שמקצרת את תהליכי הפיתוח".
מיזם אחר שהקימו השניים, פרו אקט, הצליח להוביל לשינוי גדול יותר: הקמת מאגר מידע מכל הניסויים שנעשו. "הרעיון הגיע מאל סנדרון, שהיה סמנכ"ל המו"פ המיתולוגי של ביוג'ן", אומרת זך. "הוא אמר שאם היה לו רק דולר אחד להשקיע ב-ALS, הוא היה משקיע אותו בקיבוץ הנתונים מכל הניסויים שנכשלו כדי ללמוד מהם. זה לא עלה דולר אחד כמובן, אבל זה עלה פחות ממיליון דולר! וכל החברות משתמשות במאגר הזה היום".
משמעות השילוב בין מאגר המידע לביומרקרים היא שאפשר לתכנן ניסוי להוכחת היתכנות קלינית עם 30-40 חולים, מול קבוצת ביקורת היסטורית. "ויש חברות שאפילו מתחילות עם 15 חולים, בניסוי של 3-6 חודשים", אומר קרמר. לדברי זך, "זה שינה את כל המציאות הכלכלית של ה-ALS".
בית ספר משוק הטרשת הנפוצה
ספציפית ל-ALS, המודעות עלתה גם בגלל מיזמים אחרים שקרמר וזך לא היו מעורבים בהם. ה-Ice Bucket challenge ב-2014, לדוגמה, הביא המוני אנשים ברחבי העולם לשפוך על עצמם דלי עם מי קרח, כדי להעלות מודעות למחלה ולגייס תרומות. 220 מיליון דולר גויסו באותה שנה.
"היום מאות מעבדות ברחבי העולם עובדות בתחום, וביניהן לפחות חמש בישראל", אומר קרמר. "עשרות חברות תרופות מפתחות תרופות, כולל שש שאני יודע עליהן בישראל. כרגע, נערכים 827 ניסויים קליניים בעולם, ויותר מ-200 מיליון דולר מוקצים למחקר בתחום בכל שנה בארה"ב בלבד". בדצמבר האחרון חתם ביידן על החוק לקידום הגישה לטיפולי ALS והקצה לו עוד 100 מיליון דולר. טקדה, החברה שבה זך עובדת יום, היא אחת החברות שעוסקות בתחום.
"אני מאמין שבשנתיים הקרובות יאושרו לפחות עוד שני טיפולים ל-ALS. המשמעות של כל אישור חדש היא גדולה. קודם כול, שילוב של טיפולים, אפילו כאלה שמשפיעים באופן מועט, יכול להיות מכפיל כוח. כך קרה במקרה של טרשת נפוצה בתחילת הדרך. שנית, כל טיפול שמאושר על ידי FDA מושך עוד משקיעים וחברות להיכנס לתחום".
קרמר למד לא מעט מתחום הטרשת הנפוצה, שגם היא הייתה בעבר תרופת יתום, והיום ככל שהחולים חיים זמן רב יותר ותרופות רבות מצליחות לשמר איכות חיים לאורך זמן, קהל היעד גדל והעניין בשוק הזה עולה.
האם אנחנו יודעים היום מה המנגנון של המחלה?
זך: "אותרו שני גנים שנראה שהם מעורבים במחלה, וחברת ביוג'ן מפתחת אנטיסנס, תרופות להשתקת פעילות של גנים, עבור שניהם. יש במחקר גם תרפיה גנטית, כלומר שינוי של הגן עצמו. בנוסף, ב-2006 התגלתה המעורבות של חלבון בשם tdp43, שנראה שנצבר באופן פתולוגי בתאים מוטוריים. ידוע שהצברים האלה רעילים, וידוע גם שהחלבון הזה אמור להיות נוכח בגרעין התא. אם הוא בגוף התא - סימן שמשהו לא תקין. הצברים האלה מופיעים אצל 97% מהחולים, ולכן הם מוקד חשוב למחקר ולפיתוח תרופות".
לומדים גם מניסוי כושל
יש לי שאלה קצת רגישה. בגלל החומרה של ה-ALS ונדירותה, נראה, ואני כמובן מגזימה קצת, שאפשר להביא כמעט כל מוצר לניסוי כדי "לתת תקווה" או מתוך הנחה ש"מקסימום לא יזיק". אולי חלק מהחברות לא לגמרי משוכנעות שהמוצר שלהן מתאים ל-ALS, אבל כך הן יכולות להציג את עצמן כ"'חברה בניסויים קליניים" בזמן שהן מקדמות את המוצרים הללו לאינדיקציות אחרות.
זך: "אני חושבת שבאמת קל יותר מבחינת לוח הזמנים לפתח תרופה ל-ALS מאשר לאלצהיימר, למשל, שדורשת מחקר קליני שיימשך שנים. כמובן, אנחנו רוצים שכל הניסויים יצליחו, אבל גם מניסוי כושל לומדים על התפתחות המחלה, על איזה ביומרקר היא עובדת".
מה הכי דרוש כרגע?
קרמר: "ביומרקר לאבחון מוקדם, מודל חיה שצופה את המחלה בבני אדם. אנחנו בהחלט חושבים שתהיה תרופה בשנים הקרובות. ביוני הקרוב FDA עשוי כבר לאשר תרופה של חברת Amylyx שנוסתה ב-135 חולים ונראה שהיא מאיטה את מהלך המחלה. ניסוי גדול יותר בתרופה ממשיך במקביל. אמיליקס נסחרת לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר, על בסיס מוצר זה בלבד".