המכ''מ שראדא מספקת לצבא ארה''ב / צילום: צבא ארה''ב
הימים האחרונים היו טובים למניות החברות הביטחוניות ברחבי העולם: המלחמה שפרצה באוקראינה צפויה לפי כל ההערכות להגדיל את תקציבי הביטחון של המדינות השונות, בפרט באירופה, והחברות הביטחוניות צפויות ליהנות מצמיחה.
בישראל, החברה הביטחונית הבולטת בשוק הציבורי היא אלביט מערכות שמנייתה הגיעה לשיא, המשקף לחברה שווי של קרוב ל-10 מיליארד דולר. במקביל, גם ראדא , חברה ציבורית קטנה בהרבה, נהנית מהמצב ומנייתה קפצה בתחילת השבוע. לאחר עלייה של יותר מ-2500% בשווי המניה ב-6 השנים האחרונות נסחרת ראדא בשווי של כ-640 מיליון דולר.
האם ראדא צפויה להפוך כעת יעד לרכישה? לגלובס נודע כי אשתקד מינתה החברה בנק השקעות כדי לבחון את האפשרויות העומדות בפניה. היו"ר הפעיל של דירקטוריון ראדא, יוסי בן-שלום, מסר בתגובה כי הוא אינו יכול להתייחס לנושא, והוסיף: "ראדא היא חברה שעושה טוב, יושבת בשווקים חמים, בטח בימים אלה, ומכאן כל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה". מחברת ראדא עצמה לא נמסרה תגובה.
ראדא היא חברה ותיקה, שלאורך רוב שנות הפעילות שלה פעלה בתחום פתרונות האוויוניקה (מערכות לכלי טיס). לפני למעלה מעשור נכנסה החברה לתחום חדש, בו היא מייצרת ומשווקת מכ"מים טקטיים שמיועדים לכוחות המתמרנים.
מדובר במכ"מים שנמצאים על כלי הרכב של הכוחות, ופועלים תוך כדי תנועה. בכך הם מגינים על הכוחות הגנה אקטיבית, למשל מפני פצמ"רים או רחפנים שעלולים לתקוף אותם; החברה גם מציעה גילוי אווירי בטווחים טקטיים קצרים. במקביל, ראדא ממשיכה לפעול גם בתחום המסורתי שלה.
עוד לא מיצתה את הפוטנציאל בשווקים
הכנסותיה של ראדא ב-2021 צמחו ב-54% בהשוואה ל-2020 והסתכמו ב-117 מיליון דולר, עם EBITDA מתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) בסך 27.3 מיליון דולר, עלייה מ-9.7 מיליון דולר ב-2020.
שולי ה-EBITDA התרחבו משמעותית, מ-13% ל-23%. לפני כחודש וחצי ערכה החברה כנס משקיעים בו הציגה את אסטרטגיית הצמיחה שלה לטווח הארוך. היא ציינה שב-2020 היא צופה הכנסות של 140 מיליון דולר, צמיחה של כ-20% ביחס ל-2021, והציבה לעצמה יעד הכנסות אורגניות שנתיות של 250 מיליון דולר תוך 3-4 שנים - יותר מהכפלה של ההכנסות לעומת 2021.
החברה צופה שהחל מ-2023 תהיה תרומה משמעותית להכנסותיה ממכירת הגנה אקטיבית (APS). עוד קודם לכן, ב-2022 יתמכו בהכנסות שוקי ה-SHORAD - מערכות הגנה אוויריות לטווח קצר, וה-Point Defense - הגנת מתקנים ובסיסים.
מכל אלה עולה כי עבור קונה פוטנציאלי עשויה ראדא להיות יעד רכישה מעניין - חברה שפועלת בשווקים הנהנים מצמיחה, שהכנסותיה צומחות והיא עוד לא מיצתה את הפוטנציאל בשווקים שאליהם היא פונה.
הייתה במשבר נזילות עד כניסת DBSI
זה לא היה המצב עד לפני מספר שנים. בתחילת 2016 ראדא עמדה מול משבר נזילות שהגביל משמעותית את פעילותה. חברת ההשקעות הפרטית DBSI של יוסי בן-שלום וברק דותן זיהתה את ההזדמנות ורכשה את השליטה בחברה, בהשקעה ראשונית של 4 מיליון דולר ובהשקעה מצטברת של פחות מ-13 מיליון דולר לאורך השנים.
רכישת המניות הראשונית הייתה במחיר של פחות מחצי סנט למניה (מתואם לאיחוד הון שבוצע מאז). DBSI הובילה מהלך התייעלות והצפת ערך בשיתוף עם המנכ"ל שהצטרף לחברה, דב סלע. מניית ראדא זינקה בחדות על רקע מהלכים אלה עד לשיא של 14.4 דולר לפני כשנה, וכ-13 דולר כיום - תשואה של 2,600% מאז 2016.
בתחילת 2021 נרשמה המניה למסחר דואלי גם בבורסה בתל אביב, במקביל לנאסד"ק.
DBSI ניצלה את הגאות במניה ומימשה מניות ראדא בסכום מצטבר של כמעט 80 מיליון דולר לאורך התקופה. בסוף מאי 2021 היא הפסיקה להיות בעלת עניין בחברה, כשירדה להחזקה של כ-4% מהמניות, ששוויין עמד אז על כ-23 מיליון דולר, כלומר בסך הכול היא עשתה תשואה של פי 7 על השקעתה בחברה.
למרות ש-DBSI כבר אינה בעלת עניין בחברה, בן-שלום נותר היו"ר הפעיל. אם אכן החברה תימכר, זה יהיה "שידור חוזר" של מקרה אחר שקרה לבן-שלום ו-DBSI - לפני 8 שנים נמכרה חברת סימטרון, שפיתחה תוכנות לעיצוב מוצרים, לחברה האמריקאית 3D Systems תמורת 97 מיליון דולר. DBSI, שהייתה בעלת השליטה בחברה, מכרה עוד קודם לכן את יתרת ההחזקות שלה בה ברווח - אך לא גבוה כפי שהיה במכירה עצמה, ובן-שלום נשאר יו"ר החברה עד למכירתה.
בראדא אין כיום בעל שליטה, ומחזיקים בה מספר גופים מוסדיים, בהם Wellington ופרנקלין מארה"ב עם 6.7% ו-6% מהמניות, בהתאמה, והפניקס עם 8.6%.