התחזק החשד נגד בועז יונה בפרשת הונאת נושים, עבירות פשיטת רגל וחדלות פירעון ועבירות על חוק איסור הלבנת הון. כזכור, יונה הוא כוכב פרשת קריסת חברת הנדל"ן חפציבה שטלטלה את הענף כולו וחשפה את הסכנה בה נמצאים הרוכשים.
"בוני התיכון" חשבו שיונה שכיר ונכנסו להסכם
כפי שנחשף בגלובס, יונה חשוד בכך שהעלים מבית המשפט ומכונס הנכסים הרשמי זכות שקיבל ל-20 דירות באזור המרכז, חרף חובתו לדווח מכיוון שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל. על-פי החשדות, יונה הציג את עצמו בפני חברת הנדל"ן בוני התיכון כשכיר בחברת הנדל"ן מניב מקבוצת סוויס בע"מ, וקיבל מתוקף כך זכות לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי. בוני התיכון נכנסה להסכם עם חברת מניב, כאשר היא סבורה כי יונה הוא שכיר. בתמורה לפעולותיה קיבלה מניב זכות ל-20 דירות באזור המרכז. אלא שבפועל, מתגבר החשד כי יונה עצמו עומד מאחורי החברה.
חברת מניב הוקמה ב-2014. מי שרשומה כמנכ"לית החברה ובעלת המניות שלה היא אורית אזולאי-פלד. מסמך שהגיע לידי גלובס מלמד כי לא הייתה לה זיקה לעולם העסקים, וכי באותה תקופה היא הפעילה דוכן פיס.
אזולאי-פלד הודתה בחקירתה כי היא לא מעורה בניהול החברה חרף הגדרתה, וכי למעשה מי שמנהל אותה הוא בעלה, איציק פלד. אך גם בן זוגה לא הראה בחקירתו עניין רב בחברה, וכאמור אגף החקירות בכונס הנכסים הרשמי ומשטרת ישראל סבורים כי מי שעומד מאחורי החברה הוא בועז יונה עצמו.
פלד ויונה שללו בחקירותיהם את הטענה כי פלד הקים חברת קש עבור יונה. פלד טען כי הוא הקים את החברה על-מנת לעזור ליונה, ושילם לו כשכיר 10,000 שקל בחודש. לדבריו, הוא עצמו לא הביע עניין בחברה, מכיוון שהמחזור שלה היה נמוך משמעותית ממחזור חברת המזרונים סוויס שהוא מחזיק בה - חצי מיליון שקל לעומת 50 מיליון בשנה.
כמו כן, לטענתו, אין להם זכות על 20 דירות, והוא אף ציין כי אם החוקרים בטוחים בזכות זו, הוא מוכן למסור אותה בתמורה לסכום שהפסיד עבור התשלום ליונה בכל תקופתו.
יונה מצידו טען כי הזכות ל-20 דירות היא טענה משוללת יסוד, וכי המספר האמיתי הוא בין 2 ל-4 דירות. בכל מקרה, לטענתו, הוא עבד כשכיר בחברה.
כאמור, החשד המרכזי נוגע לכך שיונה, אשר הוצג כשכיר בחברת מניב של אורית אזולאי-פלד, היה בפועל הבעלים והמנכ"ל של החברה והסתיר באמצעות מצגי שווא רווחים אדירים שהיה צריך לקבל מחברת בוני תיכון. זאת, בזמן שהוא מצוי בהליך פשיטת רגל וחייב לנושיו לא פחות מ-1.8 מיליארד שקל.
לגלובס נודע כי יונה קידם לכאורה עסקים עם לא פחות מ-10 קבלנים משמעותיים בשוק הנדל"ן בישראל. על-פי החשד, הוא פעל באותה שיטה וניסה לקדם תהליכי פינוי-בינוי עבור חברה נדל"נית מול הדיירים. בתמורה לכך מניב קיבלה זכות לדירות בפרויקטים, כאשר מי שנהנה בפועל מזכויות אלה הוא בועז יונה עצמו, לכאורה תוך הסתרת הרווחים המשמעותיים מנושיו, מכונס הנכסים הרשמי, מבית המשפט ותוך ביצוע עבירות של הלבנת הון.
החוקרים התבססו בין היתר על ראיות שנמצאו בטלפון הנייד של יונה, מהן עולה כי הוא ניהל משא-ומתן עם הקבלנים, ואף הועברו טיוטות חוזים. יונה הכחיש בחקירתו גם את החשד הזה וטען כי הוא אומנם ניסה במרוצת השנים לפנות לקבלנים שונים ולקדם מולם עסקאות, אך עסקאות אלה לא יצאו אל הפועל. מערכת אכיפת החוק סבורה אחרת.
פרקליטו של בועז יונה: "שחזור של חקירה ישנה"
עו"ד רונן אולצ’יק, מנהל היחידה הארצית לחקירות בכונס הנכסים הרשמי, סירב להתייחס לפרטי החשדות ומסר בתגובה כי "החקירה נמצאת בעיצומה, והתיק צפוי להיות מועבר לפרקליטות בחודשים הקרובים".
עו"ד רון סמוראי, המייצג את בועז יונה, מסר בתגובה: "הכונס הרשמי מנהל חקירה נגד בועז יונה במשך שלוש שנים, במסגרת הליך פשיטת רגל שמתנהל 15 שנים. גם החקירה הפלילית 'החדשה' היא למעשה שחזור של אותה חקירה שהחלה אז, שכן היא מתנהלת בפועל על-ידי הכונס הרשמי וביחס לאותם עניינים.
"אנו סבורים כי אם לאחר שלוש שנים הוא לא מצליח למצות את החקירה, אזי ככל הנראה לא נמצאו ממצאים. יונה נשא את עונשו, שילם את חובו לחברה, וכל רכושו נלקח לטובת קופת פשיטת הרגל ותשלום לנושיו. הגיעה העת, בחלוף 15 שנים, לסיים את הפרשה ולאפשר לו ולמשפחתו לנסות ולשקם את חייהם".
*** חזקת חפות: החקירה נגד בועז יונה נמצאת בראשיתה, הוא לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.
