פרופ' סיימון ג'ונסון / צילום: Ed Collier
פרופ' סיימון ג'ונסון, במקור מבריטניה, כיהן בין השנים 2008-2007 בתור הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית. לאחר המשבר הפיננסי ב-2008, ג'ונסון התפרסם בזכות קריאתו לרפורמה במערכת הפיננסית ולפירוק הבנקים ה"גדולים מכדי ליפול". כיום, הוא עומד בראש קבוצת הכלכלה הגלובלית בבית הספר למנהל עסקים של MIT. השבוע, ג'ונסון פרסם מאמר שבו הוא קורא להחריף את הסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה.
במסגרת הסנקציות שהובילו ארה"ב והאיחוד האירופי הוקפאו, בין השאר, הנכסים שאותם מחזיק הבנק המרכזי הרוסי בדולר וביורו, הוגבלה גישת בנקים רוסיים ל"סוויפט", מערכת התקשורת הבין-בנקאית הבינלאומית, והוקם צוות שמטרתו לתפוס נכסי אוליגרכים. אך כרגע, לא נכלל בסנקציות רכיב מפתח של הכלכלה הרוסית: יצוא האנרגיה למדינות המערב.
למה הסנקציות כעת לא מספיקות?
"מטרת הסנקציות היא להפעיל לחץ על ממשלות שעושות משהו, כמו לפלוש למדינה אחרת. בדרך כלל, לסנקציות לוקח זמן לעבוד. אתה מטיל על הממשלה עלות שהיא תרגיש שנה, שנתיים או חמש שנים קדימה.
"אך, בגלל אופי הכלכלה הרוסית והמערכת הפיננסית שלה, ניתן להפעיל לחץ הרבה יותר מהר, תוך שבוע או אפילו ימים. הצעדים שכבר נקטנו הם בכיוון הנכון, וראינו השבוע לחץ על הרובל. עד כה, הוטלו הגבלות על סוויפט שמקשות לבצע חלק מהתשלומים, והוקפאו נכסי הבנק המרכזי, שזה צעד גדול ודי חסר תקדים.
"אבל העולם עדיין משלם לרוסיה על אנרגיה. גם ארה"ב ובריטניה רוכשות מהם אנרגיה, אבל זה בעיקר האיחוד האירופי שמשלם על גז. במאמר הזכרתי הערכה שמדובר בתשלומים בהיקף 500 מיליון דולר ביום. אך אנשים בשווקים אמרו לי שמדובר במיליארד דולר ביום, כתוצאה מהעלייה במחירים ומהאצת התשלומים.
"כך שאנחנו משלמים לרוסיה בין 500 מיליון למיליארד דולר ביום, ורוסיה משתמשת בזה לייבוא. אם ניקח את מקור המימון הזה, יהיה להם קשה לתמוך ברובל ובמערכת הפיננסית. זה יהפוך למשבר פיננסי וכלכלי מוחשי. זו עלות שלא משתווה לזו שהאוקראינים משלמים - מאות אלפים נמלטים מהמדינה בכל יום. אך זה משהו שהרוסים ישימו לב אליו".
אפשר לשער שהצעד הזה לא ננקט בגלל שהאירופאים זקוקים לאנרגיה.
"דוח של מכון המחקר 'ברויגל' מצביע שאירופה יכולה להיגמל מהגז הרוסי בטווח הבינוני. לפי הערכות, לאירופה יש מספיק גז במאגרים כדי לעבור את החורף הנוכחי. השאלה היא מה יקרה במחזור ההסקה הבא.
"אבל הרעיון שאתה יכול לכפות עלויות על רוסיה בלי שום עלויות או סיכון לעולם, אינו נכון. בכל סנקציות יש מחיר לשני הצדדים. השאלה היא למה אנחנו במערב מממנים את הפלישה הרוסית לאוקראינה? אני משבח את הרשויות האירופאיות על הצעדים שלהן להקפאת נכסים, אבל יש כאן צביעות מסוימת. אתה לא יכול לקנות גז ונפט רוסיים ואז לספוק כפיים ולהגיד 'זה נורא'. האירופאים מממנים את המלחמה של פוטין".
"הפסקת רכישת הגז היא פחות פרובוקטיבית"
הכלכלן מוסיף כי "מדיניות האנרגיה של גרמניה בעשור האחרון מימנה את החימוש מחדש של רוסיה". פרופ' ג'ונסון מתייחס להחלטת גרמניה החל מ-2011 לסגור כורים גרעיניים, כשבמקביל צמצמה את הפקת החשמל הפחמית, תוך הישענות על גז רוסי.
האם אין חשש כי החרפת הצעדים תוסיף ממד סיכון נוסף?
"זו שאלה שבכנות לאף אחד אין עליה תשובה. אבל מה שאני מציע הוא שנפסיק לקנות את מה שהם מוכרים. להפסיק לקנות גז, ולהפסיק לשלם את הכסף. זה פחות פרובוקטיבי מלהקפיא את נכסי הבנק המרכזי. לפי הדיווחים, מדינות נאט"ו ואחרות שולחות טילי סטינגר ונשק אחר לאוקראינה. מה שאני מציע פחות פרובוקטיבי".
מה לראייתך עלולות להיות ההשלכות ארוכות הטווח של הסנקציות על הבנק המרכזי הרוסי עבור המערכת הכלכלית העולמית?
"לפני שבוע, אם היית שואל אותי האם זה צעד אפשרי או ישים, הייתי אומר שלא. העיקרון הבסיסי של ההסדרים הפיננסיים והסדר העולמי שאחרי מלחמת העולם השנייה היה שאתה לא מתעסק עם רזרבות של בנקים מרכזיים. זה משהו שלא נשקל באף פורום בינלאומי שנכחתי בו. הנקודה היא שפוטין שיבש לחלוטין את הנורמות האלה בעצמו בשבוע שעבר.
"למערכת הפיננסית אין קושי לממן זמני משבר"
"בנקים מרכזיים יצטרכו להעריך מחדש באיזה נכסים הם מחזיקים, לפחות אם הם חושבים שממשלותיהם עשויות לנקוט בכאלה צעדים לא חוקיים. השאלה היא באיזה נכסים הם מסוגלים להחזיק? בטווח הקצר יש מעט אלטרנטיבות. סין מדברת על הנושא, ורוסיה תעשה משהו אחר בעתיד. אנחנו צפויים לראות מערכת פיננסית עולמית חדשה".
במהלך משבר הקורונה ראינו ממשלות תומכות בכלכלה בהיקפים שלא נראו מאז מלחמת העולם השנייה. ואז הגיעה המלחמה באוקראינה, ועכשיו מדברים על הגדלת ההוצאה הביטחונית. איך זה ישפיע על עולם שמתמודד עם חובות ועלייה באינפלציה?
"למערכת הפיננסית במערב יש יכולת להנפיק חוב בזמני משבר ואז לשלם אותו או לתת לרמת החוב לרדת, בהשוואה לתוצר, בזמני שלום. זה נכון שבגלל קיצוצי המס המטורפים בארה"ב (בזמן כהונת הנשיא טראמפ, א"פ) לא נכנסנו למשבר הקורונה מעמדה תקציבית חזקה. אבל מכאן והלאה נתנהל יותר טוב. אני לא חושב שההשלכות המקרו כלכליות הן משהו שימנע תגובה מערבית למשבר.
"ואגב, תידרש הוצאה גדולה כדי לתמוך בפליטים האוקראינים. זו טלטלה קולוסלית. התגובה הנכונה היא לא לומר 'אלוהים אדירים, אנחנו לא יכולים להוציא את הכסף הזה'. התשובה היא לדאוג לאנשים. תגנו עליהם, תנו דיור, רפואה, תחזירו את הילדים ללימודים, ובשאיפה תעזרו להם לחזור לאוקראינה. אם זה לא אפשרי, יצטרכו למצוא חיים במערב. זה מצב הומניטרי קטסטרופלי, ואנחנו במערב יכולים לשלם עבורו. התשלום הוא הפחותה שבבעיותינו".
פרופ' סיימון ג'ונסון
אישי: בן 59 ,יליד בריטניה
מקצועי: מרצה בבית הספר למנהל עסקים ב־MIT, כיהן בשנים 2008-2007 ככלכלן
הראשי של קרן המטבע הבינלאומית. בעל ד"ר לכלכלה מ־MIT
עוד משהו: לאחר משבר 2008 היה בין הקולות הבולטים שקראו לפירוק הבנקים הגדולים מכדי ליפול