תעמולת הפייק במלחמת רוסיה–אוקראינה / צילום: צילומי מסך מהרשתות החברתיות
השנה היא 2022, מלחמה פורצת באזור מרכזי בעולם, ובכל זאת זרם הדיווחים שמגיע ממנה הוא מקוטע ומעורפל. את חוסר הבהירות הזה מנצלים באופן טבעי שני הצדדים שרוצים להטות את דעת הקהל לטובתם, וגם להשפיע מורלית ופסיכולוגית על היריב. אליהם מצטרפים סתם חובבי טראפיק ולייקים ברשתות החברתיות, ובחסות הוויראליות העצומה של הכלים הללו, עוד ועוד דיווחים, ניתוחים ואנקדוטות צוברים תאוצה, והופכים לחלק מהסיפור של המלחמה הזאת, למרות שלחלקם אין שום קשר למציאות. בחלוף השבוע הראשון למלחמת רוסיה ואוקראינה ריכזנו את הדיווחים הבולטים שהתגלו כמוטעים או מופרכים.
24.2 ישראל מפציצה באוקראינה?
לא משנה איפה בעולם יהיה סכסוך, תסמכו עלינו שנמצא דרך להשתרבב אליו. הפעם זה אפילו היה קל במיוחד. החל מהיום הראשון למלחמה, ולאורך ימי הלחימה, מופצות במדינות רבות - ביניהן בריטניה, ספרד, קולומביה, ברזיל, מקסיקו, הודו, בנגלדש ומרוקו - תמונות וסרטונים של ערים אוקראיניות שמופגזות בארטילריה רוסית. המשותף לכולם? מדובר במראות ממבצע "שומר החומות" - סבב הלחימה האחרון בין ישראל לעזה ממאי 2021. כפי שהראו ארגוני בדיקת עובדות מכל המדינות שהוזכרו, חלק גדול מהתמונות הללו הן הפגזות ישראליות על עזה, אבל לשם האיזון בחלק מהצילומים נראים גם שיגורי טילים של חמאס שהופנו ליישובים ישראליים. הפגזות של ערים אוקראיניות כמובן קורות גם במציאות, אבל כדאי להתאים את הוויזואליה.
לקריאה נוספת:
הבדיקה של ארגון בדיקת העבודות הבריטי FULL FACT
24.2 - ההרוגים מ"אי הנחשים" קמים לתחייה
זה היה אחד הסרטונים הראשונים שעוררו הדים עם תחילת המלחמה. חיילים אוקראינים, שהוצבו לשמור על "אי הנחשים" בים השחור, מסרבים להיכנע לאוניית מלחמה רוסית, מקללים את האויב התוקפני בקשר, ומשלמים על כך בחיהם. בעולם כולו דווח על ההחלטה ההרואית שגבתה את חייהם של 13 הגיבורים. גם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, אישר את דבר מותם ואף הודיע כי יוענק להם אות המלחמה הגבוה ביותר של אוקראינה.
רק שלושה ימים לאחר מכן פרסם משמר הגבול של המדינה כי ייתכן שהלוחמים נפלו בשבי בעודם בחיים, ובהמשך הצי האוקראיני אישר כי החיילים אכן נתפסו בחיים ונלקחו לרוסיה כשבויי מלחמה. בתקשורת הרוסית, אגב, נטען כי החיילים נכנעו מרצון ובמהרה, ללא שום התנגדות, טענה שקייב מכחישה בתוקף.
לקריאה נוספת:
הרשויות האוקראיניות מדווחות על החיילים החיים
25.2 - זלנסקי עולה על מדים
אין ספק שהמלחמה הבליטה את כישוריו התקשורתיים של הנשיא זלנסקי. הסרטונים בכיכובו מרחובות הבירה קייב והסירוב שלו לעזוב את העיר המותקפת למקום בטוח עוררו השראה ברבים. אבל האם ייתכן שהוא הלך צעד נוסף קדימה ולרגל המלחמה עלה בעצמו על מדים? תמונות כאלה צברו פופולריות ברשתות עם כיתובים בנוסח "הראשון בתור להגן על ארצו", אבל כפי שהראו בארגון בדיקת העובדות הספרדי Maldita, התמונות אמנם אותנטיות אך הן גם ישנות. מדובר בתמונות מאפריל ומדצמבר 2021. לא נורא, גם חולצת הטריקו בצבע חאקי שהוא לובש עכשיו מחמיאה לו.
לקריאה נוספת:
הבדיקה של ארגון בדיקת העובדות הספרדי MALDITA
26.2 - פוטין מדיח את רמטכ"ל צבא רוסיה?
הביצועים המאכזבים של הצבא הרוסי בימיה הראשונים של המלחמה הובילו את פוטין לפטר את הרמטכ"ל וולרי גרסימוב - כך דיווחו בדרמטיות כמה אתרי חדשות אוקראינים. את המקור לטענה ניתן למצוא בציוץ של חברת פרלמנט אוקראינית בשם סופיה פדינה מה-26.2. מי שסייע להפצתה הוא בין היתר אלכסנדר וינדמן, יליד אוקראינה וקצין אמריקאי שלחשבון הטוויטר שלו יש 700 אלף עוקבים, ומי שהתפרסם ב-2019 לאחר שהעיד במשפט ההדחה של טראמפ. אלא שיום למחרת הדיווח נצפה גרסימוב בפגישה עם פוטין בה הורה הנשיא על העלאת רמת הכוננות הגרעינית של רוסיה, והסיפור התברר כשגוי.
לקריאה נוספת:
דיווח שגוי בתקשורת האוקראינית על הפיטורים
26.2 - מתי טורקיה סגרה את מצרי הים?
בשבת שעברה פרצה ידיעה דרמטית: טורקיה החליטה לסגור לתנועת ספינות רוסיות את מצרי הבוספורוס והדרדנלים שמחברים את רוסיה לים התיכון. הידיעה הסתמכה על הודעה של הנשיא זלנסקי שבה הוא כביכול מודה לנשיא טורקיה על המהלך אלא שבטורקיה מיהרו להכחיש את הידיעה. מה באמת קרה? מתברר שזלנסקי לא הודה לטורקיה על סגירת המצרים, אלא הודה לה על תמיכתה באוקראינה באופן כללי, ורק במשפט שאחריו הביע את תקוותו שטורקיה תסגור את המצרים. אגב, בהמשך טורקיה דווקא כן החליטה לסגור את המצרים, אך ככל הנראה לא צפויה להיות לכך השפעה משמעותית על ספינות מלחמה רוסיות.
לקריאה נוספת:
ידיעה ברויטרס על כך שטורקיה לא החליטה לסגור את המצרים
27.2 - מדרום השומרון לצפון אוקראינה
והנה עוד הקשר ישראלי. השבוע הרשת התמלאה בתמונות מעוררות סימפטיה בהן, על פי הטענה, נראית ילדה אוקראינית שמנסה בכוחותיה הדלים לעצור את החיילים הרוסיים. על התפוצה הרחבה של התמונות הללו ניתן ללמוד מסרטון טיקטוק אחד שלבדו זכה למעל 12 מיליון צפיות ול-800 אלף לייקים. אלא שלקהל הישראלי התמונות הללו - בהן נראית נערה בגופיה באזור צחיח - עשויות להיראות מוכרות. בפועל מדובר בלא אחרת מעהד תמימי הפלסטינית, תושבת הכפר נבי סלאח שבדרום השומרון, שבשנת 2012 (אז הייתה בת 11) תועדה צועקת על חייל צה"ל ומנופפת לעברו באגרוף.
לקריאה נוספת:
הבדיקה של AFP
27.2 - טיים אאוט
"שובה של ההיסטוריה: איך פוטין ניפץ את חלומותיה של אירופה". זאת הייתה הכותרת של השבועון טיים, שלוותה בתמונה עוצמתית: פורטרט של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שבו משולבים גם חלק מפניו של היטלר. התמונה צברה תאוצה ברשתות החברתיות אלא שהמגזין מעולם לא הדפיס שער כזה (הכותרת כן ניתנה על ידו אך היא לוותה בתמונה אחרת). מי שאחראי לעבודה הוא פטריק מאלדר, מעצב גרפי מוויילס, שגם מיהר להודות שמדובר ביצירה שלו. חדי עין היו יכולים לשים לב שבתחתית השער הפיקטיבי הוא שילב מראש את חתימתו. עבור כל השאר הציוץ סומן על ידי טוויטר כ"תוכן שעבר מניפולציה".
לקריאה נוספת:
הבדיקה של ארגון בדיקת העובדות הספרדי MALDITA
28.2 - טנק השלל התגלה כהולכת שולל
מה מייצג יותר את "מלחמת הטיקטוק הראשונה" כפי שכינו אותה רבים, מאשר סרטון חביב של צעירים אוקראינים שמסבירים איך לנהוג בכלים צבאיים שצבא רוסיה נטש או איבד? סרטון כזה, בו נראית צעירה מדגימה כיצד להפעיל ולנהוג במשוריין צבאי, הספיק לצבור יותר מ-7 מיליון צפיות. בישראל הוא שותף למשל על ידי עמיחי שטיין, עיתונאי ב"כאן", שציין שמדובר בטנק רוסי נטוש וגרף קרוב ל-4,000 לייקים.
אלא שהמציאות אפורה הרבה יותר. המשוריין בסרטון הוא אינו טנק, הנהגת אינה אוקראינית ובעיקר לא מדובר כלל בסרטון חדש. הוא צולם לפני שנה והועלה לאינסטגרם על ידי נסטיה טימן, מכונאית רוסייה שמעלה סרטוני הדרכה היתוליים על מכונאות רכב ונהיגה. להגנת מי שהתבלבל אפשר לציין שטימן כן העלתה השבוע את הקטע מחדש לחשבונות שלה וכתבה: "קבלו טיפ איך להתניע רכב משוריין נטוש". התגובות נחלקו בין אוקראינים שמברכים ומודים לה לבין רוסים שמכנים אותה בוגדת או מזהירים אותה ממאסר.
לקריאה נוספת:
הציוץ בטוויטר עם הסרטון אליו הוסיפה הרשת אזהרת "דרוש הקשר"
28.2 - ללא גרעין של אמת
באיזה נשק ישתמשו במלחמת העולם השלישית? בימים האחרונים היה נראה לרגע שאנחנו הולכים ומתקרבים אל עבר התחזיות השחורות ביותר. לאחר שפוטין העלה את הכוננות הגרעינית ברוסיה, היו מי שדיווחו כי ארה"ב העלתה אף היא את רמת הכוננות שלה ל-DEFCON 2 - רמה אחת לפני מלחמה גרעינית ודאית. רמה כזאת נרשמה רק פעמיים נוספות בהיסטוריה: בעת משבר הטילים בקובה ובמלחמת המפרץ הראשונה. בישראל הטענה הופצה על ידי תא"ל במיל' אמיר אביבי, מייסד תנועת "הביטחוניסטים". אלא שלמרות שבאופן רשמי שינוי ברמת הכוננות האמריקאית אינו מפורסם בתקשורת בזמן אמת, הבית הלבן ומשרד ההגנה הכחישו במפורש את הדיווחים. לאחר שפנינו לאביבי, הוא הוסיף תיקון לציוץ המקורי שלו, ולבסוף גם מחק אותו.
לקריאה נוספת:
דוברת הבית הלבן מודיעה כי רמת הכוננות הגרעינית לא שונתה
1.3 - האם אתר ההנצחה בבאבי יאר נפגע?
ירי של הכוחות הרוסים על מגדל תקשורת הסמוך לאתר באבי יאר - אחד מסמלי השואה - הוביל את הנשיא זלנסקי לדווח לעולם על פגיעה במקום וליצור הקבלה ברורה בין המאורעות ההיסטוריים המוכרים לכל, לבין המצב הנוכחי. זלנסקי היהודי אף פנה ליהודי העולם, בהודעה שנכתבה באופן חריג עברית, בה קבע: "כולנו מתנו שוב בבאבי יאר".
אלא שהעיתונאי הוותיק רון בן ישי, שליח ידיעות אחרונות לקייב, החליט להגיע בעצמו למקום כדי לאמוד את הנזקים שנגרמו לו. מתברר ש"אתר ההנצחה בבאבי יאר לא נפגע וגם לא ניזוק" הוא דיווח לקוראיו. הפגיעה שכן נגרמה היא למגדל התקשורת הסמוך, שנמצא במרחק של כ-300 מטרים מהאנדרטה החדשה וכקילומטר מהאנדרטה הישנה.
לקריאה נוספת:
הדיווח של רון בן ישי ב-ynet
הטעיות מלוות מלחמות משחר ההיסטוריה, אך השפעתן דלה
הטעיות ושימוש בפייק ניוז הם כמובן לא המצאה של המלחמה הנוכחית. התאוריה שעומדת מאחורי מהלכים מן הסוג הזה נקראת "אותות ורעשים", מסביר ההיסטוריון הצבאי פרופ' דני אורבך, שמלמד באוניברסיטה העברית בירושלים. כדי ליצור תמונת מצב מהימנה של שדה הקרב, כל אחד מהצדדים במלחמה נדרש להפריד בין האינדיקציות הרלוונטיות שברשותו (האותות) לבין מידע שקרי או לא רלוונטי (רעשים).
הרעשים הללו יכולים להיות מורכבים מהסחה או מהונאה. "הסחה, כמו למשל מתקפה במקום אחר, נועדה להקשות על האויב להבחין באותות; הונאה היא תוספת של אותות מזויפים שנדמים למידע אמיתי". וזה כמובן לא פשוט כלל לביצוע. "אם המידע נראה טוב מדי מכדי להיות אמיתי ההונאה עשויה להיות שקופה", הוא אומר, "אבל אם המידע עמום מדי אז האויב עשוי שלא להבין אותו. זה איזון נורא עדין".
דוגמאות? כאלה קיימות כבר משחר ההיסטוריה. למשל, במלחמה בין היוונים לפרסים במאה ה-5 לפנה"ס המצביא האתונאי תמיסטוקלס העמיד פני בוגד ומסר לפרסים מידע שהיה נכון, אבל באופן כזה שגרם לפרסים להיכנס לתוך מלכודת, מדגים אורבך. משפחה נוספת של הטעיות מתבססת על מה שנקרא "תכסיס התרמיל". הסיפור שעל שמו היא נקראת, שלא ברור עד כמה הוא עצמו אמיתי, עוסק בתרמיל שחיילים בריטיים שלחמו בארץ ישראל במלחה"ע הראשונה "שכחו" כדי שהעות'מאנים ימצאו אותו וייתקלו בכל המידע המזויף שהכיל. אבל יש גם דוגמאות כאלה שהן בעלות תוקף היסטורי.
אחת המפורסמות בהן היא מה שאירע ב"מבצע קציצה". ב-1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, בעלות הברית גרמו להיטלר להאמין שהן יפלשו ליוון וסרדיניה, במקום לסיציליה. כדי לעשות זאת, הבריטים לקחו גופה של חסר בית ויצרו באמצעותה את דמותו של "סרן ויליאם מרטין", קצין בריטי שטבע בים ונשטף לחוף עם ערימה של מסמכים. המסמכים ששתלו עליו היו בחלקם אמיתיים, אבל ביניהם נכלל גם מסמך מזויף בו סגן הרמטכ"ל הבריטי רמז בעדינות על יעדי הפלישה המוטעים. אורבך מספר שלשם האמינות סגן הרמטכ"ל אכן כתב את המסמך המזויף בעצמו.
ומה אפשר לומר על מה שאנחנו רואים במלחמה הנוכחית? הפצת הסרטונים המפוקפקים היא גם לוחמה פסיכולוגית, שנועדה בעיקר לצייר את הנרטיב באופן שיהיה נוח לצדדים. במקרה של אוקראינה, מסביר אורבך, יש ללחימה הזו שלוש מטרות: העלאת המורל האוקראיני, השגת תמיכה מהמערב, ודה-מורליזציה בקרב הכוחות הרוסים. מהצד הרוסי אורבך מזכיר שיטה כללית יותר שבה פועלת המדינה בשנים האחרונות נגד המערב: "גזלייטינג". הכוונה היא להפצה של תאוריות קונספירציה ויצירת חוסר אמון כללי במערכת, במגוון נושאים, במטרה לערער את היציבות במדינות. לפי אורבך, מדובר בשיטה חדשה למדי, שכנראה הגיעה עם התפתחות הרשתות החברתיות.
אבל מה מספרת ההיסטוריה בשורה התחתונה, עד כמה בסופו של דבר היו כל ההונאות הללו משמעותיות בקביעת תוצאות המלחמות בעבר? "הונאה עושה המון רעש, היא מהממת, אבל בסוף הערך האסטרטגי שלה הוא דל", קובע אורבך. לדבריו, לרוב מי שמבצע את ההונאה הוא הצד החלש, ואחרי ההלם הראשוני שחווה החזק הוא חוזר להשתמש בכוח שלו כדי להכריע את המערכה.
תחקיר: אוריה בר-מאיר