בזמן שהמערב מגנה, בנט שומר על כל הערוצים פתוחים ● בקונגרס האמריקאי זועמים על סירובה של ישראל לספק לאוקראינה מערכות הגנה, אך בממשלה מנסים לנצל את הקשרים עם פוטין להפסקת הלחימה ● וגם: ענף היהלומים הישראלי חושש מהשפעות הסנקציות ● טור סופ"ש
ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסוצ'י, רוסיה / צילום: קובי גדעון-לע''מ
את היסודות של מדיניות החוץ הישראלית ביחס למשבר באוקראינה הניח ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. מסיבות שונות, ובהן יחסן של מדינות מערב אירופה לסכסוך עם הפלסטינים וחילוקי הדעות עם הממשל האמריקאי, נתניהו עשה שינוי אסטרטגי מהותי וחיזק את קשריה של ישראל עם מדינות רבות במזרח אירופה. הסכמי אברהם היו גולת הכותרת בשבירת המדיניות הערבית המסורתית על ישראל - יותר ויותר מדינות לא מצביעות נגדנו בזירות שונות, ואפילו מונעות אקטיבית החלטות נגד ישראל.
הקשרים האישיים הטובים שיצר נתניהו עם נשיא רוסיה פוטין, סללו את הדרך הן להגדלת הקשרים הכלכליים ועליית היקפי הסחר באופן מובהק, הן להסדרים הביטחוניים הרגישים באשר לסוריה, והן בנושאים אישיים קטנים כמו פרשת נעמה יששכר. האם זה בא על חשבון הקשרים עם ארה"ב? לא בהכרח. עם עליית דונלד טראמפ לשלטון, נתניהו היה שם באמצע, ולפי אל"מ במיל’ אפרים מיכאלי, שהיה בין השאר נספח צה"ל במוסקבה, הוא אף סייע לקשרים בין אנשי טראמפ למוסקבה.
לפיד מנסה לשנות גישה ולמשוך למערב
השבוע, ביום רביעי, מכשיר הטלפון בלשכת ראש הממשלה נפתלי בנט היה עמוס במיוחד. לאחר פגישותיו עם קנצלר גרמניה אולף שולץ שוחח בנט עם נשיא אוקראינה זלנסקי, וכשעתיים אחר כך גם עם נשיא רוסיה פוטין. על השיחה הראשונה התפרסמה הודעה רשמית של לשכת ראש הממשלה, על השנייה לא. מי שדיווח על כך היו כלי תקשורת ברוסיה, והם גם פירטו כי פוטין מנה את תנאי רוסיה להפסקת אש. יום קודם אמר בנט כי ישראל מסייעת בנושא המשבר באוקראינה "בשקט".
גורם מדיני בכיר אמר לגלובס כי ישראל היא לא המדינה היחידה המעורבת במאמצי תיווך, וגם לא החשובה שבהן, אבל יש יתרונות לערוץ הקשר הישיר של ישראל ללשכות ראשי מדינות המערב מחד וללשכת פוטין מאידך. העיצומים וההחרמות של המערב על רוסיה מתהדקים, ולעתים עולים על תקופת המלחמה הקרה. לדברי אותו גורם, על אף האוריינטציה הברורה שלה לארצות הברית, ישראל משמרת קשר שנחוץ לא רק לה, אלא גם לניסיונות לפתור את המשבר.
המשמעות האסטרטגית היא החלטתו של ראש הממשלה להמשיך בעצם את הקו של נתניהו, בניגוד מסויים לעמדת שר החוץ לפיד, והדבר ניכר בשוני בהתבטאויות של השניים. לפיד כבר אמר בעבר כי הגישה המדינית שלו היא חזרה מערבה, והעברת מרכז הכובד בחזרה לגוש הליברלי, על חשבון מדינות מזרח אירופה. בדיונים הפנימיים, כך נאמר לגלובס, לפיד מדגיש את חשיבות העמדה המוסרית של ישראל. לשיטתו, בעוד כמה שנים נצטרך לבקש מהעולם גינויים ועיצומים על מדינות או ארגונים באיזור שלנו, וללא שנפעל באופן דומה כעת, נתקשה לקבל שיתוף פעולה.
מדברים על המלחמה, לא מזכירים את רוסיה
ההחלטה שנפלה היא לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. כלומר, גינויים רק איפה שחייבים (בעצרת האו"ם ולא במועצת הביטחון), אזכור מינימליסטי של רוסיה, והודעות רק מטעם משרד החוץ ולא ממשרד ראש הממשלה. בנט עצמו לא מגנה, ובוודאי לא מזכיר את רוסיה בדבריו על המלחמה באוקראינה, משל חייזרים פלשו לשם.
ישראל חוטפת על כך ביקורת בערוצים הדיפלומטיים וגם בתקשורת המערבית. למשרד החוץ ולמשרד ראש הממשלה הגיעו פניות של חברי קונגרס אמריקנים שזועמים על הגינויים המודחקים ועל סירובה של ישראל לבקשת אוקראינה לקבלת מערכות הגנה צבאיות, לרבות כיפת ברזל. חלק מהתשובה הישראלית למבקרים, היא הפעילות הזו של ניסיונות התיווך ושימוש בקשרי עם הקרמלין לצורך הפסקת הלחימה.
המבחן האמיתי יהיה הצטרפות לעיצומים, ובעיקר הימנעות מסיוע, ולו חלקי, לרוסיה. בינתיים, הספיקו כמה וכמה גורמים ישראליים לנסות למנוע עיצומים על אוליגרכים רוסיים יהודיים, הבולט שבהם רומן אברמוביץ’, בשל פעילותם הפילנטרופית בישראל. בנוסף, ועדת הכספים אישרה ערבות של 2 מיליארד דולר לחברות התעופה הישראליות הטסות לרוסיה - ערבות שנדרשה בשל ביטול הביטוחים הבינלאומיים לטיסות אלה. הנימוק שהוצג היה הקשר עם הקהילה היהודית הגדולה ברוסיה והימצאותם של אלפי בעלי אזרחות ישראלית שם.
שיקולים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים
שר החוץ לפיד אמר לכתבים המדיניים השבוע שהוקמה ועדה בין משרדית שתיבחן את סוגיית המדיניות, ובתשובה לשאלת גלובס אמר שיש שיקולים רבים בעניין - כלכליים, ביטחוניים ומדיניים. מילה על השיקולים הביטחוניים: בראש ובראשונה מדובר בשמירה על חופש הפעולה בסוריה נגד הפעילות האירנית. רוסיה שולטת בפועל על המרחב האווירי בסוריה, ומחזיקה שם מערכות מתקדמות של טילים נגד מטוסים. נוסף על כך, עוד סוגיות ביטחוניות הוצגו בפני הדרגים המדיניים על ידי גורמי הביטחון, לרבות סוגיות עתידיות. כמו תמיד, הנימוק הביטחוני קובע, וכל השאר מתיישרים.
ומה באשר להשלכות הכלכליות הישירות על ישראל? הבשורות הטובות הן שאין סכנה של ממש על האספקה לישראל. הבשורות הרעות הן שהמחירים יעלו, ומהר. מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא אמר כי בישראל יש מלאים מספיקים של כל המוצרים לרבות של גרעיני חיטה ומספוא, שאוקראינה ורוסיה הן הספקיות העיקריות שלהם לישראל. "בכל מקרה אנחנו מייצרים בימים אלה שרשראות אספקה אלטרנטיביות למקרה הצורך. יהיו מקורות חלופיים אבל אלה יהיו יקרים יותר". מלכא מוסיף כי ההשלכות של עיצומים על חברות ישראליות הפועלות ברוסיה עשויות להיות קשות שכן הקשר העסקי עם רוסיה רחב היקף ומגוון, ולחברות ישראליות רבות יש בסיסים על אדמתה.
מלכא מכוון בין השאר לחברות טכנולוגיה גבוהה ישראליות, שזכו בשנים האחרונות לתשומת לב רוסית מוגברת, הן בהשקעות ישירות והן בהקמת שלוחות במוסקבה וערים אחרות. בנוסף, באוקראינה הושבתה במידה רבה פעילות החברות הישראליות, ובתוך כך הופסקה פעילותם של כעשרים אלף עובדים, מתכנתים ברובם, המספקים שירותים לחברות הישראליות.
ענף ישראלי אחד ממתין בחשש להתפתחויות - היהלומים. יורם דבש, נשיא הפדרציה העולמים של בורסות היהלומים, אומר כי אין ספק שלעיצומים עשויות להיות השלכות של ממש על הענף. "רוסיה היא ספקית מובילה של יהלומי גלם ושולטת על כשליש מהשוק העולמי. הם שחקן משמעותי ואם יוטלו עיצומים שיקשו על הסחר עימם, הצפי הוא לעליות מחירים".