מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף
הממשלה אישרה היום (א') פה-אחד את הצעת המחליטים להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה וקידום תוכנית לפיתוח המפרץ תוך הקמת פרויקטי תשתית חדשים ורחבי-היקף במפרץ חיפה בהיקף של מיליארדי שקלים.
ההחלטה לא קובעת לוחות זמנים ולא מקבעת בשלב זה תקציב להקמת התשתיות הנדרשות בשטח לשם פינוי בזן, אך קובעת בקווים כלליים כי עידן זיקוק הדלקים במפרץ חיפה יסתיים בתוך עשור, ומהווה יריית פתיחה למשא-ומתן ארוך של אגף התקציבים במשרד האוצר מול בזן, כיל ותש"ן.
את החלטת הממשלה, שמהווה נדבך בהסכמים הקואליציוניים, קידמו שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד והמועצה הלאומית לכלכלה, ובאמצעותה מתחילה הממשלה לממש את דוח ועדת המנכ"לים שנכתב תחת הממשלה הקודמת. לצורך מימוש ההחלטה, תוקם מינהלת ייעודית לנושא, שתעסוק בהסרת חסמים, מימוש הפרויקטים ותפקח ודיווח לממשלה על ההתקדמות בשטח. בארגוני הסביבה, הביעו היום אכזבה מההחלטה, בה אין לוחות זמנים מחייבים ליישום או תקצוב להקמת החלופות.
מפעלי בז"ן במפרץ חיפה, מדורגים בראש רשימת המפעלים המזהמים ביותר בישראל של המשרד להגנת הסביבה, זאת בשל פליטות חריגות של מזהמים לאוויר, ציות לקוי לדין הסביבתי ושימוש בתשתיות לקויות. לאורך שנים ארוכות, מנהלים תושבי חיפה מאבק שמטרתו להוביל לסגירתם של המפעלים המזקקים נפט בלב אוכלוסייה אזרחית, תוך פליטות של תחמוצות גופרית וחומרים מסרטנים. בשנת 2019, מצא מבקר המדינה בדוח מיוחד כשלים בניטור, בפיקוח ובאכיפה של המשרד להגנת הסביבה באזור המפרץ, וכך גם כשלים באופן הדיווח. זאת, בזמן שבאזור המפרץ סובל משך שנים רבות מזיהום אוויר ממקורות פליטה משמעותיים, ובהם המפעלים והתחבורה היבשתית והימית.
בשנת 2019, הוגש לממשלה דוח מקינזי לבחינת פינוי מפרץ חיפה, בו נקבע שאין כדאיות כלכלית להעברת המפעלים לאתר אחר, ושניתן להוביל לסגירתם עד שנת 2025, תוך יישום החלופות הנדרשות לשם המשך פעילות המשק, הנסמך על תזקיקי הדלק של בזן בתחבורה ובענפים שונים. אופציית הסגירה היא הכלכלית ביותר לפי מקינזי, לצד מימוש תוכנית רמי להקמת קריית חדשנות ויחידות דיור על פני שטח של 20 אלף דונם. ועדת המנכ"לים שהוקמה תחת הממשלה הקודמת בכדי לבחון את מידת היישום האפשרית של דוח חברת הייעוץ, קבעה כי ניתן לסגור את התעשייה בתוך עשור.
החלטת הממשלה אושרה היום בהסכמה רחבה של כלל משרדי הממשלה - לרבות משרד האוצר, אשר הציג עמדת מיעוט והתנגד למסקנות דוח ועדת המנכ"לים שהוגשו זמן קצר לפני הבחירות האחרונות לכנסת. ההחלטה קובעת כי הפעילות הפטרוכימית תצומצם עד לכדי סגירת המפעלים בתוך עשור, בכפוף למשא-ומתן שייערך עם תש"ן, בזן וכיל על מתווה הפינוי - הליך שעשוי להיות ארוך ומורכב משפטית וטכנית, כשמעליו מרחפת שאלת פיצוי בעלי המפעלים המזהמים, שלאורך שנים אף זיהמו את הקרקע, שתידרש כעת בהליך ניקוי מורכב.
עם פינוי המפעלים ולאחר טיהור הקרקע המזוהמת - הליך שעלול להימשך זמן רב, תתאפשר בנייה של 70,000-100,000 יחידות דיור חדשות בלב מטרופולין חיפה, שאת הרצף התכנוני בו היום חוסמים המפעלים הפטרוכימיים. כך גם החליטה הממשלה לפתח פארק מטרופוליני לאורך נחל הקישון, על פני שטח גדול מפארק הירקון בתל אביב ולהקים בית חולים חדש בקריית אתא.
אכזבה בארגוני הסביבה
בז"ן אחראית כיום לכ-60% מכושר הזיקוק של ישראל, וכ-40% מתוצריה מופנים ליצוא ולא לצריכה המקומית. בקריית חיים ניצבת כיום חוות המיכלים של תש"ן, המהווה תשתית אחסון לנפט אותו מזקקת בזן. המדינה נמנעה מקביעת מסמרות בכל נושא הדורש הליך תכנוני, בכדי לא לכבול את שיקול-הדעת של מוסדות התכנון, וההחלטה אומנם לא מציינת מה יהיו הפתרונות בפועל למיכלים הקיימים בתשן, אך בארגוני הסביבה חוששים כי הרצון לפנות את תשן עוד לפני סגירת בזן, יוביל לכך שבזן תקבל "פרס" על חשבון הציבור ותגדיל את תשתיותיה תחת החלטת הממשלה, שכן תזדקק למקום אחסון רחב-היקף למוצריה עד לסגירתה. זאת, למרות שכבר היום בבזן ישנם שטחי מכלים של כמיליון טון נפט.
בעבר התנגד המשרד להגנת הסביבה להרחבת בזן, אך אילו תחליט הממשלה להגדיל את המיכול בבזן כעת, ארגוני הסביבה טוענים כי בפועל הממשלה אומנם מתהדרת בכותרת של סגירת בזן, אך בפועל תקים של תשתיות נפט מזהמות חדשות בעידן של משבר אקלימי שבו העולם צועד להתנתקות משימוש בנפט, כולל אף חיבורים חדשים לתשתיות קצא"א ולנמל הדלקים, באופן שיקשה עוד יותר את פינוי בזן בעתיד. זאת, כאשר בין כה וכה אין לוח זמנים מחייב לסגירת המפעלים, המזהמים.
לשם סגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ, נדרשת הממשלה למצוא לתקצב פתרונות לאחסון תזקיקי נפט שונים (כיום בזן מייצרת מגוון תזקיקים, שעם סגירתה ייובאו לארץ בנפרד), לצד פתרונות אחסון לגפ"מ, מציאת תחליף לביטומן ושווקים למכירת הקונדנסט - תוצר הלוואי דלקי של אסדת הגז לוויתן המטופל כיום בבזן, אליו יתווספו גם תוצריה של אסדת כריש בעתיד.
החלופות והפעולות דורשות תכנון, תקצוב ואסדרה מול גופים שונים, תוך יישום החלטת הממשלה למעבר לכלכלה מאופסת פחמן - בכדי להפחית את התלות בדלקים המאובנים - החלטת ממשלה שנכון להיום אין כל תוכנית מאושרת לביצועה, כאשר ישראל כושלת באופן עקבי בהשגת יעדי הפחתת הפליטות, ומגדילה את תלותה בנפט עם הגדלת השימוש ברכב פרטי, ושימוש זניח ברכב חשמלי, שסובל מהיעדר תשתיות מתאימות.
עד כמה משמעותית הגמילה מדלקים מאובנים, אשר השימוש והזיקוק שלהם גורם לפגיעה אקלימית ובריאותית, עבור תושבי מפרץ חיפה ובקרית חיים לתושבי האזור? ישיבה שהתקיימה היום בוועדת המשנה לבריאות וסביבה ברשות ח"כ אלון טל בכנסת, המחישה את חשיבות קידום הנושא. איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות, אמרה בדיון כי "הנתונים שבידנו מצביעים על תחלואת סרטן גבוהה ביחס למחוזות אחרים והיא בעצם ביטוי לחשיפות ממשוכות משנים קודמות באזור. מצאנו פגיעה אופיינית ומשמעותית ביותר בקרב תושבי האזור עקב חשיפה ממושכת לבנזן. כמו כן, למרות הירידה בתחלואת אסטמת ילדים לאורך השנים האחרונות, הנתונים שבידנו מראים כי הם עדיין גבוהים ביחס ליתר המקומות".
אך החלטת הממשלה עוד תעבור שלבים רבים עד אשר תגיע לכדי ביצוע בשטח בשל ההכרח המשפטי של המדינה לדון עם המפעלים המזהמים להם נתנה בעבר בהליך חריג זכות שימוש בקרקע ל-100 שנים. זאת, לצד כך שהחלטות ממשלה כלל אינן מחייבות את הממשלה, ובמקרים רבים מאוד כלל אינן מגיעות לכדי ביצוע.
בחודשים הקרובים חובת ההוכחה בנושא, תהיה על כתפיהם של צוותי העבודה בשטח, ושל הממשלה עצמה - שאף תידרש לקדם במינהל התכנון את תמ"א 75, התוכנית שתהפוך את החזון למציאות בשטח, אם וכאשר תגיע לכדי אישור ושלבי תכנון מתקדמים.
אך בארגוני הסביבה מביעים כעת אכזבה רבה מההחלטה ואף טוענים כי מדובר ב"גרינווש". זאת, בשל היעדר לוח זמנים ברור לביצועה, היעדר תקצוב, וסעיפים שיש ביכולתם להותיר את בזן במפרץ לשנים ארוכות לאחר העשור אותו סימנה הממשלה, שכן הם עלולים לאפשר הגדלת תשתיות אחסון וקליטת הדלקים במתחם בזן. זוהי, למעשה, תוכנית שבזן ניסתה לקדם לאורך השנים האחרונות ללא הצלחה, וכעת חוששים הארגונים כי הממשלה דווקא תספק לה הצלחה בנושא, למרות הכותרות המכריזות על פינוי השטח. זאת ועוד, לפי החלטת הממשלה, הזיקוק בבזן ימשך עד שתאושר תשתית סטטוטורית להקמת תשתיות קבועות חדשות, עניין שיכול להיגרר שנים רבות.
מי שהביעה היום התנגדות נחרצת לתוכנית בשל אותם חששות, היא ראשת העיר חיפה, עינת קליש-רותם. "אני מתנגדת להפיכת מפרץ חיפה ממרכז ייצור למרכז אחסון של פטרוכימיה וחומרים מסוכנים. ממשלת ישראל עומדת לקבע את גורל חיפה כעיר מזוהמת ומסוכנת לעוד עשורים רבים, תהליך שימשיך להרוס את העיר ואת כל המטרופולין עד למותם הסופי", הכריזה הבוקר רותם. הכרזתה הפתיעה דווקא את משרדי הממשלה, ששמעו על התנגדותה לראשונה רק היום. זאת, למרות שהתוכנית המדוברת הוצגה בפניה בחודש שעבר בפגישה עם השר לפיד ומנכ"לית משרדו שהובילה את התוכנית, נעמה שולץ. לפגישה נוספת שנקבעה עמה לקראת סוף פברואר, קליש לא הגיעה אך שלחה את צוותה, שגם הוא לא הביע השגות למתווה.
מבזן נמסר בתגובה: "קבוצת בזן לומדת את ההחלטה. דבר אחד ברור: גם בממשלה מבינים שפופוליזם וסיסמאות אינם תחליף למדיניות אחראית ומקצועית בניהול משק האנרגיה הלאומי. בזן מתכוונת, כפי שהצהירה, לבוא אל המשא ומתן מול הממשלה בידיים נקיות ובנפש חפצה והיא מקווה שהשיח יתנהל על בסיס עובדות ולא כותרות. בזן מתכוונת לעמוד על זכויותיה ועל זכויות כלל מחזיקי העניין - אלפי העובדים המתפרנסים מבזן, ציבור בעלי המניות, בעלי החוב, הספקים ומאות מפעלים שפעילות בזן קריטית לעתידם. בזן הציגה בתוכנית האסטרטגית שלה מודל היברידי למשק האנרגיה בישראל, תוכנית התואמת את החלטת הממשלה".