גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אברהם הירשזון / צילום: עינת לברון

שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון נפטר היום (ב') בגיל 81. הירשזון היה פוליטיקאי ששימש כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל, בין השנים 1984-2009, לסירוגין.

במהלך פעילותו הפרלמנטרית, הירשזון כיהן כשר התיירות, שר התקשורת ותפקידו האחרון היה שר האוצר בממשלה ה-31, מטעם קדימה.

באביב 2007, הירשזון נחקר בחשד למעורבות במעילה בהסתדרות, השעה עצמו מתפקיד שר האוצר, ובהמשך התפטר. ב-2009 הירשזון הורשע בגין פרשתה גניבה מהסתדרות העובדים הלאומית.

ייסד את פנסיית החובה 

הירשזון כיהן כשר האוצר במשך פחות משנה, ממאי 2006 עד אפריל 2007. בתקופה הקצרה הזאת הספיק להגיש תוכנית כלכלית שעיצבה חלקים נרחבים ממערכת הרווחה הישראלית.

התוכנית, תחת הכותרת "צעדים לצמצום הפערים החברתיים והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה" כללה את מס ההכנסה השלילי, שהורחב והוגדל לאחרונה על ידי שר האוצר ליברמן. במסגרת התוכנית, עובדים המרוויחים סכומים נמוכים ועומדים בקריטריונים משפחתיים מסוימים יקבלו תוספת מהמדינה בסוף כל שנה. הוא ייסד את פנסיית החובה בישראל, זאת במטרה למגר בעתיד את תופעת הקשישים העניים ולהפחית את התלות בקצבאות הזקנה הממשלתיות על ידי השקעה פרטית בשוק ההון. התוכנית הפכה את שכר המינימום למחייב בהרבה, על ידי הגדלת מספר הפקחים האמונים על אכיפתו מעשרות בודדות ליותר מ-100, וייסד את סבסוד הפעוטונים ומעונות היום להורים עובדים. תוכנית זו עומדת במוקד מחלוקת, שכן שר האוצר ליברמן מעוניין שהיא תהיה נגישה רק למשפחות שמיצו את כושר ההשתכרות שלהם. בנוסף, הירשזון דרש שדרוג של מערכות המידע בידי רשות המסים, ושינה את שווי השימוש ברכב צמוד כך שלא תהיה הטבת מס על עצם הבעלות על רכב פרטי.

ההרשעה הפלילית ו"הלכת הירשזון"

הירשזון סיים את הקריירה הציבורית והפוליטית שלו בטונים צורמים לאחר הרשעתו בפרשת הגניבה מהסתדרות העובדים הלאומית. ב-2009 הורשע, כאמור, הירשזון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בגניבת סכום שנע בין 1.6 ל-2 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) ומוסדותיה, בעת שעמד בראשה בשנים 1998-2005. "אילולא פתח הוא, יו"ר ההסתדרות, את השער רחב בפני כל אותם בכירים שהפכו את מחלקת הנהלת החשבונות של הארגון לקזינו - אפשר ופרשת השחיתות הייתה נמנעת", פסקה אז השופטת ברכה אופיר-תום.

הירשזון הורשע ב-4 פרשות של גניבה בידי מנהל, מירמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון: התשלומים החודשיים שהתקבלו במעטפות מזומנים (1-1.2 מיליון שקל), כספי הנסיעות לחו"ל (400-650 אלף שקל, זוכה מכ-100 אלף שקל נוספים), מענקי החגים (160 אלף שקל) וכספי התרופות (72 אלף שקל). הוא זוכה משתי פרשות נוספות של גניבה ומרמה: מימון שתי מערכות פריימריז (600 אלף שקל) ומימון קבלת-פנים בגני התערוכה (30 אלף שקל).

עוד הורשע הירשזון בשתי פרשות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות: החזרים על ארוחות השחיתות במסעדות יוקרה בסופי שבוע (כ-63 אלף שקל) והחזרים על הוצאות ארוחות במזנון הכנסת (כ-53 אלף שקל); ובמקביל זוכה מפרשת החזר הוצאות על קנסות ודוחות התנועה שקיבלה הוולבו הממשלתית שלו - אישום שהתביעה זנחה.

ביהמ"ש גזר על הירשזון כ-5.5 שנות מאסר וקנס בסך 450 אלף שקל. בינואר 2013 הוא שוחרר ממאסרו, לאחר ניכוי שליש.

בהמשך להרשעתו התקיים הליך אזרחי שנגע למס שהירשזון נדרש לשלם עבור כספי הגניבה. בעקבות ההליך ניתנה פסיקה מפורסמת, שזכתה לכינוי "הלכת הירשזון", שבמסגרתה קבע ביהמ"ש העליון כי לא ניתן לקזז הפסדים שנובעים מהשבת כספי עבירה לקורבנות העבירה .

הירשזון תבע קיזוז הפסדים מרשות המסים בגין כספי הגניבה בה הורשע, שהושבו לקורבנות העבירה במהלך ההליכים הפליליים. בהליך שניהל מול רשות המסים טען כי אין לראות בכספים שגנבו, אך השיבו בהמשך, כהכנסה חייבת במס, ואם רואים בהם ככזאת, יש לאפשר להם לנכות את המס שנגבה בגינם כהוצאה, או לקזזם (את הכספים שהשיבו) כהפסד (גם אם הושבו מאוחר) מרווחים בשנים קודמות - היינו, לבצע קיזוז רטרואקטיבי. המחלוקת הגיעה לבית המשפט העליון, שקיבל בסיבוב הראשון, ב-2015, את עמדתם של הירשזון ומורשעת נוספת בפרשה. אולם רשות המסים לא ויתרה - והגישה בקשה לדיון חוזר בסוגיה. בסיום הדיון הנוסף, בספטמבר 2017, הפכו שופטי העליון ברוב דעות את ההחלטה הקודמת בעניין, וקבעו כי לא ניתן לקזז הפסדים בגין כספי הגניבה שהושבו. זאת, חרף העובדה שמדובר בכספים שלא העשירו את כיסו כיסו של הירשזון.