המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo
סוגיית יחסי עובד-מעסיק בעסקים משפחתיים מהווה לעתים עילה לדחיית תביעות דמי אבטלה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, בטענה כי לא התקיימו יחסי עבודה. כך קרה במקרה של אישה שעבדה בחברה שהייתה באופן חלקי בשליטת בעלה. לאחר פיטוריה מהחברה, היא ביקשה לקבל דמי אבטלה, אך הביטוח הלאומי דחה אותה, בטענה כי היא בעלת שליטה בעקיפין, ולא התקיימו יחסי עבודה בינה לבין החברה. האישה יצאה למאבק משפטי שארך למעלה משנתיים, ולבסוף זכתה.
בעלה קיבל את ההחלטות הפיננסיות
החברה הנידונה עסקה בקידום ושיווק אתרים, עיצובים גרפיים וגביית כספים. היא הוקמה ב-2008, ובתחילה משרדיה שכנו בתל אביב וב-2011 הועברו לחדר בביתם של בני הזוג בקיבוץ איילון.
התובעת טענה כי היא עבדה בשעות 8:00 עד 16:00 בימים א’-ה’, השכר שולם לה מדי חודש, והופרשו ממנו זכויות סוציאליות. במהלך 2018-2019 תפוקת החברה והכנסותיה ירדו באופן משמעותי, ולכן התובעת פוטרה, ושולמו לה פיצויי פיטורים.
בית נדין חקר את התובעת על מעורבותה בקבלת החלטות בחברה, והיא השיבה כי ההחלטות הקשורות לניהול הפיננסי התקבלו על-ידי בעלה ושותפו, והיא קיבלה החלטות מקצועיות על הניהול השוטף של האתרים והלקוחות.
"טענות מן הגורן ומן היקב"
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ביקר את העמדה של ביטוח לאומי שדחה את הבקשה לתשלום דמי אבטלה, וקבע כי טענותיו לא הוכחו. השופט טל גולן ונציגי הציבור הנרי אלקסלסי וזאב וולף פוגל קבעו כי התובעת, המיוצגת על-ידי עו"ד רומי הוניג, הוכיחה כי עבדה באופן סדיר בחברה וקיבלה שכר באופן שוטף.
לדברי עו"ד הוניג, המתמחה בתביעות נגד הביטוח הלאומי, מדובר בתופעה נפוצה בעסקים משפחתיים. "הביטוח הלאומי מעלה טענות מן הגורן ומן היקב ודוחה את התביעות", טענה הוניג, "במיוחד בעסקים קטנים בהם אין הקפדה של בעלי העסק על רישום, שכר, ולעתים יש גמישות בשעות ובמקום עבודה מבלי לדווח באופן מסודר. כשמדובר בעסקים משפחתיים המוסד לביטוח לאומי בודק התקיימות יחסי עובד-מעסיק רק כאשר מגישים תביעה".
לצד זאת, עו"ד הוניג ציינה כי העובדה שאנשים עובדים בעסק משפחתי, לא מביאה להם זכות אוטומטית בביטוח הלאומי, ועליהם להתנהל באופן מסודר ולהקפיד הקפדה יתרה.