גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הליך בחירות השופטים בישראל מטיל צל כבד על מערכת המשפט

פרשת אתי כרייף צריכה לתמרץ את בכירי מערכת המשפט לבחון מחדש את הליך מינוי השופטים ● יש לשנות מהיסוד את פרקטיקות החיסיון סביב עבודת הוועדה לבחירת שופטים, לבחון את המשקל הניתן למרכז ההערכה ולאסור על מיון לא פורמלי של מועמדים ללא פיקוח מוסדר ופומבי ככל האפשר

פרשת אתי כרייף צריכה לתמרץ את בכירי מערכת המשפט לבחון מחדש את הליך מינוי השופטים / צילום: מתוך תחקיר ''עובדה'' בערוץ 12
פרשת אתי כרייף צריכה לתמרץ את בכירי מערכת המשפט לבחון מחדש את הליך מינוי השופטים / צילום: מתוך תחקיר ''עובדה'' בערוץ 12

פרשת "מין תמורת מינוי" זכתה להתעניינות מחודשת עקב ראיונות בתקשורת של השופטת לשעבר אתי כרייף. קדמה לכך החלטת הפרקליטות לסגור את תיק השוחד המיני נגד אפי נוה (יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר) וכרייף, למרות שמהחקירה עלו "ממצאים עובדתיים קשים... העולים לכאורה כדי מעשים פליליים".

קל לפטור את הפרשה כקוריוז, אולם היא מעלה שאלות נוקבות לגבי הליך מינוי השופטים בישראל. ההליך מתנהל ברובו בחדרי-חדרים, וחלק מהפרקטיקות שלו אינן עולות בקנה אחד עם המצופה מהליך מינויים מודרני ועם ערכים של שקיפות, אחריותיות ושוויון. הפגמים הללו מטילים דופי בעבודת הוועדה למינוי שופטים וביכולתה למלא את תפקידה, ואף פוגעים באמון הציבור במערכת המשפט.

אולי יותר מכל מינוי ציבורי אחר, הליך מינוי שופטים אמור לשמש דוגמה להתנהלות נקייה משיקולים זרים, ולהוביל לבחירת המועמדים הראויים ביותר, בעלי ידע משפטי מוכח ומזג שיפוטי מתאים, לרבות קבלת החלטות ללא משוא-פנים. ההליך צריך להיות מושתת על ערכים דמוקרטיים ולתרום ללגיטימיות של מערכת המשפט.

חרף זאת, בקרב חלקים מהציבור בישראל רווחת התפיסה כי מינוי שופטים מתנהל כ"מועדון חברים סגור". תפיסה זו מושפעת ממספר גורמים, לרבות ניכור שחש חלק מהציבור, במיוחד קבוצות שאינן מיוצגות בקרב השופטים, כלפי בית המשפט, וכן הדינמיקה בוועדה שעשויה לעורר חשש באשר לכשירותם ועצמאותם של שופטים שמונו כתוצאה מ"דילים".

הוועדה פועלת, גם כיום, תחת מעטה סודיות. דיוני הוועדה (וועדת המשנה) חסויים, ועד לפני כעשור רשימות המועמדים היו חסויות. סיכומי פגישות הוועדה לא מספקים מידע אודות השיקולים שנלקחו בחשבון. כפי שנחשף בתקשורת, בהליך א-פורמלי נפרד מדיוני הוועדה שופטים/שופטות לשעבר בוחנים את רשימות המועמדים ומבצעים סינון ראשוני, על סמך קריטריונים עלומים. בנוסף, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור ז"ל, העידה כי נפגשה עם חלק מחברי הוועדה לסכם על תמיכה במועמדים, וזאת לאחר שגילתה כי שחברי הוועדה קיימו ישיבות לא פורמליות למטרות דומות.

כזכור, פורסם כי השופטת לשעבר כרייף נכשלה במבחני מרכז ההערכה - אותו כלי אבחוני למיון לשופטים שהוא שלב הכרחי בהליך הגשת הבקשה למועמדות לשיפוט. המרכז אורך מספר ימים בתנאי "פנימייה", והמועמדים נדרשים למילוי משימות ונבחנים על-ידי פאנל שמורכב משופטים ופסיכולוגים. צוות הבוחנים מגבש דעה לגבי כל משתתף ומעביר המלצה בהתאם לוועדת המשנה למינוי שופטים.

כבר נשמעו טענות אודות תהליך קבלת ההחלטות של הפאנל ועל אפלייתם של מועמדים מרקע מסוים (למשל, העדפת מועמדים מהשירות הציבורי). אומנם ייתכן תרחיש שבו מועמדים שכשלו בקורס יתגלו כשופטים מוכשרים בדיעבד. יחד עם זאת, בהנחה שמדובר בכלי מיון ראוי, צריכות להתקיים נסיבות חריגות לתעדף מועמד שנמצא לא מתאים לשפיטה על-ידי מרכז ההערכה.

על מינויה של כרייף הוחלט בוועדה כמעט פה-אחד, כנגד דעתו של השופט בדימוס אליקים רובינשטיין. לא נותר אלא לתהות: על סמך אילו שיקולים החליטה הוועדה לאשר את מינויה של כרייף? בכמה מקרים בעבר סטתה הוועדה מהמלצות מרכז ההערכה, והאם הדבר נעשה על סמך הנחיות ברורות? ואם הקורס הוא פרמטר שממנו הוועדה נוטה להתעלם - מדוע לא יישקל מעבר לכלי מיון אחר?

להיעדר מידע אודות עבודת הוועדה לבחירת שופטים, מצטרפת העובדה שבמשך שנים לא סופקו נתונים מסודרים אודות מינוי השופטים: כמה הגישו מועמדות, כמה התקבלו, מהם מאפייני הרקע של שופטינו ומהם קשרי המשפחה והעבודה ביניהם לבין שופטים אחרים (לרבות אלה הממליצים על מועמדים לשפיטה).

מדיניות החיסיון מייצגת גישה אנכרוניסטית שפוגעת בלגיטימציה של הליך המינוי. במדינות אחרות מפורסמים דוחות נגישים אודות הליך מינוי השופטים, מאפייניהם ושיעורי ההצלחה בהליך המיון. התפתחות חיובית הייתה בהחלטת הרשות השופטת לפרסם דוח שנתי אודות תהליכי מיון ובחירת שופטים ורשמים בשנים האחרונות - אולם הדוחות אינם מלמדים על הדינמיקה בין חברי הוועדה ועל המשקל שניתן למרכז ההערכה, לוועדת המשנה המראיינת את המועמדים, וכיו"ב.

פרשת כרייף צריכה לתמרץ את בכירי מערכת המשפט לבחון מחדש את הליך מינוי השופטים. יש לשנות מהיסוד את פרקטיקות החיסיון סביב עבודת הוועדה, לבחון את המשקל הניתן למרכז ההערכה ולאסור על מיון לא פורמלי של מועמדים ללא פיקוח מוסדר ופומבי ככל האפשר.

כמו כן, ראוי לבדוק פרקטיקות שנוהגות בשיטות משפט אחרות שנועדו להילחם בקידום מקורבים ובהטיות הקוגניטיביות של חברי הוועדה - למשל באמצעות שיטת "גיוס עיוור" ללא ציון שמות המועמדים בשלבי המיון הראשוניים. מטרת-העל צריכה להיות מינוי על-פי כישורים, ולא על-פי קשרים.

ההליך הנוכחי מטיל צל על מערכת המשפט, שמורכבת רובה ככולה מגברים ונשים הוגנים, מנוסים וראויים. מוטב אם ייערכו שיפורים בשיטת מינוי השופטים, לטובת אמון הציבור במערכת והבטחת איכותם ועצמאותם של שופטי ישראל.

הכותבת היא עורכת דין, דוקטור למשפטים בתחום המגוון במערכת המשפט ועוסקת במדיניות מינוי שופטים באנגליה

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי