גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הליך בחירות השופטים בישראל מטיל צל כבד על מערכת המשפט

פרשת אתי כרייף צריכה לתמרץ את בכירי מערכת המשפט לבחון מחדש את הליך מינוי השופטים ● יש לשנות מהיסוד את פרקטיקות החיסיון סביב עבודת הוועדה לבחירת שופטים, לבחון את המשקל הניתן למרכז ההערכה ולאסור על מיון לא פורמלי של מועמדים ללא פיקוח מוסדר ופומבי ככל האפשר

פרשת אתי כרייף צריכה לתמרץ את בכירי מערכת המשפט לבחון מחדש את הליך מינוי השופטים / צילום: מתוך תחקיר ''עובדה'' בערוץ 12
פרשת אתי כרייף צריכה לתמרץ את בכירי מערכת המשפט לבחון מחדש את הליך מינוי השופטים / צילום: מתוך תחקיר ''עובדה'' בערוץ 12

פרשת "מין תמורת מינוי" זכתה להתעניינות מחודשת עקב ראיונות בתקשורת של השופטת לשעבר אתי כרייף. קדמה לכך החלטת הפרקליטות לסגור את תיק השוחד המיני נגד אפי נוה (יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר) וכרייף, למרות שמהחקירה עלו "ממצאים עובדתיים קשים... העולים לכאורה כדי מעשים פליליים".

קל לפטור את הפרשה כקוריוז, אולם היא מעלה שאלות נוקבות לגבי הליך מינוי השופטים בישראל. ההליך מתנהל ברובו בחדרי-חדרים, וחלק מהפרקטיקות שלו אינן עולות בקנה אחד עם המצופה מהליך מינויים מודרני ועם ערכים של שקיפות, אחריותיות ושוויון. הפגמים הללו מטילים דופי בעבודת הוועדה למינוי שופטים וביכולתה למלא את תפקידה, ואף פוגעים באמון הציבור במערכת המשפט.

אולי יותר מכל מינוי ציבורי אחר, הליך מינוי שופטים אמור לשמש דוגמה להתנהלות נקייה משיקולים זרים, ולהוביל לבחירת המועמדים הראויים ביותר, בעלי ידע משפטי מוכח ומזג שיפוטי מתאים, לרבות קבלת החלטות ללא משוא-פנים. ההליך צריך להיות מושתת על ערכים דמוקרטיים ולתרום ללגיטימיות של מערכת המשפט.

חרף זאת, בקרב חלקים מהציבור בישראל רווחת התפיסה כי מינוי שופטים מתנהל כ"מועדון חברים סגור". תפיסה זו מושפעת ממספר גורמים, לרבות ניכור שחש חלק מהציבור, במיוחד קבוצות שאינן מיוצגות בקרב השופטים, כלפי בית המשפט, וכן הדינמיקה בוועדה שעשויה לעורר חשש באשר לכשירותם ועצמאותם של שופטים שמונו כתוצאה מ"דילים".

הוועדה פועלת, גם כיום, תחת מעטה סודיות. דיוני הוועדה (וועדת המשנה) חסויים, ועד לפני כעשור רשימות המועמדים היו חסויות. סיכומי פגישות הוועדה לא מספקים מידע אודות השיקולים שנלקחו בחשבון. כפי שנחשף בתקשורת, בהליך א-פורמלי נפרד מדיוני הוועדה שופטים/שופטות לשעבר בוחנים את רשימות המועמדים ומבצעים סינון ראשוני, על סמך קריטריונים עלומים. בנוסף, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור ז"ל, העידה כי נפגשה עם חלק מחברי הוועדה לסכם על תמיכה במועמדים, וזאת לאחר שגילתה כי שחברי הוועדה קיימו ישיבות לא פורמליות למטרות דומות.

כזכור, פורסם כי השופטת לשעבר כרייף נכשלה במבחני מרכז ההערכה - אותו כלי אבחוני למיון לשופטים שהוא שלב הכרחי בהליך הגשת הבקשה למועמדות לשיפוט. המרכז אורך מספר ימים בתנאי "פנימייה", והמועמדים נדרשים למילוי משימות ונבחנים על-ידי פאנל שמורכב משופטים ופסיכולוגים. צוות הבוחנים מגבש דעה לגבי כל משתתף ומעביר המלצה בהתאם לוועדת המשנה למינוי שופטים.

כבר נשמעו טענות אודות תהליך קבלת ההחלטות של הפאנל ועל אפלייתם של מועמדים מרקע מסוים (למשל, העדפת מועמדים מהשירות הציבורי). אומנם ייתכן תרחיש שבו מועמדים שכשלו בקורס יתגלו כשופטים מוכשרים בדיעבד. יחד עם זאת, בהנחה שמדובר בכלי מיון ראוי, צריכות להתקיים נסיבות חריגות לתעדף מועמד שנמצא לא מתאים לשפיטה על-ידי מרכז ההערכה.

על מינויה של כרייף הוחלט בוועדה כמעט פה-אחד, כנגד דעתו של השופט בדימוס אליקים רובינשטיין. לא נותר אלא לתהות: על סמך אילו שיקולים החליטה הוועדה לאשר את מינויה של כרייף? בכמה מקרים בעבר סטתה הוועדה מהמלצות מרכז ההערכה, והאם הדבר נעשה על סמך הנחיות ברורות? ואם הקורס הוא פרמטר שממנו הוועדה נוטה להתעלם - מדוע לא יישקל מעבר לכלי מיון אחר?

להיעדר מידע אודות עבודת הוועדה לבחירת שופטים, מצטרפת העובדה שבמשך שנים לא סופקו נתונים מסודרים אודות מינוי השופטים: כמה הגישו מועמדות, כמה התקבלו, מהם מאפייני הרקע של שופטינו ומהם קשרי המשפחה והעבודה ביניהם לבין שופטים אחרים (לרבות אלה הממליצים על מועמדים לשפיטה).

מדיניות החיסיון מייצגת גישה אנכרוניסטית שפוגעת בלגיטימציה של הליך המינוי. במדינות אחרות מפורסמים דוחות נגישים אודות הליך מינוי השופטים, מאפייניהם ושיעורי ההצלחה בהליך המיון. התפתחות חיובית הייתה בהחלטת הרשות השופטת לפרסם דוח שנתי אודות תהליכי מיון ובחירת שופטים ורשמים בשנים האחרונות - אולם הדוחות אינם מלמדים על הדינמיקה בין חברי הוועדה ועל המשקל שניתן למרכז ההערכה, לוועדת המשנה המראיינת את המועמדים, וכיו"ב.

פרשת כרייף צריכה לתמרץ את בכירי מערכת המשפט לבחון מחדש את הליך מינוי השופטים. יש לשנות מהיסוד את פרקטיקות החיסיון סביב עבודת הוועדה, לבחון את המשקל הניתן למרכז ההערכה ולאסור על מיון לא פורמלי של מועמדים ללא פיקוח מוסדר ופומבי ככל האפשר.

כמו כן, ראוי לבדוק פרקטיקות שנוהגות בשיטות משפט אחרות שנועדו להילחם בקידום מקורבים ובהטיות הקוגניטיביות של חברי הוועדה - למשל באמצעות שיטת "גיוס עיוור" ללא ציון שמות המועמדים בשלבי המיון הראשוניים. מטרת-העל צריכה להיות מינוי על-פי כישורים, ולא על-פי קשרים.

ההליך הנוכחי מטיל צל על מערכת המשפט, שמורכבת רובה ככולה מגברים ונשים הוגנים, מנוסים וראויים. מוטב אם ייערכו שיפורים בשיטת מינוי השופטים, לטובת אמון הציבור במערכת והבטחת איכותם ועצמאותם של שופטי ישראל.

הכותבת היא עורכת דין, דוקטור למשפטים בתחום המגוון במערכת המשפט ועוסקת במדיניות מינוי שופטים באנגליה

עוד כתבות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים