פרויקט המטרו של גוש דן. תקוע? / צילום: Shutterstock, Dmitry Tkachenko Photo
השוק נותן אמון בפרויקט המטרו בגוש דן, אך הממשלה מתמהמהת בקידומו. השבוע הודיעה נת"ע כי 12 מועמדות ניגשו לשלב המיון המוקדם (PQ) במכרז לניהול ותכנון קווי המטרו.
המכרז המלא צפוי להתפרסם במהלך השנה, ובסופו של דבר ייבחרו שלוש קבוצות לניהול ולתכנון של כל אחד משלושת קווי המטרו שהמדינה מקדמת בגוש דן. בנוסף, הקבוצות הזוכות ינהלו את העבודות המקדימות לחפירות, ילוו מכרזים וינהלו את קבלני הביצוע עד להפעלה המסחרית.
המכרז משך תשומת לב רבה בזירה המקומית והבינלאומית, ולצד חברות ישראליות נגשו למכרז שתי חברות מהודו, חמש חברות מספרד, אחת מבלגיה, שתיים מבריטניה, אחת מאיטליה, שתיים מצרפת ואחת מגרמניה. חלק מהחברות נכנסות לראשונה לישראל דרך מכרז זה.
חיים גליק מנכ"ל נת"ע אמר כי המכרז הוא "נדבך נוסף ומשמעותי בקידום רשת המטרו, שלצד הרכבת הקלה יביאו את המהפכה התחבורתית לגוש דן". אלא שבממשלה לא עומדים בקצב קידום הפרויקט - ההצבעה על חוק המטרו, פרויקט שמקודם על ידי פקידי הממשלה ואין לו "הורים" בדמות שרי הממשלה, נדחתה למושב הבא זאת למרות שהחוק אמור היה לעבור כבר במהלך 2021 והתוכניות שמוכנות לאישור הממשלה ממתינות.
כבר לא יקרה במושב החורף
לפי התוכנית המעודכנת, המטרו אמור להתחיל להוביל נוסעים בשנת 2032. החשש הטבעי הוא שעיכובים בירוקרטיים כעת יגררו באופן טבעי לעיכובים גם בהפעלת הקווים לציבור.
תוכנית המטרו מקודמת בשני מסלולים מקבילים: האחד, הוא הליך חקיקתי שאמור לסלול את הדרך לביצוע הפרויקט כמו ביסוס מנגנוני הסרת חסמים, העמדת הפרויקט בעדיפות לאומית, תיאומים מול חברות תשתית ורשויות מקומיות, מנגנונים שמסדירים זכויות קנייניות ואת מודל המימון. החוק נולד מתחלואי הביצוע בקו האדום של הרכבת הקלה שכללו הערמת קשיים משמעותיים מצד חלק מחברות התשתית והרשויות המקומיות.
במסגרת דיוני התקציב החוק פוצל וחלק ממנו שכולל את תקציב הפרויקט ואת המבנה הארגוני של רשות המטרו עבר כבר בחוק ההסדרים יחד עם תקציב המדינה וחלקו השני של החוק הוכן בוועדה למיזמי תשתית לאומיים ואושר בה לקריאה שנייה ושלישית - אך הממשלה לא מקדמת את ההצבעה בכנסת, והוא לא יעבור לפני תום מושב החורף בשבוע הבא. האופוזיציה הגישה נגד החוק הסתייגויות באורך 44 שעות, ולכן העדיפו שלא להצביע עליו והוא נדחה לקיץ.
במקביל, במסלול השני עובדים במנהל התכנון, בנת"ע ובמשרדי הממשלה על תכנון שלושת הקווים בארבע תוכניות שמקודמות בות"ל - שתיים מהן כבר מוכנות לאישור הממשלה. לאחר האישור, תוכל נת"ע להתחיל ולבצע עבודות מקדימות לרבות קידוחים בתוואי הקו. ולכן, אישור התוכניות בממשלה הוא קריטי כדי להביא לקידום הפרויקט.
תוכניות נוספות שמקודמת במנהל התכנון הן תמ"א 70 לסביבת תחנות עירונית ומצופפת, ותכניות להקמת מוסכי הרכבת (דיפו) וההאבים התחבורתיים המרכזיים שיהוו נקודות חיבור בין המטרו, הרכבות הקלות ורכבת ישראל.
אלא שכדי לאשר את התכניות בממשלה ומבלי שיהיו התנגדויות של שרים שונים, במשרדי הממשלה פעלו בחודשים האחרונים על הסכם מול הרשויות המקומיות בנושא שיפוי על הפקעות. אך ההסכם ממתין לחוק שעדיין לא עבר בכנסת.
פתרון ביניים שעשוי להיות מקודם הוא חתימה על הסכם כתוב מול הרשויות המקומיות, עד שיעבור החוק כך שניתן יהיה להוציא לדרך את אישור התכניות. חשש נוסף הוא העניין הפוליטי - משבר קואליציוני או בחירות, שעלולים לגרום לדחיות נוספות בהעברת החוק.
ממתינים להקמת רשות המטרו
לפי לוח הזמנים המקורי, כבר בשנה שעברה חוק המטרו אמור היה לעבור במקשה אחת במסגרת חוק ההסדרים - אך בדיוני התקציב הוחלט לפצלו ולהעביר חלק ממנו בהליכי חקיקה רגילה שכאמור עדיין לא הבשילה.
כדי שהפרויקט ייצא לדרך אמורים לקרות כמה דברים במהלך השנה הקרובה: אישור סטטוטורי של כל ארבע התוכניות (כאמור, שתיים מהן כבר מוכנות לאישור הממשלה) ותחילת ביצוע העתקת תשתיות על ידי מנהלת המטרו בנת"ע מיד לאחר מכן.
במקביל, השנה אמורה לקום רשות המטרו שתוביל את הפרויקט תחת משרד התחבורה וראש הרשות ימונה בהסכמה משותפת של נציגי האוצר והתחבורה. בינתיים, במשרד התחבורה עובדים מול הנציבות על מבנה הרשות והליכי המינוי אמורים להתחיל להיות מקודמים במהלך החודש.
אם הפרויקט יעמוד בלוחות הזמנים, הרי שבשנת 2024 יחלו לבצע את שלב "אינפרא 1" של הפרויקט שכולל את שלב ההנדסה האזרחית, בדמות חפירת מנהרות המטרו והתחנות. שלב זה יכלול כ-60% מתקציב הפרויקט שנאמד ב-150 מיליארד שקל.
150 ק"מ ו־3 קווים: הדרך ל־2040 ארוכה
בשנת 2027 אמור להתחיל להיות מבוצע שלב "אינפרא 2" שכולל את התקנת המערכות השונות, המסילות והרכבות והקמת מוסכי הרכבות והוא יכלול כ-40% מתקציב הפרויקט.
בשנת 2032 מתוכנן לצאת לדרך השלב הראשון של ההפעלה המסחרית שתבוצע בשלבים שונים ותסתיים בשנת 2040, כך לפחות לפי התכנון. במסגרת תקציב המדינה האחרון כבר הוקצו למעלה מ-6 מיליארד שקלים לקידום הפרויקט.
רשת קווי המטרו תכלול כ-150 ק"מ של מסילות כפולות תת-קרקעיות, ובסך הכל 109 תחנות. היא תעבור בתחומן של 24 רשויות מקומיות וצפויה לשרת כשני מיליון נוסעים ביום באמצעות שלושה קווים.
תוכנית המטרו בגוש דן אמורה להיות הגיים צ’יינג’ר במשבר התחבורתי החמור שישראל נתונה בו. דוח שכתבו מומחי תחבורה ומשרדי הממשלה בשנת 2020 הצביע על כך שהמטרו יביא לחסכון של 160-230 מיליון שעות נוסעים בשנת ההפעלה המלאה והתועלת הכלכלית של מערכת המטרו מוערכת ב-23-34 מיליארד שקל בשנה באמצעות קיצור זמני נסיעה, קיצור זמני שינוע מטענים, אחזקת רכב, חסכון בקרקע, השלכות סביבתיות, פיתוח כלכלי וצמצומן של תאונות דרכים.
עוד מצביעים החוקרים על העובדה שהמטרו יעלה את שיעור האוכלוסיה ברמה סוציו אקונומית נמוכה עם נגישות של 60 דקות למוקדי תעסוקה מ-33% בשנת 2018 ל-57% בשנת 2040.