חיסונים / צילום: Sirichai Saengcharnchai
בסוף השבוע התגלה בישראל מקרה ראשון של שיתוק פוליו זה כ-30 שנה, בילדה לא מחוסנת בת ארבע. מצבה קל יחסית, אך רופאי בריאות הציבור מעריכים שקיומו של מקרה פוליו תסמיני בישראל מעיד על קיומם של עשרות עד מאות נשאים של הנגיף ללא תסמינים. האם זאת סיבה לדאגה? לאור רמת החיסוניות הגבוהה לפוליו באוכלוסייה, במשרד הבריאות מעריכים שלא צפוי כעת גל פוליו במדינה.
מהיכן הגיע הנגיף?
כ-90% מנשאי הפוליו אינם מרגישים תסמינים. 1 מ-200 נדבקים יפתח שיתוק קבוע. במקרים נדירים, השיתוק יגיע לדרכי הנשימה ואז הוא עלול לגרום מוות. חלק ממי שחלו בפוליו תסמיני קל יסבלו בהמשך חייהם מחולשת שרירים המכונה תסמונת פוסט פוליו. אין היום תרופה למחלה, אלא רק טיפול תומך.
ההדבקה בפוליו מתרחשת דרך צואה נגועה שהגיעה איכשהו לפה, כלומר, דרך מזון לא רחוץ או ידיים מלוכלכות. מהיכן הגיע הפוליו לישראל הפעם? ובכן, אין דרך נעימה לומר זאת: כנראה מהחיסון לפוליו.
חיסוני פוליו נחלקים לשני סוגים: וירוס מומת ווירוס מוחלש. הווירוס המומת הוא בעל יעילות של 90%-100% כשנותנים 3-4 מנות. מאז התפרצות הפוליו של 2013, ובגלל שישראל חשופה לווירוסי פוליו שיכולים להגיע מירדן ומצריים, הוחלט לשלב וירוס חי מוחלש בתוכנית החיסונים הקבועה. החיסון החי מוחלש מעורר חיסוניות גבוהה יותר, וחזק יותר במניעת הדבקה, כי הוא מעורר תגובה חיסונים גם במערכת העיכול.
במקרים נדירים מאוד, הווירוס החי-מוחלש עלול לפגוע במי שאינם מחוסנים, במיוחד אם הם רגישים חיסונית. המקרה הנוכחי מתרחש כעשור אחרי המבצע שבו ניתנו חיסונים חיים-מוחלשים כחלק מהיערכות למניעת התפרצות פוליו בארץ, לאחר שאותרו סימני פוליו בביוב והעידו על כך שיש בישראל נשאים. ואז, למרות הקמפיין, לא נמצא אפילו מקרה אחד של מחלה תסמינית. בדיקות ביוב בתוספת חקירות אפידמיולוגיות שבוצעו כעת מעידות כי ההתפרצות הנוכחית כנראה מוגבלת לשכונה מסוימת בירושלים.
מי נמצא בסיכון?
השינוי שעבר הווירוס המוחלש, שגרם לו להיות אלים, קורה רק אם הוא מתרבה אצל הילדים שאינם מחוסנים כלל וצובר מוטציות נדירות. זה תהליך איטי נדיר שלוקח כשנה וקורה באוכלוסייה שאינה מחוסנת כלל בווירוס המומת. לכן בישראל קודם מחסנים עם שתי מנות של וירוס מומת, ורק אז עם הווירוס המוחלש.
מבחינה אתית, מדובר בסיטואציה מעולמות תורת המשחקים. אם 100% מהישראלים היו מחוסנים, הפוליו כנראה לא היה מתפשט ומגיע עד הילדה שפיתחה תסמינים. מצד אחר, אם כלל לא היו משתמשים בחיסון חי מוחלש בישראל, היא לא הייתה יכולה להידבק ממנו. מצד שני, אותם ילדים שלא יכולים להתחסן בתרכיב המומת היו חשופים להדבקה מווירוס פוליו מהטבע, וככל שיש בישראל יותר לא מחוסנים, כך הם חשופים יותר. אלו גם יכולים לפתח מוטציות, כפי שקרה במקרה הזה, כולל חלילה מוטציות שהחיסון עלול שלא להיות עמיד בפניהם.
בעבר היה הפוליו אחת המחלות הנפוצות בעולם, ואחד הגורמים המובילים לנכות ותמותת ילדים. נכון לתחילת שנת 2019, שני זני פוליו הוכחדו על ידי החיסונים ובסך הכול ישנם רק כמה עשרות מקרים מדווחים בעולם בכל שנה.
אם כך, מי נמצא בסכנה וצריך לפעול כעת? הפוליו מסוכן בעיקר לילדים עד גיל 5 ולמי שסובל מדיכוי חיסוני. לא לגמרי ידוע אם החיסון מתיישן ומה הסיכון לחולים מבוגרים מדוכאי חיסון במקרה של התפרצות. בגלל אופן העברת המחלה, היגיינה היא כלי חשוב למניעת הדבקה. 98% מהאוכלוסייה מחוסנים, ומי שאינו מחוסן הוזמן לקבל את חיסוני השגרה הכוללים את הנגיף המומת. אין צורך להרתיח את המים, משום שהווירוס נמצא לרוב בביוב ולא במי השתייה. ההנחיות חשובות במיוחד בירושלים, שם גם הומלץ להורים לתינוקות לבדוק אפשרות להקדים את החיסון לעומת התוכנית השגרתית. בירושלים הכיסוי החיסוני נמוך יחסית ורק 83% מהילדים מחוסנים באופן מלא.
האם משרד הבריאות ערוך?
כדי להתמודד כעת עם התפרצות הפוליו משרד הבריאות עורך חקירות אפידמיולוגיות מקיפות בירושלים ויוצא בקמפיין חיסונים מיוחד לאותה קבוצה שסובבת את הילדה שנדבקה. אולם, לדברי כמה רופאי בריאות הציבור שאיתם שוחחנו, היכולות של משרד הבריאות בתחום הזה מוגבלות בשל חוסר משאבים.
לפני כמה שבועות, הכריז משרד הביטחון על הפחתה למינימום של מערכי הדיגום, החקירות, הסיוע לבתי החולים ויתר המערכים התומכים שהפעיל משרד הביטחון בתקופת הקורונה - מנגנונים שמשרד הבריאות ורופאי בריאות הציבור טענו שיש להקים באופן קבוע, ולא כפרויקט חירומי זמני.
לדברי פרופ' חגי לוין, ראש איגוד רופאי בריאות הציבור, "במקום להקים מערכים זמניים חיצוניים לטיפול בקורונה, מערך קבוע של מקדמי בריאות קהילתיים, יחידות בריאות ברשויות המקומיות, אחיות בתי ספר ופעילות חיובית להעלאת הכיסוי החיסוני יחד עם הציבור היה מאפשר מניעה והתמודדות טובה יותר עם אירוע הפוליו".
ד"ר נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, מוסיף: "ישראל טובה במבצעים, אבל בשגרה רמות החיסון שלנו נמוכות מאוד. ללשכות הבריאות שלנו יש עוצמה, ניסיון ומקצועיות, אבל כל זה נשען על כוח אדם שקרוב לפרישה. כוח אדם חדש לא נמשך לתחום כי המשכורות בו נמוכות והשביתות של כוח האדם הרפואי מדלגות עליהם. בקרוב לא יהיו לנו לשכות בריאות טובות.
"משרד הבריאות מקדם גם תוכנית לאיסוף מודיעין עולמי על מגפות, אבל עכשיו משרד האוצר אמר להם שהם 'מנסים לעשות סיבוב על הקורונה' כדי לקבל יותר תקציבים. והרי עוד לפני הקורונה דוח מבקר המדינה התריע על התפקוד הבעייתי במגפות החצבת והעכברת, בגלל היעדר משאבים. וכאילו לא למדנו כלום".