סטודנטים. המעונות החדשים שייבנו יושפעו מהכלכלה השיתופית / צילום: מתן פורטנוי
"עוף גוזל", צא ולמד, "אנחנו בגב שלך" - כשהקורונה "מאחורינו", גם הסטודנטים בישראל חזרו לשגרה, למגורים גם במעונות, ועתה הם נדרשים להגדיל את הוצאותיהם במטרה להתקיים. סטודנט מוציא בחודש בממוצע 5,500-6,000 שקל כדי להתקיים. מתוכם, כמחצית על דיור. סטודנט בתואר ראשון "מכסה" מהכנסה מעבודה כ-50% מסך הוצאותיו (מלבד שכר לימוד).
בתחילת שנת 2021 היו ישראל למעלה מ-22 אלף מיטות במעונות סטודנטים וביחס של 14% בין מספר המיטות לבין מספר הסטודנטים. המעונות החדשים שייבנו יהיו בקונספט, בתמהיל ועם שירותים הדומים לשנמצא בבתי מלון קהילתיים ובמבני המגורים העירוניים החדשים ויכללו גם שטחי מסחר, חדר כושר, MWW (חלל עבודה Mini We-Work), חדר כביסה, מטבח משותף, חנייה לדו-גלגלי ועוד. החדרים יהיו במתכונת של "מיטה-שולחן" ומרוהטים. הטור שלהלן יתאר את הרגלי הצריכה וההתנהגות של הסטודנטים, התפתחות המוצר של מעונות הסטודנטים, את דרכי שיווקו והצפוי בעתיד.
הביקוש למעונות גדול מההיצע
ברמה הארצית יחס המיטות למספר הסטודנטים הוא כאמור 12%, בהתבסס על ספירות ב"שטח" במוסדות שבוצעו על ידי צ'מנסקי בן שחר ושות', דיווחי הכנסת והמועצה להשכלה לגבוהה בתחילת שנת 2021. השיעור הממוצע של סטודנטים באוניברסיטאות הלנים במעונות עומד על 14%. במכללות, 8% מהסטודנטים לנים במעונות בממוצע.
קיימות למעלה מ-22 אלף מיטות לסטודנטים במעונות, כאמור. מתוכן, כ-80% הן באוניברסיטאות. בממוצע ארצי מחירה של מיטה במעונות בשנת 2019 היה כ-1,270 שקל. בתקופת הקורונה המוסדות הקלו על הסטודנטים ועתה המחירים חזרו לרמתם טרום הקורונה ואף למעלה מכך. באוניברסיטאות העברית, תל אביב, בר אילן ובמכון וייצמן המחירים מגיעים גם ל-2,000-2,500 שקל בחודש. לשם השוואה, המחיר ל"מיטה" בחדר בדירת שותפים "מתחיל" מכ-1,000 שקל בחודש בממוצע.
בשנת 2021 התפלגות מקום המגורים של הסטודנטים חזרה כמעט לזו שהייתה לפני הקורונה: 43% התגוררו בדירה שכורה, 38% בבית ההורים וכ-7% במעונות סטודנטים. זאת לעומת כ-47% מהסטודנטים שגרו בבית הוריהם בשנת 2020 שנת "הקורונה", עלייה של 11% ביחס לשנת 2019. ברם, במעונות הסטודנטים התגוררו ב-2021 5% מהסטודנטים, ירידה של 1% בלבד ביחס ל-6% ב-2019. בקרב הנסקרים בשנת 2020 נרשמה ירידה של 5% ביחס לשנת 2019 בשיעור הסטודנטים שהתגוררו בדירה בבעלותם או בדירה שכורה. כ-13% מהנסקרים עזבו את דירתם בגלל קושי כלכלי שנבע ממשבר הקורונה.
חוסכים על תרבות ופנאי, לא על דיור
כ-76% מהנסקרים נפגעו תעסוקתית בקורונה, כ-87% חששו לעתידם הכלכלי/תעסוקתי. ההוצאה החודשית הממוצעת של הנסקרים ירדה בכ-10% ביחס לשנת 2019, בעיקר בבילויים (כ-27%) ובנסיעות (כ-19%). בדיור הירידה הסתכמה בכ-6% בלבד. בעקבות משבר הקורונה 68% מהנסקרים הצהירו כי יחסכו על הוצאות תרבות ופנאי ו-61% על ביגוד והלבשה.
הנתונים הללו משתקפים בסך ההוצאה החודשית הממוצעת שעמדה בשנת 2020 על 4,928 שקל ביחס ל-5,477 שקל בשנת 2019. הירידות הגבוהות ביותר נרשמו בתחומי הבילויים (כ-27%) ובנסיעות (כ-19%). ההוצאה חודשית על דיור ירדה בכ-6% בלבד ביחס ל-2019. בשנת 2021, הוצאות הסטודנטים החודשיות גדלו ועברו את גודל ההוצאה בשנת 2019 והן נאמדות ב-5,500-6,000 שקל.
דיירי המעונות אוכלים יותר בחוץ
מסקר נוסף שערכה חברת צ'מנסקי בן שחר ושות' עולים נתונים רלוונטיים על ההתנהגות הצרכנית של הסטודנטים. הסקר נערך בקרב כ-450 סטודנטים, 100 מהם מתגוררים במעונות.
מעל ל-70% מהסטודנטים נעזרים בהוריהם למימון הוצאותיהם על מחיה שוטפת (ללא שכר לימוד שחלקו ממומן גם באמצעות מלגות והלוואות). הכנסתם החודשית הממוצעת של הסטודנטים בתואר ראשון "מכסה" כ-50% מסך הוצאותיהם על מחיה.
היכן עורכים הסטודנטים את מרבית קניותיהם? - כ-47% מהסטודנטים מבצעים את קניותיהם ליד מקום מגוריהם. סטודנטים הגרים במעונות, מבצעים ליד המעונות כשליש מקניותיהם.
כ-84% מהסטודנטים אוכלים מחוץ לבית פעם-פעמיים. בקרב דיירי המעונות, כ-5% אוכלים מחוץ לבית שש פעמים ומעלה בשבוע.
בנוגע להוצאה על בילויים ופנאי (בתי קפה, מסעדות ופאבים שאינם בשעות הלימודים/לצורך לימודים), כ-34% מוציאים 251-500 שקל בחודש על בילויים ובתי קפה. ההוצאה הממוצעת של כלל הסטודנטים על בתי קפה והסעדה עמדה על כ-600 שקל בחודש.
בשורה התחתונה, סטודנט ממוצע הוציא על דיור ואחזקת הדירה, כ-2,600 בחודש, על מוצרי מזון וסופרמרקט כ-1,200 שקל, על בילויים כ-600 שקל ועל נסיעות/אחזקת רכב כ-800 שקל בחודש. כלל ההוצאות התייקרו בשנת 2021 וביחס לממוצע בשנת 2019, טרם הקורונה.
התחזית: המעונות יותאמו לרוח הזמן
הביקוש למעונות ולדירות שכורות לסטודנטים נפגע במשבר הקורונה. ברם, בצורה שאינה משמעותית - חלה ירידה של 1% בקרב הנסקרים שהתגוררו במעונות ושל 5% בקרב אלה שהתגוררו בדירה שכורה. הצפי הוא שהביקוש למעונות הסטודנטים ולדירות להשכרה ימשיך להיות גבוה ביחס להיצע, במיוחד באזור המרכז בו קיימות אפשרויות תעסוקה רבות. גם שוק מעונות הסטודנטים כמו גם שוק המגורים להשכרה ובתי המלון הקהילתיים, מושפעים ממגמות ה-Share Economy והרצון לצריכת חוויות על-פני העדפת רווחת דיור גבוהה במרחב האישי. כנגזר מכך, ייבנו מעונות סטודנטים שיותאמו לעולם הצרכים וההתנהגות החדש של הסטודנטים, שבו החדרים קטנים יחסית במתכונת של "מיטה-שולחן" (אבל מרוהטים, עם טלוויזיה ו-WiFi ומקלחת ושירותים), ובחללים המשותפים יתרחשו החוויות, המפגשים, הקשרים האישיים וההתנסויות (בישראל מרבית המעונות עדין שייכים ל"דור הישן") וימצאו בהם גם: חללי עבודה, פאבים, חדר כביסה, מתקני ספורט ועוד.
במקביל ליוקר המחיה הכללי במשק, הוצאות הקיום הנדרשות של הסטודנטים ימשיכו לעלות. נראה גם כי מרבית הסטודנטים ימשיכו להישען על תמיכת ההורים, שכן כאמור כ-50% בלבד מהוצאותיהם של הסטודנטים בתואר ראשון ממומנים מהכנסותיהם בפועל.