הפגנה נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה, ליד השגרירות הרוסית בתל אביב / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
בשנת 2019 החליטו ברוסיה לחוקק את חוק האינטרנט הריבוני (Sovereign Internet), שמעניק לרשויות סמכויות לנתק את האינטרנט ברוסיה מהרשת העולמית. למעשה, במוסקבה יוכלו להדק את השליטה שלהם על האינטרנט במדינה על ידי ניתוב תעבורת המידע דרך תשתית שבשליטת המדינה וליצור מערכת לאומית של דומיינים (שמות מתחם).
באותה התקופה, רוסיה אמרה שהחוק נועד להגביר את ההגנה שלה מפני התקפות סייבר, אבל למעשה מדובר בחקיקה שמאפשרת לרגולטור במוסקבה שליטה על הקשרים המקוונים עם העולם החיצון. החקיקה מאפיינת את הגישה של רוסיה בשנים האחרונות ובפרט בשבועות האחרונים.
פוטין והאינטרנט בקרב ענקים
מאז הפלישה לאוקראינה, הרשתות החברתיות גדושות בתכנים הקשורים למלחמה. בין אם זה סרטון של חיילים רוסים שמדברים עם משפחותיהם ובין אם סרטון על פליטים אוקראינים שמחפשים מוצא מההתקפות. סגן ראש ממשלת אוקראינה והשר האחראי על טרנספורמציה דיגיטלית, מיכאילו פדורוב, פנה לכל ענקיות הטכנולוגיה שיעשו יד אחת נגד הרוסים ויעזרו לחסום אותם או להשפיע על דעת הקהל ברשת.
אוקראינה גם פנתה בשבוע שעבר לארגון שמנהל את הקצאת כתובות ה-IP ברחבי העולם, ה-ICANN, וביקשה לחסום את רוסיה מהאינטרנט. אך הארגון דחה את הבקשה.
האינטרנט הוא אולי כאב הראש הגדול ביותר של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין: הוא לא מעוניין שדעת הקהל הרוסית תושפע מהתעמולה המערבית הפרו-אוקראינית שמופצת ברשתות. זה מה שהוביל אותו בשבועות האחרונים לחתום על חוק החדשות המזויפות שמאפשר למדינה להעניש אנשים בקנסות או מאסר של עד 15 שנה אם יפיצו פייק ניוז על צבא רוסיה והמלחמה באוקראינה, או לחלופין יקראו פומבית להטיל סנקציות על רוסיה.
החוק הזה שבר דווקא את הגב של הרשת הסינית, טיקטוק, שאמרה שהיא צריכה לבחון אותו ועד שלא תעשה זאת - אי אפשר להעלות סרטונים ושידורים חיים מרוסיה. במהלך סוף השבוע, רוסיה כינתה את חברת מטא (פייסבוק לשעבר) כארגון קיצוני המתיר פרסום תוכן אלים על חיילים רוסים והחליטה לחסום את אינסטגרם בשטחה. המהלך הזה כמובן מגיע אחרי שהגישה לשירותים המערביים הפופולריים, פייסבוק, יוטיוב וטוויטר, הוגבלה מהר מאוד בתחילת הלחימה.
פוטין יכול לנתק את הראוטר של רוסיה?
אבל גם אם פוטין רוצה לנתק את רוסיה מהרשתות הגלובליות, האם מדינה יכולה להחזיק באינטרנט בלי להחזיק באינטרנט? אור לנצ'נר, מנכ"ל חברת Bright Data, המתמחה באיסוף מידע פומבי ברשת מסביר: "מחשבים יודעים לתקשר אחד עם השני. זה כמו דפי זהב שהיה בזמנו, הייתי יכול למצוא אדם ואת הכתובת שלו. אז מה שברוסיה רוצים לעשות עכשיו, זה לשנות את כל הכתובות". כלומר, בתוך רוסיה יהיה אפשר לתקשר כרגיל לחלוטין, אבל הפער יהיה בחוץ.
במהלך הזה, פוטין מתקרב למדיניות דומה לזו של סין. בבייג'ינג יש את "חומת האש הגדולה" (Great Firewall), והיא עדיין מחוברת לרשת הגלובלית הכללית, אבל חוסמת כתובות IP ולא מאפשרת גישה לתוכן שלא עבר את הסינון שלה. באופן טבעי, קוראים למהלך הרוסי, Digital Iron Curtain - מסך ברזל דיגיטלי.
אבל לרוסים יש מסלול עוקף לסינון הזה - טכנולוגיות VPN. מדובר בטכנולוגיה שעוזרת לגולשים לשנות את המיקום הגאוגרפי שלהם בעזרת כתובת IP שמשויכת למדינה אחרת. לפני שנה רוסיה אמנם הודיעה שהיא חוסמת כמה משירותי ה-VPN הפופולריים בעולם, כולל Hola, אבל לנצ'נר מסביר כי יש דרך להשתמש בטכנולוגיה הזו בלי להיות חשוף לממשל הרוסי.
"טכנולוגיית Peer-to-Peer מצרפת משתמשים לקהילה", הוא אומר. "בקהילה הזו כל אחד מהמשתמשים תורם את כתובת ה-IP האישית שלו וככה אפשר להשתמש בכתובת IP של מישהו אחר. בניגוד לשימוש בשרת, כאן אתה כביכול משתמש במכשיר של מישהו אחר".
לטכנולוגיה הזו יש ביקוש גובר ברוסיה. על פי נתוני חברת ניתוח השוק SensorTower, משתמשים רוסיים הורידו בסוף החודש שעבר את חמש אפליקציות ה-VPN המובילות בחנויות האפליקציות של אפל וגוגל 2.7 מיליון פעמים, עלייה של כמעט פי שלושה בביקוש בהשוואה לאמצע חודש פברואר ולפני הפלישה.
לבנקים ידאגו, הגופים המסחריים יפסידו
ספק אם פוטין באמת מנסה לנתק את האזרח הרוסי מהרשת. דניס פוזולוטין, סמנכ"ל טכנולוגיה וחדשנות בחברת אינוקום מקבוצת אמן, העוסקת באבטחת מידע, מעריך כי פוטין מכוון לעולמות הסייבר: "דרך המהלך הזה הוא מצמצם את טווח תקיפות הסייבר מהעולם אליו. אם יש רשתות נגועות והן תחת שליטה של גורם עוין לרוסיה, פוטין יפעל לבטל את השליטה של אותו גורם. זה כמובן עולה לו בתעבורת נתונים איטית יותר ולכן יש בעיות מהירות או גישה מוגבלת ברוסיה, אבל כך הוא מגן על עצמו".
בעולם שבו כל כך הרבה חברות וגופים תלויים ברשת, כיבוי הראוטר על המדינה הגדולה באירופה יהיה דרמטי. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מכנה את המהלך הזה "ניתוק מהעיר הדיגיטלית" ומסבירה כי מדובר ב"ניתוק של כל דבר שהוא תלוי אינטרנט ודיגיטל. זה יכול להיות שירותי ענן ושירותי תשלום, כל מה שקשור לפעילות דיגיטלית".
לנצ'נר מצביע שדווקא הגופים המסחריים שם בבעיה. "קל להניח שדאגו שם לבנקים ולמשטרה ולכל שירות שקשור למדינה. אבל העולם המסחרי תלוי בחיבור לאינטרנט, וכעת הוא יהיה מנותק לחלוטין. הם יוכלו לפעול רק בתוך רוסיה וזה חלק בלתי נתפס. ניתוק מהעולם החיצון בהיבט כלכלי", הוא אומר.
שוורץ אלטשולר מצביעה על האסטרטגיה של פוטין בלוחמה הדיגיטלית: "החידוש במלחמה הזו, שפוטין לא רק תוקף החוצה, אלא יש לו גם מערכה שלמה בתוך הבית. פוטין כאן מפציץ את העורף של עצמו. כך הוא רוצה לדכא התנגדות למלחמה".
"אנשים אומרים שהאוקראינים ניצחו במלחמת התודעה, זה לא נכון. פוטין מממש כאן את האיום שלו לנתק את רוסיה מהאינטרנט, לאחר שהטיל הגבלות קשות על ענקיות הטק. לדבר הזה יש השפעה ישירה ליכולת של אזרחי רוסיה לקבל מידע אמין, להעביר מידע החוצה", היא מחדדת.
אלטשולר טוענת כי מדובר ב"פגיעה בזכויות האדם, בזכות לקניין, זכות לביטוי, לקבל מידע ועוד. ומה שמדהים זה שפוטין לא מצטער על זה".