הרת''צ ברמלה / צילום: נתיבי איילון
רחובות התחבורה הציבורית עולים לישראל ובשבוע הבא ייפתח אחד כזה ברמלה. רחוב תחבורה ציבורית (רת"צ) הוא רחוב שמוקדש להולכי הרגל, לרוכבי אופניים ולמשתמשי התחבורה הציבורית. כלי רכב פרטיים אינם מורשים כלל לנוע בו, והם נדרשים לנסוע דרך מעקפים סביבו.
הרחובות האלו מעודדים תנועה שאינה מוטורית, מנתקים את התלות ברכב הפרטי ומספקים נגישות יעילה ומהירה יותר למשתמשים האחרים.
בשבוע הבא, במסגרת פרויקט "מהיר לעיר" של חברת נתיבי איילון, ייחנך מקטע כזה באורך 450 מטרים ברחוב הרצל ברמלה, שסבל לפני כן מפקקי תנועה של כלי רכב ושל אוטובוסים. המקטע הזה יצטרף לרחובות תחבורה ציבורית שכבר פעילים בארץ, בהם למשל שדרות יפו בירושלים שבמקטעים בו עוברת רק הרכבת הקלה לצד הולכי רגל רבים, שדרות ירושלים ביפו, שלאחר פתיחת הקו האדום בגוש דן ינועו בהן רכבות קלות לצד הולכי רגל ורוכבי אופניים, ורת"צ קטן סמוך לתחנת הרכבת בהרצליה.
להחיות את המרחב העירוני, לחזק רחובות
ברחבי העולם כבר מצמצמים את השטח הציבורי המוקדש לכלי רכב פרטי ומנצלים אותו כדי לעודד חיזוק של רחובות ובעיקר מסחריים באמצעות הליכתיות שהוכחה כמגדילה את פדיון בתי העסק. בנוסף לרחובות תחבורה ציבורית, בערים רבות בעולם מייצרים רחובות אופניים ורחובות פתוחים לתנועת הולכי רגל בלבד.
בישראל רעיונות אלו מחלחלים באיטיות רבה משום שראשי ערים חוששים מהסבתם של נתיבים לרכב פרטי ושל מקומות חניה לשימושים אחרים, בהם השבחת המרחב הציבורי ותשתיות לאמצעי תחבורה בני קיימא.
"לפעמים כשהולכים בחו"ל יש תחושה של משהו אחר ולא תמיד יודעים להסביר מה זה. למעשה מדובר ברחובות שמוקצים לבני אדם ובהרבה מקומות באירופה ובכלל ברחבי העולם לא נכנסים למרכז העיר עם רכב. לצערי כמעט ולא רואים זאת בארץ", הסבירה עדי קין קרני, סמנכ"לית מהיר לעיר בנתיבי איילון.
קין קרני מסבירה כי הכוונה הייתה לפנות את החלק השוקק של הרחוב להולכי רגל ולמשתמשי דרך אחרים בסמיכות לשוק, לעסקים קטנים ולמבני ציבור. "השוק הזה הוא אחד המקומות שהכי כיף להסתובב בהם, אבל אנשים עם שקיות היו צריכים ללכת על מדרכות צרות שמתחלקות ביניהם לבין בתי העסק ולבין כלי רכב".
אולם, כפי שניתן לראות גם התכנון מול הביצוע האפשרי לא מושלם - שביל האופניים מסתיים לפני הצומת ולא ממשיך דרכו, גישה מיושנת בסלילת שבילי אופניים בישראל שתאלץ את הרוכבים לרדת מהאופניים או בסבירות גבוהה יותר לנסוע על הנת"צ או על המדרכה. הסיבה לכך, לפי המתכננים, היא קיומו של דוכן מפעל הפיס ועמוד שנאי של חברת חשמל שלא ניתן להזיז.
במקביל, פתיחתו של קניון חדש ברמלה פגעה בהכנסות של בעלי העסקים שברחוב יחד עם העבודות בכביש ומגפת הקורונה. "אנחנו רוצות להחיות את הרחוב ואת המרחב העירוני ולמשוך טראפיק ללב העיר בכל האמצעים שאפשר. יצרנו מפה של כל האטרקציות בסביבה, הקניות והתיירות. משתמשי התח"צ הם קהל שבוי אבל אנחנו רוצים להביא לרחוב הזה עוד ועוד אנשים, ומייצרים גם חומרי הסברה בהתאם". מעבר לחלק הסגור של הרחוב, העבודות על הנת"צ כולו נעשות במקטעים ובהדרגה ויסתיימו עד לסוף שנת 2023.
ראשי הערים: הבדלים גדולים בגישות
ואולם, למרות היתרונות הגדולים שברחובות כאלו, ראשי עיר מתנגדים פעמים רבות לעצם העברת נתיב תחבורה ציבורית בכביש קיים, קל וחומר להוצאת כל התנועה המוטורית מהרחוב למעט התחבורה הציבורית. אך קין קרני מסבירה שלא כולם סרבנים.
"אנחנו רואים הבדל גדול מאוד בגישות של ראשי עיר שונים. ככל שיש יותר שקיפות ויותר מידע כך אמון הציבור גדל, ואחת הדוגמאות החיוביות היא האומץ הציבורי של ראש עיריית רמלה וגם הנגישות הרבה שהעניק לתושבים ולסוחרים. מדובר בחששות טבעיים כי אלו אנשים שזה מרחב המחיה שלהם 30 שנה. ככל שראש עיר נותן מידע בלי לפחד ובלי להסתיר ובלי להסתתר מאחורי אמירות עמומות, כך לציבור קל יותר, ובאמת הייתה לשכה פתוחה אצל ראש העיר וישבנו לצידו 20 אנשי מקצוע ונתנו לכל תושב הסבר אבל גם ביצענו שינויים - החוכמה לא רק בשולחן המתכנן. בהמשך הפצנו מפות של חניונים בסביבה וכל בעל עסק קיבל הסבר על הסדרי הפריקה והטעינה שלו".
אל רחובות התחבורה הציבורית שפעילים היום יצטרפו גם בעתיד רחובות נוספים - כמו אלנבי בתל אביב במסגרת הקו הסגול של הרכבת הקלה, ורחובות בנס ציונה וברחובות במסגרת הקו הכחול שייסע כמערכת BRT בדומה למטרונית בחיפה.
ד"ר יואב לרמן מחברת Planet לתכנון עירוני, אומר שעצם קיומו של הרת"צ חשוב יותר מאורכו. כלומר, עצם קיומו של הרת"צ גורם לכלי הרכב לבצע מעקפים סביבו והוא כלי יעיל לשחרור צווארי בקבוק בתנועת האוטובוסים. "ברמלה יש כבישים עוקפים כפי שלא היו לה בעבר - כביש 44, 40 ו-200. כלומר, יצרו תנועה מוטורית מהירה סביב רמלה. מנגד, רחוב הרצל ההיסטורי במרכז העיר - יש בו תחנה מרכזית ומוקד משיכה משמעותי וכשנכנסות לשם הרבה מכוניות האוטובוסים עומדים בפקק וגם נת"צ לבדו לא יעזור להם ולכן נכון מבחינה תחבורתית להפוך אותו לרחוב תחבורה ציבורית בלבד".
לדבריו, "בסופו של דבר המטרה שאנשים שרוצים להגיע ליעד מסוים ברכב, יצטרכו להסתובב איתו יותר, ובאוטובוס, הליכה רגלית ואופניים ההגעה מהירה, נוחה ויעילה יותר. בחו"ל יש דוגמאות טובות לזה. בפורטלנד, למשל, יש רחוב שמיועד לרק"ל ולתחבורה ציבורית בלבד ואפשר לבצע בו החלפות. בארץ, למשרד התחבורה יש מערכת טכנולוגית שיודעת לזהות מהירות נסיעה בכל מקטע ולבחון צווארי בקבוק והרת"צ יכול לפתור תקלה במרחב כזה".
פריקה וטעינה: שעות מוגדרות למשאיות
הדבר המאתגר ביותר בניהול של רת"צ, אומר ד"ר לרמן, הוא הנושא של פריקה וטעינה. "אם לא תתכנן כזה פתרון לזה, אתה יכול לאסור כניסה עד מחר אבל ייכנסו בכל זאת והכאוס יעלה על התועלת", הוא אומר.
ניר אייל, המהנדס הראשי בחברה, הסביר כי ברת"צ אין כניסות למגרשים פרטיים כפי שיש במבני מגורים למשל. "אבל גם אם היו כאלו, יש דרכים להתמודד עם זה כמו שביצעו בנת"ע בקו האדום בשדרות ירושלים. יש רחובות שנכנסים אליהם בצורה של ל’ או ח’ - כלומר נכנסים לבתים מרחוב צדדי אחד ויוצאים מרחוב צדדי אחר. לנו היו אתגרים אחרים וערכנו בחינה של כל עסק - חנות מוצרי חשמל צריכה מקום קרוב יותר, משרד תיווך לא צריך כלל".
לדבריו, "למשאיות יש שעות מוגדרות שבהן הן יכולות להיכנס לרת"צ בשעות הבוקר והערב ומחוץ לשעות השיא של התחבורה הציבורית. אימצנו דוגמאות מהעולם ואנחנו מגדירים שני מטרים מתוך המדרכות הרחבות שיצרנו כמקום לפריקה וטעינה, אבל הוא מתוחם באמצעות אלמנטים נופיים כמו אדניות וספסלים ועם שילוט מתאים, יחד עם אבן עלייה למשאית כך שהיא יכולה להיכנס, לעמוד ולא להפריע לתנועת האוטובוסים וגם לא לתנועת הולכי הרגל. המדרכות שיצרנו רחבות יחסית לחתך הרחוב".
אייל מציין כי במהלך הפרויקט שופרו גם הרחובות שאמורים לשמש כמעקף לכלי רכב פרטיים סביב חלקו הסגור של הרחוב. "ערכנו בדיקות תחבורתיות כדי לא להביא לכשל תחבורתי, כי אם נוצר כזה הוא משפיע גם על הרכבים הפרטיים אבל גם על התחבורה הציבורית, וערכנו התאמות ברחובות לקיבולות חדשות. גם לתושבים שם הפרויקט יעזור כי יהיה להם מדרחוב ליד הבית והם משתמשים מרכזיים בו".
"הרת"צ הוא לא המטרה אלא האמצעי, המטרה שלנו בסופו של דבר היא לשנות הרגלי נסיעה ובדרך נוחה ונעימה. אוטובוס ישיר שמגיע לאזור הליכתי עדיף בהרבה על נסיעה ברכב פרטי, חיפושי חניה ופקקים.
"בכל רחוב שבו ביצעו רחוב כזה רואים שגשוג וצמיחה של בתי העסק ושל האנשים שחיים בו", מוסיפה קין קרני. "לפנינו בחירות לרשויות המקומיות ב-2023 ואנחנו מקווים שיהיו עוד מנהיגים שיחשבו על קידום תחבורה ציבורית ועל שיפור איכות חיי התושבים שלהם באמצעים כאלו וכל ראש עיר שירצה בכך - נעשה כל שניתן כדי להוציא גם בעיר שלו פרויקטים כאלו".
דבריה נתמכים בנתונים. סקר שנערך בירושלים לאחר תחילת הפעלתה של הרכבת הקלה במרכז העיר, מצא כי תנועת הולכי הרגל באזור "המשולש" עלתה ב-26% בהשוואה לתקופה שלפני הפעלת הרכבת הקלה, היקפי מחזורי הקניות עלו ב-106%, ומספר העסקאות עלה ב-31%.