תחת דיון יבשושי בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ מיכאל ביטון, מתרחש בימים אלה מאבק שישפיע על ההגנה שמקבלים הצרכנים לפי חוק שירותי תשלום, שמסדיר את השימוש באפליקציות התשלום והארנקים הדיגיטליים. המאבק מתמקד בהחלת החוק על תעשיית תווי השי, אבל מכיוון שמדובר בחוק חדש, קביעות ופרשנויות שיינתנו בו ילוו למעשה את החוק מכאן ואילך.
בסיפור הזה יש הרבה מאוד אינטרסים, וכמובן גם הרבה מאוד כסף. על-מנת להבין אותו לעומק, כדאי להסתכל על גלגולו של החוק ששומר עלינו בעת ביצוע פעולות בארנקים דיגיטליים, וכיצד מתבצעים התשלומים מאחורי הקלעים.
החוק מתייחס לעולם תשלומים ישן
כאשר אנחנו מבצעים תשלום בבית עסק דרך ארנק דיגיטלי, סולק שעובד עם בית העסק מקבל את הוראת התשלום ואת אישור מנפיק אמצעי התשלום שלנו. למשל: אם בארנק הדיגיטלי יש לנו כרטיס שהנפיקה לנו ישרכארט, בחנות בה ביצענו את הרכישה הסולק הוא כאל. כאל פונה לישרכארט ומבקשת את התשלום, ישרכארט מעבירה לה אותו ומחייבת את חשבון הבנק שלנו, כאל מעבירה את התשלום לבעל העסק. כל התהליך הזה לוקח מספר ימים עד מספר שבועות.
חוק שירותי התשלום, שחוקק ב־2019, הסדיר גם את תהליך ההתחשבנות והחובות על המנפיקים והסולקים, וגם את ההגנות על הצרכנים. בחוק כרטיסי החיוב הישן היו החרגות נרחבות לתווי השי. הסיבה: בעת ההיא התווים היו דומים בשימוש שלהם למזומן - אנונימיים ומידיים. הלקוח הגיש את תו הנייר בחנות וקיבל מיד את המוצר עליו שילם. מאז עולם התשלומים הלך והתפתח ואיתו הצורך להרחיב את החוק הקיים לכל אמצעי התשלום הקיימים. גם עולם תווי הקנייה התפתח והפך דומה יותר לכרטיס אשראי או תשלום דיגיטלי והשאלה אם ההחרגות האלה נכונות לעולם השוברים של היום עומדת במרכז הדיונים בוועדת הכלכלה שבוחנים את האפשרות לתקן את אותן החרגות ולשנות את ההתייחסות בחוק לשוברי המתנה.
המתנגדים להחרגות טוענים שהן מתאימות לעולם הישן. היום תווי השי משמשים לקנייה מקוונת שמשמעותה אספקת המוצר במועד מאוחר מזמן ביצוע העסקה. גם מועד החיוב עצמו השתנה בשנים האחרונות והיום יש תווים שהיתרה שלהם יורדת מיד במועד העסקה, למרות שהתשלום עצמו מתבצע בהמשך.
שוברי המתנה הפכו דומים יותר לאשראי
מכיוון שהחוק החדש בא להרחיב את ההוראות לכל מיני סוגים של אמצעי תשלום שמתנהגים באופן שונה זה מזה, לא צריך לבחון מתי היתרה יורדת באופן טכני מכרטיס התו, אלא מתי פעולת התשלום הסתיימה. החוק מגדיר שפעולת התשלום היא העברת הכספים מהלקוח לבית העסק. במקרה של תווי השי, כאשר התשלום יורד מיתרת תווי השי אצל מחזיק התו, הוא עדיין נשאר ימים רבים עד שבועות אצל המנפיק של התו.
במהלך כל אותה תקופה, פעולת התשלום למעשה עדיין מתבצעת. אם ניקח לדוגמה מערכת הסירים שרכשנו. במקרה בו תווי השי פטורים מהוראת החוק, בזמן שאנחנו לא קיבלנו את הסירים כמובטח, מנפיק התו עדיין צריך להשלים את התשלום. גם אם בית העסק פשט את הרגל, העברת הכסף אליו נמשכת.
הגנה נוספת ממנה יהיו פטורים תווי השי היא שינוי סכום ללא הרשאה. למשל, גיהצתם בתו 100 שקל, וגיליתם שלמעשה חויבתם על 500 שקל בטעות, ההוראה בחוק שמחייבת את מנפיק כרטיס האשראי להחזיר את התשלום, לא חלה על מנפיקי תווי השי. בנוסף, סכום תווי השי שיהיה פטור מההגנות הצרכניות הקבועות בחוק, עלה בטיוטת התקנות המעודכנת מ-1,000 שקל, ל-1,500 שקל. עוד כדאי לשים לב שקיימת הוראה משלימה בחוק הגנת הצרכן, לפיה כל מי שחל עליו חוק שירותי תשלום, פטור מחוק הגנת הצרכן, כך שהצרכנים לא יוכלו לקבל הגנות גם מכוח חוק אחר.
האינטרסים והכסף שמאחורי הדיונים
עולם תווי השי מגלגל מיליארדים, כאשר ההערכות שהובאו לפני ועדת הכלכלה מדברות על מחזור שנתי של כ-3 מיליארד שקל. אחת ממנפיקות תווי השי המובילות, BUYME, אקטיבית בתהליך החקיקה. מעניין לראות גם כי אחת השחקניות המובילות בדיונים על החוק המתחדש היא שופרסל שנמצאת בשני צידי המתרס. מצד אחד ענקית הקמעונאות מנפיקה תווי שי מהמובילות בשוק, אך מצד שני היא שותפה במיזם הארנק הדיגיטלי פייבוקס, ביחד עם בנק דיסקונט, מיזם שהופך אותה לאחת מבעלי הארנקים הדיגיטליים הגדולים בישראל. ארגון אמון הציבור שיגר פנייה לוועדת הכלכלה נגד צמצום ההגנות על הצרכן: "החוק נועד לתת הגנה מתקדמת לצרכן הישראלי בשימוש באמצעי התשלום, ובמקום זאת, משרד המשפטים מיישר קו עם הסטנדרטים המיושנים שהתאימו לתווי השי בתקופת הנייר", טוענים בארגון אמון הציבור.
מייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים נמסר כי "התקנות החדשות מגבירות את ההגנות על הצרכן הישראלי בעת השימוש בתווי שי. כך למשל, התקנות קובעות כי במקרה של אובדן או גניבה של כרטיס, מנפיק הכרטיס יפעל לשחזר את היתרה הצבורה בכרטיס, זכות אשר לא קיימת היום ללקוח.
"כמו כן, התקנות קובעות הוראות המבהירות את האחריות שחלה על מנפיק במקרה של טעות שביצע הוא בהטענת הכרטיס. עם זאת, במשרד המשפטים לא התייחסו לבחירה להחריג את הסעיפים הספציפיים שיאפשרו את עצירת התשלומים, כפי שהם מופיעים כיום בחוק".
