מסכים אדומים בבורסה / צילום: Shutterstock
האם הבורסה שלנו עומדת בפני קריסה? לכאורה התשובה היא: ברור שלא. שהרי, סקירת המפולות של שוק ההון במאה הקודמת (וגם קצת לפני) מראה שתנאי כמעט הכרחי לנפילה היא אופטימיות מטורפת באשר למצב הבורסה ומצב המשק בכללותו. האופטימיות הזאת מתרחשת ממש ערב הקריסה. בסך הכל שבועיים לפני קריסת הבורסה האיומה של 1929 כתב אירוינג פישר, גדול הכלכלנים של התקופה: "אני צופה שבעוד כמה חודשים יעלה ערך המניות".
"איננו צופים משבר כלכלי גדול כמו המשבר של 1920-1921", כתבו המומחים של "החברה הכלכלית של אוניברסיטת הארוורד". הם כתבו את זה כמה ימים לאחר הקריסה המפורסמת ב1929, קריסה שהביא לאחד מהמשברים הכלכליים החמורים ביותר בתקופה המודרנית.
מה נלמד מכל אלה? לכאורה, מכיוון שכעת אף אחד לא באופוריה, הבורסה לא תקרוס. אבל מצד שני, אחד מהתנאים הכמעט הכרחיים לקריסת בורסה הוא שפרשנים בעיתונות בטוחים (כמעט) שלא צפויה קריסה. ואולי מסקנה אחרת היא שהבורסה - כמו מערכות מורכבות ככלל - היא מערכת שקשה מאוד לצפות אותה. עוד על הקושי שבחיזוי התנהגות של מערכות מורכבת, בפרק של "קטע כלכלי" השבוע.