המוסדיים רכשו 63% מגיוסי ההנפקות הראשוניות ופגעו בנזילות / צילום: Shutterstock
הגופים המוסדיים - קופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח - הזרימו מאז יולי האחרון לבורסה בתל אביב יותר מ-2 מיליארד שקל ב-32 הנפקות ראשוניות (IPO). ואולם, לצד הסכום הגדול, ההשתלטות של הגופים המוסדיים על ההנפקות הראשוניות יצרה בעיה של נזילות ושל סחירות נמוכה, מכיוון שההשקעות שלהם הן לרוב לטווח ארוך.
בשנתיים האחרונות בוצעו כ-130 הנפקות ראשוניות של חברות חדשות בבורסה בתל אביב. חלק גדול מההנפקות בוצע בדרך של הצעה לא אחידה, המאפשרת לחברה להחליט על אופן הקצאת ההנפקה לגופים המוסדיים ולציבור הרחב.
בסקירה שערך קובי אברמוב, מנהל יחידת המחקר בבורסה לני"ע, הוא בדק תוצאות של 32 הנפקות ראשוניות שבוצעו בדרך של הצעה לא אחידה, החל מיולי 2021, ובהן גויסו כ-3.3 מיליארד שקל.
מהתוצאות עולה כי קופות הגמל רכשו 31.4% מהסכום שגויס, חברות הביטוח 31.2%, תאגידים גדולים (בעלי הון של יותר מ-50 מיליון שקל) רכשו 19.9%, הציבור באמצעות קרנות הנאמנות 14.1% ומנהלי תיקים עבור משקיעים מוסדיים רכשו 3.4%.
פירוט סוגי המשקיעים מהווה אינדיקציה לאיכות ההנפקה
בבורסה לא בחרו במקרה בחודש יולי כנקודת ההתחלה של המעקב אחר תוצאות ההנפקות. לאור ריבוי ההנפקות בשנה וחצי שקדמו למועד זה, פרסמה רשות ניירות ערך ביולי 2021 את עמדתה בנוגע ל"שיווק, הנפקה וקבלת הזמנות ממשקיעים מתוחכמים בהנפקה לציבור על פי תשקיף".
במסמך שפורסם נדונה, בין היתר, סוגיית הגילוי על סוגי המשקיעים המוסדיים שהגישו הזמנות בהנפקות המתבצעות בהצעה לא אחידה. הרשות קבעה כי בדיווח על תוצאות הנפקה יפורט מספר המשקיעים מכל סוג, ושיעור ההזמנות הכולל שלהם מסך הכמות שהוקצתה, וזאת לאור חשיבות המידע למשקיעים, מכיוון שהוא מהווה אינדיקציה לאיכות ההנפקה, הביקוש לה וטיבה.
אברמוב ציין בסקירה, כי למרות ההוראה המאפשרת להציע בהצעה אחידה לציבור עד 30% מתמורת ההנפקה, רק חברות מעטות מבין החברות החדשות הקצו מניות לציבור הרחב, וגם אם הקצו, מדובר רק בכ-5% מההנפקה. כך, בתשע הנפקות חדשות בלבד מבין 31 ההנפקות הראשוניות, בהיקף כולל של כ-400 מיליון שקל, שולבה גם הצעה אחידה לציבור הרחב, אך סך רכישות הציבור הרחב בהן הסתכם רק בכ-20 מיליון שקל, סכום המהווה כאמור כ-5% בלבד מהסכום שגויס בהנפקות אלה.
"לבחירה זו של החברות המנפיקות השפעה משמעותית על עתיד המניה בכל הנוגע לסחירות ולנזילות. מכיוון שרוב המניות בהנפקות נרכשו על ידי גופים מוסדיים לטווח ארוך, ורק חלק קטן על ידי קרנות הנאמנות והציבור הרחב, מחזורי המסחר נמוכים במניות החדשות, וזאת למרות שמניות חדשות מצטרפות למדדי הבורסה במסגרת המסלול המהיר כחודשיים-שלושה לאחר ההנפקה", הוא כותב.
מחזור יומי של פחות מ-50 אלף ש' בשליש מהחברות המונפקות
בבורסה מציינים כי הבעיה בנזילות צפה אל פני השטח באופן מיידי, לאחר ההנפקה. מבדיקת מחזורי המסחר בבורסה במניות החברות המונפקות החדשות עולה כי בחודש שלאחר ההנפקה בשליש מהחברות מחזור המסחר היומי הממוצע היה נמוך מ-50 אלף שקל ביום, ברבע נוסף היה המחזור בין 50-100 אלף שקל ביום, ורק בשלוש מניות הסתכם המחזור הממוצע במעל 300 אלף שקל ביום. בנוסף, במחצית מהמניות הצטמצם מחזור המסחר עוד יותר בחודש שלאחר צירופן למדדי הבורסה במסגרת המסלול המהיר לחברות חדשות.
"ההנפקה הראשונית הינה השלב הראשון בתהליך הפיכת החברה לחברה ציבורית, ועל מנת ששווי החברה ישתקף נכון במסחר בבורסה, על החברה לדאוג לסחירות המניה לאורך זמן. לכן, קיימת חשיבות רבה שהחברה תביא בחשבון את סוגי המשקיעים ואת האפשרות לתת משקל גבוה יותר גם למשקיעים לטווח קצר. שילוב מאוזן יותר בין משקיעים לטווח קצר ולטווח ארוך יבטיח סחירות ונזילות גבוהים יותר במניות החדשות", כותב אברמוב.
הוא מסביר כי בעולם בחרו להתמודד עם בעיית הסחירות הנמוכה במניות בעיקר על ידי הוספת קריטריונים של סחירות ונזילות, על מנת לאפשר הצטרפות למדדי הדגל. הקריטריונים להצטרפות למדדים כוללים, בין היתר, התחשבות בוותק המסחר בבורסה, מהירות המחזור במניה, עשיית שוק במניה וזאת לצד הקריטריונים הידועים של שווי שוק המניה והכמות הצפה.