גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבידן במסר לקראת הבנקאות הפתוחה: "ההצלחה מחייבת את כל השחקנים להירתם ולתרום"

המפקח על הבנקים השתתף בכנס בשיתוף רשות ני"ע נוכח קידום רפורמת הבנקאות הפתוחה והודה שעדיין ישנם חבלי לידה שאת חלקם בהחלט ניתן היה למנוע • גואטה: "ברמת הבנקים הרפורמה היא ערך קיומי שתכין אותם לכניסת ענקיות הטכנולוגיה"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בכנס הפינטק / צילום: שלומי מזרחי
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בכנס הפינטק / צילום: שלומי מזרחי

רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל קיימו היום (ג') כנס משותף להשקת רפורמת עולם פיננסי פתוח בישראל. הכנס מתקיים לקראת כניסתו לתוקף של חוק שירותי מידע פיננסי בחודשים הקרובים, המועד בו יוכלו חברות להציע שירותי מידע פיננסי לציבור הרחב.

חוק שירות מידע פיננסי, או בשמו הידוע כ"חוק הבנקאות הפתוחה", חוקק במסגרת חוק ההסדרים האחרון ופורסם בחודש נובמבר 2021, בדיוק שלוש שנים לאחר שבנק ישראל הכריז על הסטנדרט הנבחר כ"סטנדרט ברלין" לאימוץ חובה בישראל.

"פרויקט הבנקאות הפתוחה הוא פרויקט דגל של בנק ישראל בשנים האחרונות. לא ניתן להשתמש בסופרלטיב אחר. ממש פרויקט דגל", אמר המפקח על הבנקים, יאיר אבידן. "מדובר בחוק חשוב ביותר שיתרום רבות לחיזוק הצרכן ולהעברת הכוח אליו, לתחרות במערכת הפיננסית, לשקיפות אודות נכסי המידע של הלקוח, כמו גם, פוטנציאל משמעותי להגברת ההכלה הפיננסית וליצירת ערך רב לציבור.

"ההצלחה מחייבת את כל השחקנים במערכת, בין אם רגולטורים, מחוקקים, צרכני מידע ומקורות מידע, להירתם ולתרום את תרומתם להתפתחות הראויה והמתאימה של מערכת מורכבת זו. למרות שבמועד זה, עדיין אין זה ברור מהו שיווי המשקל אליו יתכנס האקו-סיסטם, ברור לחלוטין שללא פעילותם הברוכה של כלל השחקנים לא נגיע לשיווי משקל טוב, מתפתח ובר-קיימא", ציין המפקח.

לדבריו, לולא התחילו בבנק ישראל בתהליך שלוש שנים קודם לחוק ההסדרים האחרון שקבע מועדים חדשים לקידום החוק, המצב היה שונה. "לא היינו עומדים כאן היום כאשר שיתוף המידע על סמך סטנדרט אחיד ובינלאומי הוא כבר עובדה מוגמרת ומיושם הלכה למעשה. להערכתי, בהיערכות המוקדמת שלנו אפשרנו את יישום הרפורמה כאן ועכשיו, שנים לפני שהייתה מיושמת לו כל התהליך היה מתחיל בחודש נובמבר האחרון", אמר.

בפיקוח צופים: נקודת המפנה תתרחש בדצמבר 2023

אבידן סקר את התקדמות הרפורמה שהחלה בעלייה הראשונה לאוויר של סל המידע הראשון, מידע אודות יתרת ותנועות בחשבון העו"ש, באפריל 2021. נציין כי לא כל המידע משותף על ידי כל השחקנים, גם כשנה לאחר מכן, והמפקח עצמו מודה בקשיים. "היו בהחלט ימים מורכבים ערב העלייה לאוויר. ימים מורכבים בעיקר כנגזרת של העדר חקיקה. אינני יודע אם להמליץ אם לאו לצאת באסדרה ללא או לפני חקיקה. הניהול המקבילי בשילוב עם אי-ודאות גבוהה, יש בו בכדי לפגוע לעיתים בחדוות העשייה, אך יש במהלכים שמחוץ לקופסא, להביא להשגת יעדים. בפרספקטיבה של כשנה, אני מאוד שמח שעלינו כפי שעלינו. ציפינו מראש שתהליך העלייה לאוויר עם הסל הראשון, יהווה מעין פיילוט שיסייע לבחון ולראות את 'זרימת המים בצנרת'. כפי שצפינו היו, ובמידה מסוימת עדיין ישנם, חבלי לידה מסוימים. חלק מאותם קשיים הינם טבעיים לחלוטין, אך את חלקם בהחלט ניתן היה למנוע באמצעות תהליכי ליווי, פיתוח ובקרה טובים יותר. ראוי לציין, כי ראינו תופעה זו גם במדינות אחרות שיישמו בנקאות פתוחה, כמו גם, בפרויקטים משמעותיים שמערבים גורמים רבים ומערכות מגוונות ומורכבות", הסביר המפקח על הבנקים.

בפיקוח על הבנקים צופים כי נקודת המפנה תתרחש בדצמבר 2023, אז צפויים כל סלי המידע להיכנס לתוקף ביחס לכלל הלקוחות והתאגידים. "זה בוודאי יהיה יום חג גדול, שאני מצפה לו בקוצר רוח, אך בהחלט לא סופה של הדרך. זהו עדין רק שלב בדרך של התפתחות השוק למציאת נקודת שיווי המשקל הנכונה, הגם שאפשרי, שזו תהיה דינמית ותשתנה עם ההתפתחות של המערכת, הרכב השחקנים, שיתופי פעולה ועוד", אמר אבידן.

רפורמת הבנקאות הפתוחה תזוהה עם המותג "פלוס"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אמרה בכנס כי הדרך להגברת התחרות היא העברת השליטה והניהול על המידע לידי הצרכן שהוא הבעלים החוקי והטבעי של המידע שלו. "כולנו מבינים שהמלחמה בעולם התאגידי החדש היא על הדאטה. הרפורמה מכניסה למעשה לראשונה את רעיון הכלכלה השיתופית לשוק הפיננסי באופן שהנכס הפרטי שלנו - המידע הפיננסי שלנו - שעד היום לא נחשב לנכס מניב, הופך בהסכמת הלקוח להיות כזה, לכל מי שיעשה בו שימוש במטרה להציע לנו שירות או מוצר טוב יותר", ציינה גואטה.

יו''ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה בכנס הפינטק / צילום: שלומי מזרחי

"לא הסתרתי זאת בעבר, וחשוב לי להניח את הדברים על השולחן גם כיום - החוק מייצר אתגר עסקי משמעותי לאחד הסקטורים החזקים במשק - הבנקים. בהיבט זה אני אומרת היום, הצלחת הרפורמה היא ערך משקי ולאומי, אך ברמת הבנקים היא ערך קיומי - תחרות תטיב אתכם, וברוח החג - תחבקו את הרפורמה, לא משנאת המן אלא מאהבת מרדכי. הרפורמה תחזק אתכם ותכין אתכם לעולם של מחר בו חברות טכנולוגיה ענקיות, שהציבור נותן בהן אמון רב, ירצו להמיר אמון זה באמון לצורך מתן שירותים פיננסיים", היא הוסיפה.

היא שלחה מסר לפעילים בשוק, וציינה כי פעילות לא אחראית, עלולה להכתים סקטור שלם. "לכן על כל השחקנים, ועלינו הרגולטורים, ישנה אחריות כבדה לשמור על השוק החדש כאחראי, אמין ותחרותי. אני רוצה לחשוף בפניכם, לראשונה, כי הרפורמה והקמפיין, יזוהו עם המותג שיקרא פלוס. המשמעות הגלומה בפלוס היא - להיפתח ליותר אפשרויות - ולהרוויח יותר הזדמנויות. ההצלחה של הרפורמה תובטח על ידי שילוב ידיים, בין הרגולטורים לבין עצמם, ובין הרגולטורים והתעשייה - הן הבנקאית-מסורתית והן תעשיית הפינטק החדשנית ופורצת הדרך אשר צומחת פה ומעוניינת לתת ערך גם לציבור הלקוחות בישראל", אמרה גואטה.

סקר באגליה: 64% הגדילו חיסכון בעקבות שימוש בשירותי פינטק

במהלך הכנס הציגה מנהלת מערך שירותי מידע פיננסי ורישוי ברשות ניירות ערך, רו"ח אורלי קורן, את הליך הרישוי שמובילה הרשות לצורך קבלת רישיון לאספקת שירותי מידע לציבור. "באירופה חייבו הנגשת מידע רק על חשבונות התשלום. אנחנו הרחבנו את תכולת החוק ואפשרנו סלי מידע נוספים מעבר לחשבונות העובר ושב, כמו מידע על פעילות כרטיס אשראי, פיקדונות וניירות ערך. כמו כן, הרחבנו גם את סוגי מקורות המידע - כך יצטרפו לבנקים ולחברות כרטיסי אשראי, גם כל נותני אשראי החוץ בנקאיים", הסבירה קורן.

בכנס הוצג סקר שביצעה הרשות להטמעת הבנקאות הפתוחה באנגליה ( The Open Banking Implementation Entity - (OBIE, ממנו אפשר לראות כי 55% מהציבור שעושה שימוש בשירותי פינטק דיווח על הפחתת הוצאות ועמלות, 62% דיווחו על מניעה של הוצאות לא נחוצות, 75% דיווחו על שיפור בניהול ההוצאות, 22% דיווחו על חיסכון ראשון אי פעם אודות לאפליקציה ו-64% דיווחו על הגדלת החיסכון.

עוד כתבות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן