לא חשבתי שאכתוב אי פעם טור שיפתח במילים: "אילו רק אריק שרון היה כאן". אני רחוקה שנות אור מעמדותיו, אך אילו שרון היה כאן, מבצע העלייה מאוקראינה היה מתנהל כמו שצריך. שמו של שרון כשר השיכון בשנות ה-90', נישא בפי רבים מהצופים מהצד במבצע לסיוע ליהודי אוקראינה והבאתם ארצה. לנגד עיניהם צפים זיכרונות מאותו שר בולדוזר, שהביא לבניית עשרות אלפי יחידות דיור בזמן שיא, כדי לקלוט את גל העלייה מברית-המועצות.
בישראל של שנת 2022 זלזלו בזמן אמת בהכנת התוכניות לקליטת העולים מרוסיה ומאוקראינה. כששרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה, ביקשה להתחיל להיערך ל-5,000 עולים, ובסוכנות היהודית השמיעו לראש הממשלה ולשר החוץ תרחיש דומה, הם נדחו על הסף. היום ההערכות כבר מדברות על עשרות אלפים שמבקשים לעשות את דרכם ארצה. גם היהודים שברוסיה החלו להתדפק על דלתי המדינה, משוועים לחילוץ לפני שפוטין יסגור את השערים.
רק בשבוע השלישי למלחמה ראש הממשלה מינה גורם שירכז את הטיפול ביהודי אוקראינה עד הבאתם ארצה. אומנם במשרד החוץ שלחו קונסולים לגבולות, ובישראל ממתינה להם תוכנית עם סל קליטה, אך אין די כוח-אדם, אין תוכנית אסטרטגית, ומבקשי המקלט שלא מקבלים מענה הופכים לנוודים ברחבי אירופה. "אילו רק היה פה איזה אריק שרון אחד, שמבין את חומרת המצב ואת הפוטנציאל בהעלאת היהודים הללו ארצה", נאנחים מי שהיו אז ופועלים היום. "היינו רואים פה מבצע מפואר".
הכוונות טובות, הביצוע פחות
בין המבצע האדיר להעלאת יהודי ברית-המועצות בשנות ה-90 לבין המבצע הפוטנציאלי היום עובר קו מחבר: הדרישה המיידית לייצר מקלט להמונים בין לילה. אי אפשר לומר שאין בסיפור הזה כוונות טובות, או עשייה מצד השרים הרלוונטיים - אלא שמבצע הסיוע ליהודי אוקראינה מתנהל כמו פרטאץ’, בעיקר בשלב האיתור וההכוונה של הפליטים מארצם.
בירושלים אומנם מתחילים לטפל במשבר, אבל התזמון והתכנון הקלוקל מעלה את השאלה כמה שבועות של לחימה יידרשו כדי שהבית הלאומי של העם היהודי יתחיל להתנהל כמו אחד כזה?
שרון התגבר על חסמי בנייה, איומים רגולטוריים והמון קטני-אמונה ובנה בשנות ה-90' 100 אלף יחידות דיור תוך זמן קצר, כדי שלעולים יהיה מקום להניח בו את הראש. הוא אומנם כבר לא חי בנינו, אבל הוא הוכיח שמבצע עלייה גדול בטווח קצר הוא אפשרי בהחלט. בנט, אלקין, לפיד, ליברמן או שקד, מי יהיה הבולדוזר של יהודי אוקראינה?
