חלוקת רכוש בגירושים. מה הדין לגבי כספים מזכייה בפרס? / אילוסטרציה: Shutterstock, Burdun Iliya
הכותבת היא שותפה במשרד מ.פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
זוגות שמתגרשים נדרשים לחלוק עם בני זוגם לשעבר את כל הכספים שנצברו במהלך הנישואים, למעט אם ניתנו במתנה או בירושה. ההיגיון שעומד בבסיס ההסדר החוקי הזה אומר שקיימת ציפייה שאנשים שנישאים מעוניינים להקים קופה משפחתית משותפת, שכל אחד תורם לה בדרכו וכיכולתו, ולכן יש לראות כמשותף את כל מה שנכנס לתוכה, כתוצאה ממאמץ או השקעה של מי מהם במהלך הנישואים. לעומת זאת, מתנות וירושות, שהן כספים שהתקבלו ללא השקעה או מאמץ, אינן משותפות, שכן בן הזוג האחר לא תרם דבר להשגתם.
השאלה אם כספי זכייה בפרס, כמו הלוטו או הפיס, נחשבים כמתנה שאינה מתחלקת עם בן הזוג בעת הגירושים, כבר עלתה מספר פעמים בפסיקת בתי המשפט בעבר. ההלכה המשפטית מכירה בכספי הפרס כמשותפים לשני בני הזוג, מאחר שכרטיס ההגרלה נרכש מכספים שנצברו במהלך חיי הנישואים. במובן זה הבחירה להשקיע את הכסף המשותף ברכישת כרטיס הגרלה, אינה שונה מהבחירה להשקיע את הכסף במניה שהצליחה, ולגביה ממילא אין ויכוח שיש לחלק את שוויה בעת הגירושים.
בשבוע שעבר עלתה שאלה מורכבת יותר בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, כאשר כספי הפרס שבמחלוקת לא ניתנו לבעל כתוצאה מרכישת כרטיס הגרלה, אלא בעקבות מציאת גופת חייל נעדר באקראי. בשנת 2012, הבעל, עובד קק"ל, אחיו ואביו, נתקלו במקרה בשרידי גופת החייל ביער, הודיעו לשלטונות וגילו כי משרד הביטחון הבטיח פרס של 40 מיליון שקל עבור איתורו. לאכזבתם הרבה, כשביקשו לגבות את הפרס, המדינה סירבה לשלמו לידם מנימוקים שונים.
הבעל ומשפחתו, אנשים מעוטי יכולת, רצו לתבוע את משרד הביטחון, אולם עברו דרך חתחתים ארוכה לשם כך. הגשת תביעה בסדר גודל כזה דורשת תשלום אגרה של מאות אלפי שקלים, והם גם נדרשו לגייס כספים לשכר-טרחת עורך הדין שייצג אותם נגד המדינה, והוצאות נלוות נוספות. הבעל נאלץ ללוות כספים ולהתחייב לשפות מאוחר יותר את נושיו באחוזים מכספי הזכייה.
הבעל זכה בערעור - ויצא עם 5 מיליון שקל
בינתיים הבעל ואשתו התגרשו, ומאחר שהיא לא האמינה כלל בסיכוייו לנצח את המערכת, היא לא הייתה מוכנה לקחת שום חלק בנטל הכרוך במימון התביעה. היא אפילו לא הגישה תביעה לאיזון משאבים כמצופה בסיום הנישואים, מאחר שלא רצתה לחלוק עם הבעל את החובות הצבורים על שמו.
לימים הבעל הפסיד בתביעתו נגד משרד הביטחון בבית המשפט המחוזי, אך להפתעת האישה, חמש שנים מאוחר יותר הוא זכה בערעור בבית המשפט העליון. לאחר תשלום מסים והחזר החובות, עדיין נותר בידי הבעל סכום נאה של 5 מיליון שקל.
פסק הדין זכה לפרסום נרחב בתקשורת, ויום לאחר מכן האישה מיהרה להגיש תביעה לקבלת מחצית מכספי הזכייה, בטענה כי הפרס הגיע לבעל עוד בתקופת הנישואים והשיתוף.
על אף שאין מחלוקת כי האישה לא תרמה דבר לזכייה בכספים, בית המשפט החליט להיצמד ללשונו הפורמלית של החוק, שמחריג מתנות וירושות בלבד. לפיכך קבע בית המשפט שכספי הזכייה הם אכן רכוש משותף. עם זאת, מאחר שהאישה סירבה להשתתף במאמצים ארוכי-השנים ומרובי-המכשולים הכלכליים לצורך גביית כספי הפרס, בית המשפט החליט להפעיל את החריג המאפשר לו לחלק את הרכוש בצורה לא שוויונית, וזיכה את האישה בחמישית שווי הפרס בלבד.
האומנם נעשה צדק? האישה מלכתחילה לא נדרשה לתרום דבר כדי לזכות בפרס, שלמעשה נפל על הבעל מן השמיים, ולאחר מכן, כשכבר הייתה לה הזדמנות לסייע לו כדי לגבות את הפרס, סירבה לכך. האישה צפתה מהצד במאבק הבעל במדינה, ואז, כשזכה, פשוט הופיעה לדרוש את חלקה - ואכן יצאה עם מיליון שקל באמתחתה על חשבונו.