גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלחמה באוקראינה: מוחמד בן סלמאן הוא מעתה אישיות רצויה

לאחר שהיה במשך קרוב לארבע שנים אישיות בלתי רצויה בעגה הדיפלומטית, השליט בפועל בסעודיה, מחמד בן סלמאן, חוזר בהדרגה לקדמת הבמה ● לתהליך זה יש השלכות דרמטיות גם על ישראל

מוחמד בן סלמאן / צילום: Associated Press, Bandar Aljaloud/Saudi Royal Palace
מוחמד בן סלמאן / צילום: Associated Press, Bandar Aljaloud/Saudi Royal Palace

 הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב  

דוח קהילת המודיעין בארצות-הברית אומנם העריך ששליט סעודיה בפועל מוחמד בן סלמאן "אישר פעולה באיסטנבול" באוקטובר 2018 שמטרתה הייתה "לתפוס או להרוג" את העיתונאי הסעודי, ג'מאל ח'אשוקג'י אך הנשיא דאז דונלד טראמפ יצא מגדרו בכדי לגונן על יורש העצר, בעיקר מפני חמתו של הקונגרס.

עם הנשיא ג'ו ביידן הסיפור שונה. כבר במסע הבחירות שלו הגדיר את סעודיה כמדינה משוקצת ואמר שכך יתייחס אליה. ממשלו אכן הטיל הגבלות על יצוא נשק וצינן את היחסים עם הממלכה. בחוגי הממשל ישנם אלו שעדיין מקווים שניתן יהיה למנוע את המלכת בן סלמאן.

הסעודים הלכו כברת דרך כדי לנסות ולזכות בנקודות זכות בוושינגטון: הם היו נדיבים בהצעותיהם לחות'ים כדי לקדם הסדר בתימן, שחררו מבקרי משטר חריפים מהכלא ואף השיקו יוזמות מגלומניות (כדרכם) בתחום הגנת הסביבה.

לאורך השנים שליטי הממלכה שאבו חלק לא מבוטל מסמכותם ועוצמתם, גם הפנימית, מהקשר שלהם עם הבית הלבן. קשר זה הפך הדוק ואף אישי בתקופת ממשל טראמפ. אך מאז נבחר לנשיא התקררו היחסים בין המדינות וביידן אף סירב לשוחח ישירות עם בן סלמאן.

אלא שאז הגיעה המלחמה באוקראינה והאמריקאים מבינים שייתכן והרחיקו לכת - שפכו את התינוק עם המים. ביידן, המבקש להגדיל את היצע הנפט בשווקים כדי להפחית את מחירו מנסה מתחילת המלחמה לשוחח עם בן סלמאן, אך האחרון, כך דווח, מסרב לקבל את השיחה. הערכה היא כי לסעודיה יש (על הנייר) יכולת עודפת (swing capacity) של כ-2 מיליון חביות נפט ביום, מה שיביא אותם להפיק כ-12 מיליון חביות נפט ביום.

עוד לפני המלחמה באוקראינה התגלו בקיעים בחומת הבידוד הבינ"ל של בן סלמאן. ראשון המנהיגים המערביים שפגשו בו היה נשיא צרפת מקרון והיום הוא יפגוש בראש ממשלת בריטניה, ג'ונסון, שינסה גם הוא לשכנע אותו להגביר את תפוקת הנפט של הממלכה. בראיון מרתק למגזין אטלנטיק שהתפרסם החודש הפגין בן סלמאן ביטחון ואמר שלא מעניין אותו מה חושב עליו ביידן. הוא הדגיש את חשיבות הקשר עם האמריקאים אך הצהיר שאין לוושינגטון זכות להטיף לו או להתערב בענייניה הפנימיים של הממלכה.

הסעודים חושבים שהאמריקאים לא ממלאים את חלקם

היעד של הסעודים ושל האמירותים (המסרבים גם הם לשתף פעולה עם הבידוד המדיני והכלכלי של רוסיה) הוא למנף את משקלם הגובר על רקע המלחמה באוקראינה, לא כדי לפגוע ביחסים עם ארצות-הברית אלא דווקא כדי לשפרם.

ספציפית הסעודים מבקשים סיוע במלחמה בתימן, סיוע בבניית תוכנית גרעין (אזרחית) כמענה לאיראן ומתן תעודת הכשר לבן סלמאן. התוצאה העדיפה בעיניהם היא שיקום הקשר ההיסטורי עם ארצות-הברית, קשר שהתבסס על נפט תמורת ביטחון.

אלא שבראיית הסעודים, האמריקאים לא ממלאים את חלקם. קו השבר מבחינתם, הפרל הארבור שלהם, היה המתקפה האיראנית על מתקני הנפט שלהם ב-2019, שלא זכתה לתגובה אמריקאית. אם הסעודים היו זקוקים להוכחה שוושינגטון אינה מחויבת עוד לביטחונם הם קיבלו אותה אז.

כדי להמשיך ולאותת לאמריקאים שיש לו אופציות אחרות, הזמין בן סלמאן את נשיא סין, שי, אותו הוא מעריץ, לביקור בממלכה עם תום הרמדאן. בנוסף, הוול סטריט ג'ורנל דווח אתמול כי סעודיה עלולה להתחיל בקרוב לתמחר את משלוחי הנפט שלה לסין (הלקוחה המרכזית לנפט הסעודי) במטבע הסיני במקום בדולר אמריקאי כפי שהיה עד עתה.

אולם, אין עדיין תחליף טוב לעליונות האמריקאית, לכן הסעודים מנסים להשתמש בסין ורוסיה כמקור נוסף לתמיכה מדינית, כלכלית ואף צבאית ולנצל תמיכה זו כדי לגרום לארה"ב להוכיח את מהימנותה כבת ברית. בריאד, וייתכן שגם בירושלים, מקווים כי מדיניות זו תסייע ליצור משוואת יחסים שונה עם ארה"ב שבה ישתפר מעמדה.

לישראל אינטרס בחזרתו של בן סלמאן לקדמת הבמה ובשמירה על יציבות הממלכה, שומרת המקומות הקדושים לאסלאם, הכלכלה הגדולה במזרח התיכון המתנגדת לאיראן והתומכת בהסכמי אברהם, גם אם העומד בראשה אינו מקובל על מרבית חברי המפלגה הדמוקרטית מודל 2022. אולם התרחקות אפשרית של מדינות המפרץ מארצות-הברית והתקרבות לסין צריכות להדאיג את ישראל. 

עד עתה השכילו מדינות המפרץ לנקוט מדיניות חוץ של איזון עדין, של גידור וניהול סיכונים, בדומה למדיניות ה"גם וגם" של בייג'ינג, קרי לפתח את יחסיהן הכלכליים עם סין לצד שמירת היחסים האסטרטגיים עם ארצות-הברית. עם זאת, לא מן הנמנע שסין תנצל בעתיד הזדמנויות לקדם את מיצובה על חשבון וושינגטון, באופן שיקשה עליהן להמשיך ולקיים את מדיניותן המאזנת.  

עוד כתבות

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● גיוס של 23 מיליון דולר ל-Restore Medical בתחום אי ספיקת הלב ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן