קניון. הביגוד וההנעלה נעשים באופן קבוע זולים יותר לאורך זמן / צילום: אייל פישר
מדד המחירים לצרכן שואף "לתפוס" את הצריכה בפועל בישראל, ולחשב את השינוי היחסי במחירים. המדד מחלק את המוצרים לקטגוריות שונות, כמו מזון, אנרגיה ודיור - שהשינוי במחיריהן מחושב בפני עצמו. לכל קטגוריה משקולת שונה במדד הכללי, בהתאם להיקף הצריכה המשוער שלה. דיוק נוסף במדד הוא ההבדל בין חמישוני הכנסה שונים, משום שסל הצריכה של משפחה בחמישון התחתון שונה למדי מהסל המקביל של משפחה בחמישון העליון. ספציפית בפברואר, מוצרי הצריכה של החמישון העליון התייקרו ב-0.7%, לעומת 0.6% בחמישון התחתון.
סעיף המדד שעלה בשיעור הניכר ביותר בפברואר הוא הפירות והירקות, שעלו ב-4.3%, ולבדם העלו את המדד ב-0.125%. עבור חמישון ההכנסה העליון, מחירי הפירות והירקות העלו את המדד ב-0.1%, ועבור חמישון ההכנסה התחתון פי שניים מכך. זאת בשל העובדה שבעלי הכנסות נמוכות מוציאים יותר על פירות וירקות כשיעור מהכנסותיהם ומהוצאותיהם. מאז פברואר 2021 הפירות והירקות התייקרו ב-5.2%, זאת בשל שילוב של התייקרויות בעולם ועלייה ניכרת (8.8%) במדד תשומות הייצור בחקלאות מאז פברואר 2021.
הפירות והירקות הם סעיף המדד שהתייקר בצורה הניכרת ביותר בשנה האחרונה - מלבד ריהוט וציוד לבית (7.9%). אלו מוצרים שגודלם הפיזי הפך אותם ליקרים במיוחד בשל משבר התובלה העולמי, המשפיע יותר ככל שהיחס בין נפח המוצר למחירו גדול יותר. מחירי הפירות והירקות, שעלו דרמטית יותר מאשר מחירי שאר מוצרי המזון בעשור האחרון, היו הסיבה העיקרית לרפורמה ביבוא התוצרת עליה הכריז שר האוצר אביגדור ליברמן ביום שלישי. במסגרת הרפורמה, מכסי היבוא על פירות וירקות צפויים לרדת בהדרגה בחמש השנים הקרובות בעוד הסבסוד הישיר לחקלאים צפוי לעלות בהתאמה. בעוד שמחירי המזון לא כולל הפירות והירקות עלו בפברואר ב-0.6% בלבד, בראיה שנתית מחיריהם עלו ב-5%, יותר משיעור האינפלציה הכללי.
הקטגוריה היחידה שהוזלה בפברואר היא ההלבשה וההנעלה, שמחיריה ירדו ב-2.6%. זאת בהמשך לירידה של 5.5% בשנה האחרונה, שבתורה מהווה חלק ממגמה ארוכת טווח של הוזלה ניכרת במחירי הביגוד בישראל (ובעולם) ב-20 השנים האחרונות. הסחר הבינלאומי והתייעלות הייצור בכל העולם מביאה לכך שהביגוד וההנעלה נעשים באופן קבוע זולים יותר לאורך זמן.
משבר הקורונה הביא לשינוי בהעדפות הצרכנים, וכתוצאה מכך בהרכב הנדרש למדד. כתבנו על כך בגלובס, אך בלשכה המרכזית לססטטיסטיקה מתעקשים שמדד המחירים לצרכן עדיין משקף את המציאות. בבריטניה, לעומת זאת, הכריזו על מספר שינויים בסל הנמדד בעקבות מחקרים שנעשים ללא הפסקה: מוצרים כמו פודינג קפוא וקולרים לחיות מחמד, שצריכתם עלתה בקורונה, נוספו למדד, כמו שינויים בהעדפות דוגמת מיטות גדולות יותר. מוצרים שצריכתם הצטמצמה, כמו עוגות דונאט בחבילה יחידה, הוסרו מהמדד. בצורה כזאת, מקווים בלמ"ס הבריטי, מדד המחירים לצרכן ישקף טוב יותר את ההתייקרויות בפועל שהכלכלה עוברת - בהתאם להעדפות הצרכנים.