ביקורה של המשלחת העסקית הראשונה ממרוקו בישראל השבוע הייתה בשורה משמעותית ליחסים בין חברות, מפעלים ופירמות שבשתי המדינות, לאחר ששתי הממשלות חתמו על מגוון הסכמים שנתנו תשתית לעסקים הללו. אולם, ליחסים בין ישראלים ומרוקו יש עוד הרבה לאן לשאוף, שכן היקפי הסחר עד כה בין המדינות עדיין מדשדשים.
לפי נתוני הלמ"ס, אמנם היקף הסחר הישיר בין המדינות עלה בשנה האחרונה בכ-84%, אבל הוא מסתכם בכ-42 מיליון דולר בלבד. הייצוא למרוקו גדל ב־2021 בכ-147% לכ-31 מיליון דולר.
להערכת מכון הייצוא, פוטנציאל הייצוא העתידי למרוקו נאמד בכ-250 מיליון דולר לשנה ללא עסקאות ביטחוניות. היקף הייבוא ממרוקו, לפי פרסום הלמ"ס, הגיע אשתקד לכ-11 מיליון דולר, בעיקר בענפי הלבוש והמזון - עלייה של 10% לעומת 2020.
צ’אקיב אלג’ (Chakib ALJ), נשיא הקונפדרציה הכללית של המפעלים המרוקאים CGEM (ארגון גג המייצג 90 אלף חברות במרוקו), סיפר לגלובס שהפוטנציאל העסקי בין שתי המדינות גדול יותר ממה שהעריך בהתחלה.
לדברי אלג’, לאחר החתימה על הסכמי אברהם, שיתוף הפעולה בין המדינות הביא להתפתחויות יוצאות דופן במגזרים בעלי אינטרס הדדיים.
למשל, באשר לתחום החקלאות ושימוש מוכל במים (מושבים ומותפלים), אלג’ סיפר שבמרוקו נעשה שימוש רק ב-20% ממי הביוב, והם מבקשים ונעזרים בישראל כיצד להגדיל אותו.
נקודה חשובה נוספת שאלג’ הדגיש היא היותה של מרוקו גשר לאפריקה. למרוקו יש סניפי בנקים ב-22 ממדינות אפריקניות וקשרי מסחר ענפים בכל היבשת. לדבריו, מרוקו סייעה לישראל להיכנס כמשקיפה לאיחוד מדינות אפריקה למרות התנגדות עזה של אלג’יריה ומדינות אחרות.
בנוסף, לאחר ביקורו של אלג’ בסטארט-אפ ניישן ישראל, סוכם שבמאי יתקיים בקזבלנקה כינוס ליזמים משקיעים וחברות הייטק משתי המדינות כדי לקדם את שיתוף הפעולה. אלג’ ותעשיית ההייטק המרוקאית מעוניינים במשיכת השקעות בינלאומיות לתחום הזה, ומבקשים ללמוד מהיזמים הישראליים כיצד לעשות זאת.
את הנקודה המעניינת סיפק אלג' בהקשר לבעיית המחסור בכוח אדם איכותי בתעשיית ההייטק הישראלית. לדבריו, מרוקו שופעת במהנדסים בוגרי האוניברסיטאות המקומיות, ומקצתם בוגרי אוניברסיטאות אירופיות. התעשייה המרוקאית המקומית עדיין קטנה מדי, והאפשרות של העסקתם בחברות ישראליות נראית פתרון שעשוי לשרת את שני הצדדים.
מרוקו מעוניינת להצטרף לרשימת המדינות המספקות עובדים זרים לישראל, ובכמה תחומים. ענף הבנייה והתשתיות הוא העיקרי מבניהם, אבל גם תחומים אחרים וחדשים כמו אנשי מקצוע בתחומי התעשייה הישנה, כמו מסגרים, רתכים ומקצועות רבים בתחום הזה. נציין שהשכר בישראל לעובדים מקצועיים גבוה משמעותית מזה שבמרוקו.
מסיבות אלו, אלג’ מעריך שבתוך חמש שנים ניתן יהיה להגיע להיקף סחר גדול פי עשרה, סביב החצי מיליארד דולרים בשנה, סכום שגם אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה חותם עליו.
