שר המשפטים גדעון סער (מימין), ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: Associated Press, Menahem Kahana
ברוח ימי חג הפורים, הטור יעסוק בקריאה להחרים את המדינה היהודית (לפחות לא להרוג ולאבד), בממשלה בתחפושת של מצילת העם, וביהודי אחד שמנסה להילחם על הפרנסה שלו אבל גם על מקומה של ישראל בעולם. ביום רביעי הקרוב תתכנס ועדת חוקה של הכנסת לדיון פגרה מיוחד בתקנות חוק החרם. לאחר דחייה בת שבועות ארוכים בדיון במהלך כנס החורף, נקבע דיון שייאלץ את חברי הכנסת לסור אל המשכן לטובת הנושא.
מדובר בתקנות עליהן חתמו שר האוצר אביגדור ליברמן ושר המשפטים גדעון סער ונועדו למנוע הטבות כלכליות מחברות ומארגונים הקוראים לחרם על ישראל. נזכיר, בחודש יולי יוניליוור הודיעה לזכיין הישראלי של בן אנד ג'ריס כי נאסר עליו למכור את הגלידות המוכרות בשטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים.
בתגובה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי זרקה את הגלידה לפח בסרטון מתוקשר, שר החוץ יאיר לפיד זעם וראש הממשלה נפתלי בנט גינה בחומרה והשרים סער וליברמן חתמו על התקנות, שיפגעו ביוניליוור איפה שכואב כדי למנוע צעדים דומים של חברות גדולות בעולם נגד ישראל. בראבו. ראש הממשלה והשרים ייצרו קמפיין נהדר שמראה עד כמה הם כועסים על יוניליוור, ובפועל? יוק.
יש תמיכה, על הנייר
מנכ"ל ובעלי בן אנד ג'ריס בישראל, אבי זינגר, מתדפק על דלתות ראש הממשלה והשרים ואין קול ואין עונה. בסוף השנה יאבד את הזיכיון ותנועת החרם תרשום לטובתה ניצחון היסטורי. כזה, שיסחוף אחריו רבים הרוצים ברעת ישראל. מכתב שנשלח לבנט נענה בדממה, ובכן לראש ממשלת ישראל יש צרות עולמיות גדולות יותר מאשר דאגה למעמדה של ישראל בעולם. שר החוץ? נעלם. והשרים החותמים על התקנות ליברמן וסער, הם חתמו כבר לפני חודש וחצי אבל לא עושים דבר כדי ללחוץ על יו"ר ועדת חוקה לאשר אותן ולהשתמש בהן בפועל.
זינגר שלח מכתבים לחברי הכנסת, ארגן סיורים, גם ליו"ר הוועדה גלעד קריב בעצמו וקיבל תמיכה, על הנייר בלבד, של 90 חברי כנסת שמגבים אותו במלחמה נגד יוניליוור. השבוע כאמור ועדת חוקה תתכנס והרי לכם ספוילר: הוועדה תדון ותתווכח ותיתן גיבוי מילולי נהדר לזינגר, אבל התקנות שוב לא יאושרו. מתברר שבממשלה לא שוררת תמימות דעים באשר לרצון להפעיל את התקנות המתוקשרות. באגף השמאלי חוששים שכאשר תקום ממשלת ימין היא תשתמש בתקנות האלה, רחמנא ליצלן, למטרות שלהן הן נועדו: נגד חברות וארגוני זכויות אדם שמקדמים חרם נגד ישראל.
לא אושרו גם בממשלת נתניהו
חברי הכנסת שמתנגדים לאישור התקנות נשענים על העובדה המצערת כי גם ממשלת נתניהו שהוקמה ב-2015 לא אישרה את התקנות. יו"ר ועדת חוקה קריב הטיח את העובדה הזו באוזניהם של חברי הליכוד שהפצירו בו לקיים דיון ולאשר את התקנות. ויש בדבריו מן האמת. חוק החרם נחקק ב-2011 והיה חסר שיניים ושימוש לחלוטין. ב-2016 השר לשעבר גלעד ארדן שריכז את המלחמה בארגוני החרם במשרדו יזם תיקון לחוק שבא לידי ביטוי בתקנות שעל הפרק: מניעת הטבות כלכליות מארגוני חרם.
אז החל פינגפונג בין-משרדי בין משרד האוצר של כחלון למשפטים של שקד ורק, שימו לב, ב-2019 אחרי שהפקידים כולם דנו והסכימו חתם כחלון על התקנות. הללו הושמו על שולחן ועדת חוקה, ממש כמו בימים האלה, אבל אז למרבה הצער התפזרה הכנסת לארבע מערכות בחירות והתקנות החשובות אבדו בקצף הפוליטי. חזרתן לשולחן לא הייתה מתרחשת, אפשר להעריך, בלי מקרה יוניליוור. אלא שגם עכשיו בקואליציה לא רוצים את התקנות מחשש שבג"ץ לא יוכל להמשיך ולכפות על ישראל להעביר כספים לארגונים כמו אמנסטי ובמשרד האוצר יושבים פקידים שלא רוצים שיכפו על המשרד להפסיק לקנות מיוניליוור.
תמיד אפשר להאשים את הש.ג
ממשלת ישראל מייצרת מופע אבסורדי לעולם בחודשים האחרונים של תינוק מגודל שצועק "הצילו" או "גוועלד" נגד החרם ומפעיל את מדינות ארצות הברית לנקוט בסנקציות נגד יוניליוור. אבל כאן בבית מנטרלת כל אפשרות להפעיל כלים נגד אותו קונצרן. וכמו בכל מופע ביורוקרטי טוב במדינת העם היהודי, תמיד אפשר להאשים את הש.ג הלא הוא קריב שבידיו התקנות. אבל כששאלתי את השרים החותמים למה הם לא לוחצים להעביר את התקנות הם מלמלו תירוצים קלושים וחסרי עניין. ראש הממשלה ושר החוץ כאמור בכלל לא בסיפור, וקריב? יכול להמשיך ולדון בתקנות לפחות עד לבחירות הבאות. זכותו.
ומה בינתיים? זינגר מתקרב במהירות לתום תקופת הזיכיון, סוף 2022, כשאין בידי הממשלה כלים או רצון לסייע לו במאבק היחיד שלו נגד החרם על ישראל. ואם נעשה קצת זום אאוט כלכלי לענייני יוקר המחיה שעל הפרק: יוניליוור נזכיר שולטת גם בשטראוס ותסייע לה על רקע "החרם" להגדיל את נתח השוק בישראל מ-20% בערך על חשבון בן אנד ג'ריס שמחזיקה כמעט ב-50% מנתח השוק של הגלידות המשפחתיות בישראל. ראש רשות התחרות לשעבר דרור שטרום שלח לפני שמונה חודשים מכתב לראש רשות התחרות המכהנת, מיכל כהן, כדי להתריע בפניה מכך שיוניליוור מפרה את תנאי המיזוג עליהם חתמה מול בן אנד ג'ריס העולמית ובן אנד ג'ריס בישראל שנקבעו על ידי רשות התחרות ב-2001. כתנאי לאותו מיזוג אז מחשש למונופול בשוק הגלידות של יוניליוור בישראל, הוחלט על הפרדה מוחלטת בין חברת הגלידה העולמית לזכיין בישראל.
זינגר לוועדה: "לחזק את כוח ההרתעה"
שמונה חודשים עברו ומכתבו של שטרום לא נענה גם הוא ובקרוב בחסות "המאבק הבלתי מתפשר" של משרד האוצר ביוקר המחייה ייוולד פה עוד מונופול ועוד עליית מחירים בפתח ואי אפשר להגיד שאף אחד לא הזהיר בזמן. האפיק היחיד הפעיל כיום מול יוניליוור זו אותה תביעה שהגיש זינגר נגד החברה וכמה חרמות ממוקדים בארה"ב שהניבו לחברה הפסדים בשווי מיליארד דולר. בסוף השבוע שלח זינגר מכתב נוסף לחברי ועדת חוקה בניסיון אחרון להתניע את חברי הכנסת לפעולה. אביא מקצתו כאן.
"שמי אבי זינגר, מנכ"ל ובעלים בן אנד ג'ריס ישראל, הנאבק בימים אלו כנגד החלטת יוניליוור העולמית שלא לחדש את ההסכם מולי בעקבות סירובי שלא למכור את מוצרי החברה בחלקים מירושלים וברחבי יהודה ושומרון. בעצם דרישתה, יוניליוור עברה על חוק החרם הישראלי... בעת הכרזת החרם ביולי האחרון, ראש הממשלה נפתלי בנט התקשר למנכ"ל יוניליוור ודרש ממנו לחזור בו, בנוסף 90 חברי כנסת שלחו מכתב להנהלת יוניליוור ולא זכו למענה. למרות זאת, יוניליוור ממשיכה להנות מהטבות רגולטוריות מרחיקות לכת ואף ממשיכה לספק סחורה במיליוני שקלים לגופים ממשלתיים כגון צה"ל. בין הייתר, מכיוון שהתקנות עד כה לא אושרו.
"אוזלת היד אל מול חברה שנוקטת בצעדי חרם, פוגעת בכוח ההרתעה של ישראל ותוביל לא רק לפגיעה אנושה בבן אנד ג'ריס ישראל, אלא גם בעסקים רבים נוספים בעתיד. אני פונה אליכם בשמי ובשם 169 עובדי מפעל בן אנד ג'ריס ישראל אשר שוכן בפריפריה, ובשם מאות משפחות נוספות המתפרנסות מהמפעל, ועלולים להיפגע עם סיום החוזה. בכוחכם לסייע לי ולעובדי המפעל ולחזק את כוח ההרתעה של ישראל. אשרו את חוק החרם ואפשרו למדינת ישראל להשיב לחברה המחרימה כגמולה. זו לא עוד דרישה לחרם על ההתנחלויות אלא התנגדות להיותה של ישראל מדינת העם היהודי". ורווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר.