גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריאת השכמה לבחירות הבאות: רפורמה בוועדת הבחירות המרכזית עכשיו

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בה ח"כים מנהלים את הבחירות של עצמם ● דוח המבקר מוכיח שוב כי השעטנז הפוליטי-מקצועי לא יכול להימשך

האופן בו מתנהלת ועדת הבחירות המרכזית בישראל אינו מתאים למדינה דמוקרטית מודרנית / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ
האופן בו מתנהלת ועדת הבחירות המרכזית בישראל אינו מתאים למדינה דמוקרטית מודרנית / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

הכותבת היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

לאחרונה פרסם מבקר המדינה דוח בנושא מערכות המידע והגנת הסייבר בבחירות לכנסות ה-21, ה-22 וה-23. פעולות הביקורת התמקדו בהיערכות של ועדת הבחירות המרכזית בתחומים אלה. הדוח מצביע בעיקר על השתרכות והתארכות ההליכים למחשוב פנקס הבוחרים, ועל ליקויים הקשורים בהצבעה במעטפות החיצוניות. בהן מצביעים אלה - שבחרו בקלפי שאינה לפי כתובתם (חיילים, קשישים בבתי אבות, וכן המצביעים בקלפיות נגישות). במערכות הבחירות האחרונות חל גידול משמעותי בשימוש במעטפות אלה, הרבה מעבר לגידול שחל במספר המצביעים. כך בבחירות לכנסת ה-24 הצביעו 425,000 אזרחים במעטפות כפולות, והם היוו 9.5% מסך המצביעים, ולשם השוואה בבחירות לכנסת ה-20 (2015) הצביעו כ-230,000 במעטפות כפולות והם היוו 5.5% בלבד מהמצביעים.

אחד הממצאים המעניינים של מבקר המדינה, שעלה גם בביקורות על מערכות בחירות קודמות, הוא הצבעות כפולות דווקא של מי שמתמנים למזכירי קלפי ולחברי ועדות הקלפי. כמעט רבע מהקולות הכפולים, כלומר רבע ממי שהצביע פעמיים, היו של בעלי תפקידים אלה. אמנם אין בהצבעות אלה, וכן בהצבעה בשמם של בוחרים שנפטרו או ששהו מחוץ לגבולות המדינה, כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, מדובר בכאלפיים קולות בסך הכל, אולם מקרים מעין אלה עלולים להטיל צל על טוהר הבחירות בכללותו.

דוח המבקר הוא הזדמנות טובה לבחון מחדש את המבנה היסודי של ועדת הבחירות המרכזית בישראל. העיקרון המארגן מרמת ועדת הקלפי, דרך הועדות האזוריות ועד לרמת ועדת הבחירות המרכזית הוא ערבוב בין הפוליטי והמקצועי. לא רבים יודעים, אבל ועדת הבחירות המרכזית, המוקמת 90 יום לאחר כינונה של הכנסת, מורכבת מנציגי הסיעות הפוליטיות לפי גודלן היחסי, וחברים בה גם חברי כנסת. בוועדת הבחירות הנוכחית (לכנסת ה-25) מתוך 29 חברים, 8 הם חברי כנסת מכהנים (28%). ישראל היא המדינה היחידה שבה חברי כנסת מכהנים מנהלים את הבחירות של עצמם, ויש בידיהם סמכות לפסול רשימות ומועמדים.

אמנם בראש ועדת הבחירות המרכזית הפוליטית עומד שופט בית המשפט העליון, ולצידה פועל מטה הוועדה המקצועי, שעל עובדיו אסורה זיקה פוליטית, אבל השעטנז בין הפוליטי והמקצועי מתקיים כל העת בעבודה השוטפת של הוועדה. למשל, נשיאות הוועדה, שיש לה סמכויות לקבל החלטות ביום הבחירות לגבי הצבעה בקלפיות שהתגלו בהן בעיות, מורכבת מיושב ראש הוועדה ומסגניו- שהם נציגי הסיעות ולרוב חברי כנסת מכהנים. לעתים גם מתגלעות מחלוקות בין חברי "הוועדה הפוליטית" ובין עובדי המטה המקצועי. כך היה לאחר הבחירות לכנסת ה-23 כאשר נציגי סיעת הליכוד בוועדה עתרו לבית המשפט כנגד יושב ראש הוועדה. גם הצעת חוק שהוגשה על ידי חברי כנסת שהיו חברים בוועדה, שבה ביקשו לצמצם את האוטונומיה של המטה המקצועי ולהגביר את השליטה הפוליטית בוועדה, מעידה על כך שההרכב הפוליטי של הוועדה עלול להיות לרועץ בכל הקשור בטוהר הבחירות ואמון הציבור בתהליך הבחירות החיוני לקיומה של דמוקרטיה.

כאמור, הפוליטי והמקצועי מתקיימים זה לצד זה גם ברמת ועדת הקלפי. בעוד מזכיר הקלפי עובר הכשרה ומועסק על ידי ועדת הבחירות המרכזית, חברי ועדות הקלפי הם נציגי הסיעות, הממונים לפי מפתח של איזון מפלגתי, ושכרם משולם על ידי הסיעות מתקציב ועדת הבחירות המרכזית. אותם חברי ועדת קלפי הם אלה שעושים שימוש לרעה בתפקידם ומעבירים בזמן אמת באמצעות יישומונים מבוססי דאטה עדכונים לפעילי המפלגות, שהם נציגיהם, לגבי מי הצביע ומי טרם. אחת האפשרויות לנתק את הפוליטי מהמקצועי ברמת הקלפיות היא למנות שני מזכירים מקצועיים, ולאפשר לנציגי הסיעות להיות משקיפים בלבד.

האופן בו מתנהלת ועדת הבחירות המרכזית בישראל אינו מתאים למדינה דמוקרטית מודרנית. הוא אינו מתאים מבחינת רמת הדיגיטציה של הבחירות לאומת ההייטק, ואינו מתאים למדינה הרוצה לקיים הליך בחירות אמין גם כדי להבטיח את אמון הבחירות בתוצאות. דמוקרטיות רבות בעולם מתמודדות עם איומים על הלגיטימציה של תוצאות הבחירות, וטוב יעשו המחוקקים אם יקדמו רפורמה יסודית ויפעלו להקמת רשות לאומית לבחירות, שתהיה גוף מקצועי, נטול פניות, שיהיה אחראי על כל ההיבטים הקשורים לבחירות - כולל הבחירות לרשויות המקומיות, מימון מפלגות (הנמצא תחת מבקר המדינה) ומשאלי עם לכשיתקיימו. רק גוף שבראשו יעמוד שופט, וחבריו ימונו על פי אמות מידה מקצועיות יוכל להעניק לגיטימציה להליך הבחירות בעידן של נסיגה דמוקרטית.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס