ליאור אשכול / צילום: אסף קרלה
בנובמבר 2020, בשיא מגפת הקורונה, מונתה ליאור אשכול למנכ"לית וולט ישראל. היו אלה ימים שבהם בנוף העירוני, שנע מסגר לסגר, בלטה נוכחות השליחים התכולים של החברה ששינעו מזון ממסעדות לצרכנים שהיו סגורים בבתים. לימים התרחב מנעד המשלוחים גם למוצרי מכולת, פארם, מוצרי מעדנייה, ספרים וצעצועים.
וולט, שנוסדה בפינלנד ב־2014, החלה לפעול בישראל ב־2018 בגוש דן, וכיום היא פרוסה ב־35 יישובים. בתקופת כהונתה של אשכול כמנכ"לית החברה, צמחה וולט בחסות הקורונה ובכלל. מה שהחל עם נוכחות של 26 מסעדות בתל אביב, הפך למעצמה הכוללת כיום 3,300 בתי עסק. גם משרדי החברה הועתקו למבנה צבוע כחול בן שלוש קומות.
למעשה, וולט הפכה להיות הגוגל של ענף ההסעדה. גם מסעדות יוקרה או דוכני פלאפל שלא דמיינו שינוע של מנות בצידניות - לא יכלו להישאר מחוץ לתמונה. זו גם הסיבה שהם מתמרמרים: הם מפרישים כשליש ממחיר ההזמנה כעמלה לוולט, שממשיכה ליהנות מהשינוי בהרגלי הצריכה.
החברה מעסיקה בישראל כ־1,000 עובדים, 200 מהם במטה והשאר בשירות הלקוחות, ומתנהלת מול כ־10,000 שליחים־פרילנסרים. בימים אלה היא מתמודדת עם תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה על ידי שליח של החברה לשעבר, בטענה כי על החברה לתת לשליחים תנאים סוציאליים.
במסגרת התביעה הוצע כי וולט תאפשר לשליחיה מסלול העסקה כשכירים לצד מסלול העסקתם כעצמאים. החברה דחתה את ההצעה.
בישראל מתחרה וולט בשוק המשלוחים באפליקציות דוגמת תן ביס ומשלוחה, אך מחזיקה בנתח שוק גדול מכל מתחרותיה יחד. הדומיננטיות של וולט אף הרחיקה מתחרים פוטנציאליים בתחום דוגמת יאנגו, שהעדיפה להתמקד בשוק משלוחי המכולת. שחקנים נוספים מאירופה אינם ממהרים להיכנס לישראל, והתוצאה: וולט ממשיכה לשלוט בשוק.
השנה הכריזה חברת המשלוחים האמריקאית DoorDash על רכישת וולט העולמית בעסקת ענק בשווי של 8 מיליארד דולר. הקרן הבריטית־ישראלית North83 היא אחת מבעלות המניות בוולט.