תמר זנדברג, מרצ / צילום: שלומי יוסף
במהלך ראיון בכאן ב' ניסה אחד משני המגישים, עקיבא נוביק, לחלץ מהשרה תמר זנדברג הכאה על חטא על כך שהתנגדה בעבר ל"מתווה הגז". לזנדברג היו מספר נימוקים לעמדתה ובין היתר הזכירה את "קרן העושר, שאליה מתנקזים הרווחים מהגז. הבטיחו לנו שיהיו שם עשרות ומאות מיליארדים… (אבל בפועל) בקושי הצטברו כמה מיליונים או עשרות מיליונים בודדים בלבד".
זנדברג מעלה כאן שתי טענות עובדתיות: אחת נוגעת לסכום שהיה אמור להצטבר, על פי התחזיות, בקרן העושר; השנייה לסכום שהצטבר בה נכון לעכשיו. אבל ראשית, נזכיר, מהי בעצם קרן העושר?
כחלק מהמלצות ועדת ששינסקי נקבע כי מעבר למסים שמשלמות החברות שמחזיקות במשאבי טבע של המדינה (וביניהן חברות הגז), ומעבר לתמלוגים והאגרות שנגבים מהן על הזכות להחזיק במשאבים הללו, יוטל מס גם על "הרווחים העודפים". המס הזה זכה לכינוי "מס ששינסקי", והוא זה שאמור למלא את "קרן העושר" שאליה התייחסה זנדברג.
לפי החוק שעבר בעקבות ההמלצות, החברות המחזיקות במאגרים יעבירו לקרן אחוז הולך וגדל מרווחיהן ממכירת הגז הטבעי, אך זאת רק לאחר שירוויחו 150% מהשקעתן המקורית בהפקת הגז (או 200% במקרה של מאגר תמר). כספי הקרן - שהוקמה בעקבות ניסיון של מדינות אחרות בעולם - יושקעו בנכסים מחוץ לישראל בלבד, ובכל שנה אמורים להיות מועברים 3.5% משווי נכסיה לקופת המדינה, כדי שאלה ישמשו לטובת "מטרות חברתיות-כלכליות" ולרווחת אזרחי ישראל.
האם זה קורה? בינתיים לא, ובכך השרה זנדברג צודקת. הבעיה היא שבכל יתר הפרטים היא פספסה די בגדול. ראשית, כמה כסף אמור היה להיות בקרן על פי התחזיות? בבדיקה קודמת שערכנו בנושא הזכרנו כי בעת דיוני הכנסת בסוגיה, צפה נגיד בנק ישראל אז, סטנלי פישר, כי עד שנת 2022 יצטברו בקרן 3.9 מיליארד דולר, שהם יותר מ-14 מיליארד שקל בערכים של אז. כלומר, הצפי לא היה לעשרות ומאות מיליארדים ב-2022, כמו שטענה זנדברג.
ומה קורה בפועל? המצב אמנם רחוק מהתחזיות של הנגיד לשעבר, אך גם רחוק מקביעתה של השרה שלפיה כעת יש בקרן רק "כמה מיליונים או עשרות מיליונים בודדים". לפי הודעה לתקשורת של רשות המסים מסוף ינואר, לקרן נכנסו עד כה כ-1.265 מיליארד שקל. אמנם רוב הסכום הזה עדיין אינו "חלוט" - כלומר חלקו עלול להיות נתון במחלוקת משפטית ואף לחזור לחברות הגז - אך גם אם נתמקד בסכום החלוט בלבד, הרי שמדובר ב-441 מיליון שקל. מה שנכון הוא שכדי שהקרן תתחיל לפעול צריכים להצטבר בה יותר ממיליארד שקל, וזה טרם קרה.
מטעמה של השרה זנדברג נמסר לנו כי "צריך להבחין בין כספים חלוטים, לבין כספי היטל שנגבו אך אינם חלוטים (בין אם כי לוקח זמן רב עד שרשות המסים מסיימת את הליך חישוב המס וקביעת השומה על בסיס הדוחות השנתיים, ובין אם בשל מחלוקת משפטית לגביהם). יש כ-400 מיליון שקל כספים חלוטים שנמצאים בחשבון תקציבי נפרד באוצר. זאת, בזמן שהיו צריכים להיות עשרות או מאות מיליארדים לפי מה שהובטח על ידי יוזמי מתווה הגז בזמנו. רק כאשר כמות הכספים החלוטים תעבור את המיליארד, ניתן יהיה להקים את קרן העושר ולהשקיע את הכספים הללו, ורק שנה לאחר מכן המדינה תוכל להתחיל לקבל את פירות הקרן. אם השרה אמרה 'עשרות מיליונים' - אכן מדובר בבלבול. הכוונה הייתה למאות בודדות של מיליונים במקום עשרות מיליארדים שהיו אמורים להצטבר עד כה".
בשורה התחתונה דבריה של זנדברג לא נכונים ברובם. אמנם, התחזיות באשר לסכום שיצטבר מ"מס ששינסקי" בקרן העושר לא התממשו, אך הצפי לא היה לעשרות או מאות מיליארדים עד 2022, אלא ל-14 מיליארד שקל (בערכי 2013). בפועל הצטברו בקרן רק כמיליארד ורבע שקל (מתוכם כ-440 מיליון חלוטים) - סכום גבוה משמעותית מטענתה של זנדברג.
תחקיר: אורי כהן