תחנת כוח גרעינית בבלגיה. תכננה לסגור את תחנות הכח הגרעיניות עד 2025 עד שפרצה המלחמה / צילום: Associated Press, Virginia Mayo
אירופה נמצאת בימים אלה במרוץ נגד הזמן להתנתק ממשאבי האנרגיה הרוסיים. האיחוד האירופי הציג תוכנית שאפתנית להפחתת שני-שלישים מיבוא האנרגיה כבר עד סוף השנה, ומדינות שונות - כל אחת לפי התלות הפרטית שלה בגז, נפט או פחם רוסי - מנסות לקדם במהירות מאמצים לגיוון מקורות האנרגיה שלהן. כחלק מכך, גם ייצור חשמל על ידי כורים גרעיניים חוזר לפתע למרכז מפת האנרגיה של היבשת.
הטכנולוגיה שנחשבה עד לאחרונה כיקרה, מסוכנת ובלתי בת-קיימא בשל התוצרים הרדיואקטיביים שלה, קיבלה בשבועות האחרונים תנופה ממשלתית וציבורית. ממשלת בלגיה החליטה להאריך את חיי שני כורים גרעיניים במדינה בעשר שנים; בבריטניה ראש הממשלה בוריס ג'ונסון מציע "להמר בגדול" על אנרגיה גרעינית; בפינלנד החל לפעול כור גרעיני שאמור לספק כשביעית מצריכת החשמל במדינה; וצרפת ממשיכה בתנופת האנרגיה האטומית שלה, גם לכיוון יצוא למדינות אחרות.
התהליך מנוגד למגמה שנרשמה עד כה. גרמניה, שהחליטה להאיץ את צמצום האנרגיה הגרעינית שלה אחרי אסון פוקושימה ביפן ב-2011, מייצרת כיום 60% פחות חשמל מכורים אטומיים מאשר לפני שני עשורים - כ-11% מהצריכה הכוללת בלבד. בסוף השנה הנוכחית אמור השיעור לרדת לאפס, אחרי ששלוש תחנות הכוח הגרעיניות האחרונות הפעילות במדינה ייסגרו. בריטניה מייצרת כיום 50% פחות חשמל מכורים גרעיניים מאשר יצרה ב-1990, והשיעור ירד ל-16% מהצריכה הכוללת. גם מדינות אחרות נמצאו בתהליך צמצום וסגירת כורים גרעיניים.
היפוך מגמה
אבל כעת התמונה השתנתה. הממשלה הבלגית החליטה בסוף השבוע לדחות בעשור את הסגירה הכוללת של תחנות כוח אטומיות לה התחייבה בהסכם הקואליציוני הנוכחי. ראש הממשלה אלכסנדר דה-קרו הודיע כי שניים מהכורים הפעילים - החדישים ביותר והבטוחים ביותר - ימשיכו לפעול עד שנת 2035 לפחות. "הארכה זו תאפשר לנו לחזק את העצמאות האנרגטית של בלגיה בהקשר הגיאו-פוליטי הנוכחי", אמר.
גם בריטניה שוקלת בימים אלה שינוי-כיוון מהיר ובחירה בכיוון הגרעיני. ראש הממשלה בוריס ג'ונסון מקדם את הנושא בימים האחרונים, ולפי הדיווחים יוזם הקמה של שורת כורים גרעיניים חדשים בממלכה המאוחדת, כדי להשיג עצמאות אנרגטית וגם לעמוד בהתחייבויות מבחינת צמצום פליטת גזי חממה (כורים גרעיניים אינם פולטים פחמן דו-חמצני, א"א). "זה הזמן לבצע שורה של הימורים גדולים וחדשים על אנרגיה גרעינית... זו אנרגיה בטוחה, נקייה ואמינה", כתב ג'ונסון בטור דעה ב"טלגרף" בסוף השבוע. ביום שני נפגש עם ראשי התעשייה הגרעינית של בריטניה כדי לדון בעניין.
בריטניה הודיעה לפני כשבוע על "חרם אנרגיה" על רוסיה, וכי תפסיק לרכוש נפט גולמי ממנה עד סוף השנה. שר האוצר רישי סונאק נחשב כמתנגד להחלטה להשקיע בכורים גרעיניים חדשים, והנושא עדיין לא הוכרע. ג'ונסון עצמו, שאינו מחמיץ הזדמנות להזכיר תקדימים היסטוריים, ציין במאמר שכתב, כי "האטום הראשון פוצל בבריטניה" (בניסוי שנערך בקיימברידג' ב-1932) וכי "הכור האזרחי הראשון הפועל על אנרגיה אטומית" נבנה בבריטניה (ב-1956).
ביקורת מכיוונים לא צפויים
אבל ההחלטות הללו אינן פשוטות לביצוע. בצעד יוצא דופן, דווקא החברה הצרפתית ENGIE המפעילה את הכורים בבלגיה (הממוקמים באנטוורפן ובליז') דווקא ביקרה את ההחלטה הבלגית. החברה הודיעה כי המשך פעילות של חלק מהכורים הקיימים, בעוד חלק אחד נמצא בתהליכי פירוק והוצאה-משימוש, "מציבים אתגר בטיחותי שהוא גדול יותר מזה שאנו יכולים לקחת על עצמנו כחברה פרטית".
בגרמניה, חברת RWE המפעילה את אחד משלושת הכורים האטומיים הנותרים (14 אחרים נסגרו בשני העשורים האחרונים), אמרה גם היא, כי "הארכת חיים" לכורים אינה פעולה פשוטה. מנכ"ל החברה ציין בראיון כי הליכי הסגירה תוכננו שנים מראש, וכי אפילו הליך פשוט של הזמנת מוטות דלק גרעיני חדשים אורך כשנתיים. גם חברת E.ON הצטרפה לביקורת.
הנעשה בפינלנד בימים אלה יכול לשקף את המורכבות של השקעה בכורים חדשים. רק בשבוע האחרון, אחרי יותר מעשור של עיכובים, נפתח במדינה כור גרעיני חדש לייצור חשמל. זהו הכור הראשון שנבנה במדינה מזה 40 שנה, והראשון שנחנך באירופה ב-15 השנים האחרונות. הוא היה אמור להיפתח כבר ב-2009 אבל שורת בעיות טכניות ומשפטיות עיכבו את התהליך. הוא אמור לספק כ-14% מכלל צריכת החשמל במדינה כשיפעל בקיבולת מלאה.
שימור התלות במחצבים, וברוסיה
גם ארגוני איכות סביבה מבקרים את ה"בום האטומי" שרושם כעת נקודות רבות בדעת הקהל הציבורית. הם מצביעים על כך שמדובר באנרגיה יקרה מאוד בהשוואה לאנרגיות מתחדשות, כי היא תלויה במחצבים וכי התשתיות ליצירתה לוקחות זמן רב. לעומתם, המצדדים באנרגיה גרעינית מצביעים על כך שבניית כור גרעיני היא חד-פעמית, וכי הפליטות הכרוכות בהקמת שדות סולריים או תחנות רוח הן גדולות יותר בחישוב ליחידת שטח על פני זמן. כאמור, תחנת כוח אטומית אינה פולטת כמעט גזי חממה במהלך פעילותה.
מי שמנסה ליהנות מהמצב החדש היא צרפת, שבה יותר כ-70% מהחשמל מגיע מייצור בתחנות כוח גרעיניות, ושמהמרת בשנים האחרונות על יצוא הטכנולוגיה כמקור הכנסות אפשרי. בניגוד לתמונה הפוליטית בגרמניה ובאוסטריה, למשל, המערכת בצרפת בעד כוח גרעיני. נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע על תוכנית לבניית יותר מתריסר כורים בעתיד במדינה והכריז כבר בשנה שעברה כי "זה הזמן לרנסנס גרעיני". החברה הממשלתית הצרפתית לאנרגיה אטומית מתחרה ישירות בחברות סיניות ואמריקאיות - ואולי גם בריטיות בעתיד - על תחום בניית הכורים הגרעיניים.
אך גם אם רנסנס כזה ייתרחש, תהליך שיימשך עשורים רבים קדימה, שאלת המקור של האורניום הדרוש לייצור האנרגיה עדיין פתוחה. נכון להיום, רוסיה וקזחסטאן, מדינת חסות רוסית, מספקות כ-35% מהצריכה העולמית של אורניום כדלק גרעיני, והן גם ממלאות תפקיד בהקמת כורים חדשים. הונגריה החברה באיחוד הודיעה כי תמשיך בתוכניות להקמת שני כורים גרעיניים חדשים על ידי החברה הרוסית "רוסאטום", למרות הלחימה באוקראינה. מבקרי המהלך להקמת כורים גרעיניים אומרים כי השקעה בהם תחליף תלות אחת בתלות אחרת, וכי דווקא אנרגיות מתחדשות מרוח או משמש, או תעשיית מימן עתידית, יהיו השקעה מוצלחת יותר של מאות המיליארדים הנדרשים.
נכנסת למזרח התיכון: גרמניה חתמה על עסקה ליבוא גז מקטאר
גרמניה פועלת בימים אלה לנסות ולשים קץ לתלות שלה בגז רוסי. קרוב ל-60% מצורכי הגז של המדינה מגיעים מרוסיה, כולל בימים אלה ולמרות המלחמה באוקראינה, אחרי עשורים של קידום שיתוף פעולה בתחום. כחלק מהמאמץ, ביקר ביום ראשון שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק, ממפלגת "הירוקים" בקטאר, ודיווח על הסכם בזק לרכישת גז טבעי נוזלי (LNG) בספינות מהמדינה במפרץ הפרסי.
למרות ההסכם, שפרטיו עדיין לא ברורים, לגרמניה אין יכולת ממשית לקבל את הגז הנוזלי ישירות, והיא תצטרך להיעזר לשם כך במדינות שכנות. בשבוע האחרון מקודם במהירות שיא פרויקט להקמתו בצפון-מזרח המדינה של מסוף לקליטת גז נוזלי, החזרתו למצב גז והפצתו, אך החברות שזכו במכרז העריכו כי יידרשו שנתיים להשלמתו. השלטון בברלין, והאבק עצמו, אמרו פומבית כי לו גרמניה הייתה מפסיקה את יבוא האנרגיה מרוסיה, ואת התשלום של מאות מיליוני אירו ביום על כך, ההשלכות על הכלכלה הגדולה באירופה היו "הרסניות", והיו כוללות מיתון, משבר כלכלי ועוני.