לשכת התעסוקה בחולון / צילום: איל יצהר
היחס בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות ירד בפברואר ל-1.1, הנתון הנמוך ביותר מאז שנת 2009. כך עולה מדוח דופק שוק העבודה של שירות התעסוקה. המשמעות היא שעל כל משרה התמודדו 1.1 עובדים ולכאורה הדבר מעיד על אפשרות של כמעט כל עובד למצוא עבודה. לשם השוואה, בראשית 2021 על כל משרה פנויה התמודדו כ-12 דורשי עבודה. מדובר ביחס הטוב ביותר מאז 2009, וטוב בהרבה גם מזה שנרשם בישראל ערב המשבר (1.7).
המספר הגבוה של המשרות הפנויות מאפיין את המשק לאורך השנה האחרונה, והוא מייצג תופעה עולמית בעולם של אחרי הקורונה כאשר טעמי המועסקים משתנה. ואולם אין בהכרח התאמה בין דורשי העבודה לדרישות של המשרות הפנויות, שחלק גדול מהן בתחום ההייטק ובמקצועות הדורשים השכלה גבוהה ומיומנויות מתקדמות. בצד של דורשי העבודה לעומת זאת יש ייצוג גדול לחסרי מיומנויות כאלה.
מבחינת מספר דורשי העבודה, לפי נתוניבשירות התעסוקה חזרנו לנתונים טרום המשבר. מספר דורשי העבודה שהיה רשום בפברואר מספר זהה לזה שהיה רשום טרם המשבר - 164 אלף עובדים, ירידה קלה לעומת פברואר.
ואולם נתוני החודשים האחרונים מלמדים על "התמתנות שיעורי הירידה במספר דורשי העבודה, שמקורה במיצוי גל הירידה ברישום שנבע מהפסקת הזכאות הגורפת לדמי אבטלה לבני 45 ומעלה באוקטובר האחרון", נכתב בהודעת שירות התעסוקה.
לפי הנתונים של הלמ"ס, שפורסמו אתמול (ב'), שיעור האבטלה במשק דווקא עלה ל-4% במחצית השנייה של חודש פברואר. זאת לעומת שיעור אבטלה של 3.8% במחצית הראשונה של אותו חודש.
שיעור האבטלה הרחב (הכולל גם עובדים בחל"ת) עלה ל-5.8% במחצית השנייה של פברואר לעומת 5.5% במחצית הראשונה של החודש. מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות לקורונה עלה ל-23,100 מועסקים במחצית השנייה לעומת 22,600 איש במחצית הראשונה של החודש. העלייה מתכתבת עם העלייה במקדם ההדבקה שנרשם לאחרונה בישראל.