גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש מפקדת אלון לשעבר על קבלת ההחלטות בקורונה: "בסוף לא משנה מה משרד הבריאות אומר, האוצר מחליט"

רלי מרגלית מותח ביקורת על החלטות הסגירה והפתיחה של מערך הקורונה שהוקם בצה"ל, מסביר מדוע לדעתו הוא עדיין נחוץ ומדבר על התפקיד החדש שלו כמנהל המיזם של פנגיה וחברת הרפואה נטלי - הקמת מערכות רפואה מרחוק במדינות עניות

מפקדת אלון / צילום: דובר צה''ל
מפקדת אלון / צילום: דובר צה''ל

ביום האחרון של חודש פברואר הודיע שר הביטחון שעם הירידה בתחלואה בקורונה, צפויה הורדת פעילות משמעותית במערכי הדיגום, החקירות, הסיוע לבתי החולים, יחידת המחקר והניטור של אמ"ן ויתר המאמצים שהפעילה מערכת הביטחון בקורונה. פעילות מפקדת אלון, העוסקת בעיקר בחקירות אפידמיולוגיות, הועברה לעצימות נמוכה.

"היסטורית, זה תמיד הרגע שבו מתחיל עוד גל", צחקנו, ועד מהרה זה נהיה לא מצחיק.
מי שמכיר את הדינמיקה הזאת היטב הוא תא"ל רלי מרגלית, שמונה לראש מערך החקירות האפידמיולוגיות במפקדת אלון באמצע 2020, ולראש המפקדה ב-2021, תפקיד שממנו פרש בסוף 2021. בעת פרישתו, בדצמבר 2021, הוא התריע שגל האומיקרון יהיה עוצמתי. "המספרים יהיו פסיכיים, עשרות אלפי מאומתים". על הגל השישי מרגלית מדבר כבר לפחות שבועיים. "גם כשדיברתי על הגל החמישי אמרו לי, ‘למה ככה? אתה רוצה להרוס את המסיבה?’ אני כבר רגיל".

מפקדת אלון מנוהלת כיום על ידי תא"ל שלמה בר מוחה, בנוסף לתפקידו כמפקד חטיבת החילוץ של צה"ל. לאורך כמעט שנתיים של פעילות המפקדה, לא היה רגע שבו עצם קיומה לא זכה לביקורת.

רופאי בריאות הציבור מחו על כך שהוקמה מפקדה בשליטת הצבא, במקום לחזק את לשכות הבריאות הקיימות, אפילו קצת.
"משרד הבריאות הוא רגולטור ולא אופרטור. במערכת הבריאות האופרטור, הוא קופות החולים, אבל דווקא בחקירות אפידמיולוגיות הם לא מומחים. בלשכות הבריאות יש אנשים מעולים, ממש, אבל מספר קטן של אנשים, עשרות בודדות. כל אחות חוקרת כל מקרה לעומק כי הן מאוד יסודיות, וזה בדיוק מה שצריך באירוע כמו זה שאנחנו חווים עכשיו עם הפוליו. אבל זה לא רלוונטי במספרים שדיברנו עליהם בקורונה.

"אין בישראל שום גוף שיודע להתמודד עם אירוע בסדר גודל כזה, חוץ מהצבא. אבל חשוב להבין שמבחינתי הבוסית שלי תמיד הייתה ד"ר שרון אלרעי פרייס".

גם עבורכם זה נהיה גדול מדי.
"בנינו את המערך לחקירה של 2,000-4,000 איש מאומתים ביום, על פי ההגדרה של משרד הבריאות. אם זה היה גוף פרטי בטח היו אומרים, ‘סליחה, זה לא בחוזה’.

כשהמספרים עלו הקמנו צוותים מיוחדים שפיתחו אלגוריתמים חכמים שיודעים לנתב ולסדר את החולים. למשל פיתחנו אלגוריתם לנבא מי באמת סביר שנחשף בטיסה, בעוד שלפני כן היו שולחים את כל המטוס לבידוד. דוגמה נוספת היא בוט החקירות".
עדי הבוטית של משרד הבריאות? אנשים ממש הסתלבטו עליה.

"אנשים חכמולוגים שלקחו את הבוט לקצה. אנחנו כיוונו אותו לעונה הישר וההגון. התועלת שלו הייתה אדירה. הוא פותח ממש אצלי בבית".

נכון להיום, הבוט אינו מופעל.

היו טענות גם לטכנולוגיות אחרות כמו ההסכמון ואיכוני השב"כ.
"יש המון צביעות בתחום הזה בעיניי. האמצעים האלה מיטיבים עם אנשים אם משתמשים בהם במינון סביר. למשל כשנכנס וריאנט חדש, איכון שב"כ למבודדים יכול לקנות לנו המון זמן עד ההתפרצות. הבעיה בישראל היא שלא הייתה אכיפה. המשטרה לא רצתה ולא יכלה לעסוק בזה. אם היו מעמידים את ההסמכון מול אכיפה אמיתית, או כחלופה לשהייה במלונית, כולם היו מסכימים. אי אפשר לקטוע שרשראות הדבקה בכמות גדולה אלא באמצעות טכנולוגיה".

הטעות של משרד הבריאות בבדיקות

ואם זו נראית לכם השיחה של אתמול, למרגלית יש תחזית בשבילכם. "האומיקרון יצר בלבול גדול כי התפיסה היא שזה ‘לא סיפור’. בפועל, כשמסתכלים על האוכלוסייה הלא מחוסנת, מדובר באותה חומרת מחלה כמעט כמו הדלתא.

"עוד טעות היא המחשבה שנמשיך בכיוון של וריאנטים יותר ויותר קלים. אין להנחה הזאת שום אחיזה במציאות. נקודה. יכולים להיות וריאנטים יותר קלים או יותר קשים. אם לא נשמור את הקורונה בתודעה שלנו, נהיה בצרות כשיגיע וריאנט חדש או כשהחיסוניות תרד. אני לא מבין, למשל, מדוע לא מחזקים את מעבדת הריצוף הגנטי. לפני הקורונה הובלנו בתחום הזה ועכשיו מדינות אחרות עקפו אותנו, בשיטות הריצוף, בכמויות הריצוף. זה העולם היום. משרד הבריאות קצת ישן על זה".

אחד האתגרים בניהול המפקדה היה שכל הזמן פתחו וסגרו אתכם, מתוך הנחה מוטעית שהקורונה בדעיכה.
"כבר באוגוסט 2020 הייתי אמור להשתחרר ולהעביר את המפקדה למשרד הבריאות. ב-20 ביולי משרד הבריאות אמר שהוא לא מסוגל לעשות את זה. 10 ימים לפני הפירוק. להקים אותה מחדש היה אחד האתגרים המקצועיים הקשים שהיו לי".

והנה, גם לפני כמה שבועות צומצמו מערכי הבקרה והניטור.
"כי, תסלחי לי, מי שמנהל פה את העניינים זה משרד האוצר. הוא הוועדה האפידמיולוגית העליונה. בסוף לא משנה מה משרד הבריאות אומר, האוצר מחליט. יש שיח שלם על בדיקות מחו"ל כי זה עולה כסף. צמצמו את הריצופים הגנטיים. רוצים עכשיו, דווקא עכשיו, להפסיק את הניטור בביוב, כשזה בדיוק הזמן שבו צריך אותו. מפקדת אלון דווקא עכשיו יכולה להיות אפקטיבית, לפני שהיא תוצף שוב. כן, זה גוזל משאבים, אבל כך גם תחלואה רחבה ובעיקר תחלואה לא צפויה".

רלי מרגלית / צילום: יח''צ

מרגלית אינו תומך בהחזרת המגבלות, אבל חושב שאנחנו צריכים עדיין לשמור על ריחוק חברתי מסוים. "אפילו מטר אחד יכול לעזור. אפשר עדיין לעשות אנטיגן בכניסה לאירועים. ללכת עם מסכות כל הזמן, כמו במזרח. לא יזיק לנו בכלום. בפנמה או גואטמלה, אף אחד לא מוריד את המסכה. אין להם משהו אחר".

טכנולוגיה לשיפור שירותים בסיסיים

מרגלית מדווח על גואטמלה ופנמה מהשטח. אחרי פרישתו ממפקדת אלון הצטרף לחברת פנגיה, שעוסקת בפתרונות ביומטריים מבוססי תקשורת. החברה אחראית היום למערך בדיקות הקורונה בנתב"ג, אחרי שהחליפה את חברת אומגה, ובימים אלה מקימה מיזם משותף עם חברת הרפואה נטלי שיספק פתרונות רפואה מרחוק לעולם השלישי. מרגלית מוביל את המיזם. למעשה, השיחה עמו התקיימה בזמן שהיה בפנמה, בדרך ליעד הבא שלו - מקסיקו.

מחווה לרופאים בגואטמלה / צילום: Associated Press, Moises Castillo

"אנחנו משווים את התקופה הזאת למצב שהיה אחרי אסון התאומים. אז כמו היום מדינות משקיעות כספים רבים במניעה ובהיערכות לאסון הבא. המדינות מבינות שאסונות רפואיים נוספים בדרך, כמו התחממות גלובלית, שיטפונות, שריפות ורעידות אדמה. גם למלחמות יש פן רפואי".

המוצרים הראשונים של החברה הם דווקא לא לעת חירום, אלא לשיפור שירותי הרפואה הבסיסיים במדינות ללא מערכת בריאות כמו שאנחנו מכירים אותה. "נניח, היום בבוקר בפנמה קם אדם בן 50 עם לחץ בחזה. בערך 20% יקבלו טיפול בבית חולים, 20% בקהילה והיתר לא יקבלו שום טיפול, והמשמעות כמובן יכולה להיות תמותה. זה קורה בגלל מערכת הבריאות שהיא כמעט כולה פרטית, ללא ביטוח ממשלתי, ולעומת זאת רוב האוכלוסייה שלא יכולה לשלם כמעט כלום על טיפולים פרטיים".

הפתרון של פנגיה ונטלי הוא אבחון ראשון דרך הטלפון, ובמידת הצורך המטופל יופנה לבית מרקחת קרוב, שבו תהיה מזוודה עם אמצעי ניטור בסיסיים שניתן להפעיל על ידי כוח אדם לא רפואי. מערכת אוטומטית תבצע פענוח ראשון של התוצאות, ואם הן אינן טובות, הן יישלחו לפענוח מרחוק על ידי רופא שיכול להימצא בכל מקום בעולם.

"עד לפני כמה שבועות הייתי אומר שהוא יהיה באוקראינה. ובכלל, יש משבר מאוד קשה לחברות שהסתמכו על כוח עובדה מרחוק מאוקראינה".

לעשות עסקים, גם במדינות עניות

כל מדינה דורשת את הפתרון הייחודי לה, והחלק של פנגיה הוא בעיקר העברת המידע. הכוונה היא לתת לכל מטופל כרטיס עם זיהוי ביומטרי, שעם סריקתו כל המידע על המטופל יעבור אוטומטית לרופא.

באמריקה הלטינית, אומר מרגלית, יש בסופו של דבר לממשלות אפשרות לשלם על השירותים האלה, אם התמחור יהיה נכון והערך שלהם יוכח. באפריקה המצב יותר מסובך. בחלק מהמדינות אין אפשרות לשלם, "למשל במדגסקר, אחת המדינות העניות בעולם".

כמה חברות עם מודלים חופפים חלקית לשלכם ניסו להיכנס לשוק האמריקאי, והתרסקו גם משום שלא הצליחו להוכיח שהן מוסיפות ערך משמעותי. מבחינתכם, במדינה שבה שירותי הבריאות כרגע לא טובים, רף ההוכחה הוא נמוך יותר?
"השוק האמריקאי באמת תחרותי מאוד, וגם מבוזר מאוד והשיטה בו מורכבת. במדינות מתפתחות הצורך הוא כל כך גדול, שאפשר כמעט לעקוף לגמרי את המערכת הקונבנציונלית.

"לגבי הטכנולוגיות עצמן, בהתחלה הן יעשו טעויות, ואחר כך החורים במסננת יצטמצמו. זה עדיין כנראה טוב יותר מלא לראות רופא כלל. אבל אנחנו לא תולים את כל התקוות שלנו בבינה המלאכותית. היא רכיב אחד בכל המערכת, לצד רופא בן אנוש".

טרם נחתמו חוזים עם ממשלות להפעלת השירות, אבל מרגלית מקווה שזה יקרה בקרוב. לפנגיה כבר יש פעילות רפואית במדינות הללו, למשל מכון דימות בבית חולים במדגסקר. "ויש הכנסה, אפשר לעשות שם עסקים למרות העוני".

עירוי אנטיביוטיקה לעצים חולים

במקביל לפעילות בפנגיה, מרגלית הוא נציג חברת Invaio Sciences בישראל, חברה אמריקאית העוסקת במחלות צמחים. "אנחנו מטפלים בשתי מחלות עיקריות המועברות על ידי חרקים: חיידק שתוקף עצי זית, כרגע באיטליה, וחיידק שתוקף הדרים בפלורידה. איטליה זה אסון טבע שאין לתאר. אנשים ממש נאלצו לעזוב את האזור. הפגיעה בעצים הרסה להם את החיים יותר מקוביד. בפלורידה, קרוב ל-100% מהעצים נדבקו ותפוקת התפוזים ירדה ב-80%. כלכלת פלורידה תלויה בתפוזים האלה".

היום מקובל לטפל במחלות האלה באמצעות ריסוס אנטיביוטיקה. אינבאיו מציעה גם מתן עירוי ישיר לעץ ולדברי מרגלית יש מחשבה על פיתוח חיסון. מרגלית הובא לחברה כדי לעזור בתהליך הסקייל אפ. "הם יודעים לטפל בעשרה עצים והשאלה היא איך מטפלים במיליון", הוא אומר.

רלי מרגלית
אישי: בן 47, נשוי + שלושה
מקצועי: בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני בלימודי ביטחון מאוניברסיטת חיפה. כיהן כמפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף, סגן מפקד עוצבת הפלדה ומפקד חטיבת קרייתי. שוחרר משירות קבע סמוך לתחילת הקורונה וגויס להובלת מפקדת אלון בשירות מילואים. כיום הוא מנהל חטיבת המדיקל בפנגיה
עוד משהו: נציג חברת INVIO בישראל, חברה העוסקת במחלות צמחים המועברות על ידי חרקים. החברה פיתחה עירוי אנטיביוטיקה הניתן ישירות לעץ ועובדת על חיסון מונע

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה