גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש מפקדת אלון לשעבר על קבלת ההחלטות בקורונה: "בסוף לא משנה מה משרד הבריאות אומר, האוצר מחליט"

רלי מרגלית מותח ביקורת על החלטות הסגירה והפתיחה של מערך הקורונה שהוקם בצה"ל, מסביר מדוע לדעתו הוא עדיין נחוץ ומדבר על התפקיד החדש שלו כמנהל המיזם של פנגיה וחברת הרפואה נטלי - הקמת מערכות רפואה מרחוק במדינות עניות

מפקדת אלון / צילום: דובר צה''ל
מפקדת אלון / צילום: דובר צה''ל

ביום האחרון של חודש פברואר הודיע שר הביטחון שעם הירידה בתחלואה בקורונה, צפויה הורדת פעילות משמעותית במערכי הדיגום, החקירות, הסיוע לבתי החולים, יחידת המחקר והניטור של אמ"ן ויתר המאמצים שהפעילה מערכת הביטחון בקורונה. פעילות מפקדת אלון, העוסקת בעיקר בחקירות אפידמיולוגיות, הועברה לעצימות נמוכה.

"היסטורית, זה תמיד הרגע שבו מתחיל עוד גל", צחקנו, ועד מהרה זה נהיה לא מצחיק.
מי שמכיר את הדינמיקה הזאת היטב הוא תא"ל רלי מרגלית, שמונה לראש מערך החקירות האפידמיולוגיות במפקדת אלון באמצע 2020, ולראש המפקדה ב-2021, תפקיד שממנו פרש בסוף 2021. בעת פרישתו, בדצמבר 2021, הוא התריע שגל האומיקרון יהיה עוצמתי. "המספרים יהיו פסיכיים, עשרות אלפי מאומתים". על הגל השישי מרגלית מדבר כבר לפחות שבועיים. "גם כשדיברתי על הגל החמישי אמרו לי, ‘למה ככה? אתה רוצה להרוס את המסיבה?’ אני כבר רגיל".

מפקדת אלון מנוהלת כיום על ידי תא"ל שלמה בר מוחה, בנוסף לתפקידו כמפקד חטיבת החילוץ של צה"ל. לאורך כמעט שנתיים של פעילות המפקדה, לא היה רגע שבו עצם קיומה לא זכה לביקורת.

רופאי בריאות הציבור מחו על כך שהוקמה מפקדה בשליטת הצבא, במקום לחזק את לשכות הבריאות הקיימות, אפילו קצת.
"משרד הבריאות הוא רגולטור ולא אופרטור. במערכת הבריאות האופרטור, הוא קופות החולים, אבל דווקא בחקירות אפידמיולוגיות הם לא מומחים. בלשכות הבריאות יש אנשים מעולים, ממש, אבל מספר קטן של אנשים, עשרות בודדות. כל אחות חוקרת כל מקרה לעומק כי הן מאוד יסודיות, וזה בדיוק מה שצריך באירוע כמו זה שאנחנו חווים עכשיו עם הפוליו. אבל זה לא רלוונטי במספרים שדיברנו עליהם בקורונה.

"אין בישראל שום גוף שיודע להתמודד עם אירוע בסדר גודל כזה, חוץ מהצבא. אבל חשוב להבין שמבחינתי הבוסית שלי תמיד הייתה ד"ר שרון אלרעי פרייס".

גם עבורכם זה נהיה גדול מדי.
"בנינו את המערך לחקירה של 2,000-4,000 איש מאומתים ביום, על פי ההגדרה של משרד הבריאות. אם זה היה גוף פרטי בטח היו אומרים, ‘סליחה, זה לא בחוזה’.

כשהמספרים עלו הקמנו צוותים מיוחדים שפיתחו אלגוריתמים חכמים שיודעים לנתב ולסדר את החולים. למשל פיתחנו אלגוריתם לנבא מי באמת סביר שנחשף בטיסה, בעוד שלפני כן היו שולחים את כל המטוס לבידוד. דוגמה נוספת היא בוט החקירות".
עדי הבוטית של משרד הבריאות? אנשים ממש הסתלבטו עליה.

"אנשים חכמולוגים שלקחו את הבוט לקצה. אנחנו כיוונו אותו לעונה הישר וההגון. התועלת שלו הייתה אדירה. הוא פותח ממש אצלי בבית".

נכון להיום, הבוט אינו מופעל.

היו טענות גם לטכנולוגיות אחרות כמו ההסכמון ואיכוני השב"כ.
"יש המון צביעות בתחום הזה בעיניי. האמצעים האלה מיטיבים עם אנשים אם משתמשים בהם במינון סביר. למשל כשנכנס וריאנט חדש, איכון שב"כ למבודדים יכול לקנות לנו המון זמן עד ההתפרצות. הבעיה בישראל היא שלא הייתה אכיפה. המשטרה לא רצתה ולא יכלה לעסוק בזה. אם היו מעמידים את ההסמכון מול אכיפה אמיתית, או כחלופה לשהייה במלונית, כולם היו מסכימים. אי אפשר לקטוע שרשראות הדבקה בכמות גדולה אלא באמצעות טכנולוגיה".

הטעות של משרד הבריאות בבדיקות

ואם זו נראית לכם השיחה של אתמול, למרגלית יש תחזית בשבילכם. "האומיקרון יצר בלבול גדול כי התפיסה היא שזה ‘לא סיפור’. בפועל, כשמסתכלים על האוכלוסייה הלא מחוסנת, מדובר באותה חומרת מחלה כמעט כמו הדלתא.

"עוד טעות היא המחשבה שנמשיך בכיוון של וריאנטים יותר ויותר קלים. אין להנחה הזאת שום אחיזה במציאות. נקודה. יכולים להיות וריאנטים יותר קלים או יותר קשים. אם לא נשמור את הקורונה בתודעה שלנו, נהיה בצרות כשיגיע וריאנט חדש או כשהחיסוניות תרד. אני לא מבין, למשל, מדוע לא מחזקים את מעבדת הריצוף הגנטי. לפני הקורונה הובלנו בתחום הזה ועכשיו מדינות אחרות עקפו אותנו, בשיטות הריצוף, בכמויות הריצוף. זה העולם היום. משרד הבריאות קצת ישן על זה".

אחד האתגרים בניהול המפקדה היה שכל הזמן פתחו וסגרו אתכם, מתוך הנחה מוטעית שהקורונה בדעיכה.
"כבר באוגוסט 2020 הייתי אמור להשתחרר ולהעביר את המפקדה למשרד הבריאות. ב-20 ביולי משרד הבריאות אמר שהוא לא מסוגל לעשות את זה. 10 ימים לפני הפירוק. להקים אותה מחדש היה אחד האתגרים המקצועיים הקשים שהיו לי".

והנה, גם לפני כמה שבועות צומצמו מערכי הבקרה והניטור.
"כי, תסלחי לי, מי שמנהל פה את העניינים זה משרד האוצר. הוא הוועדה האפידמיולוגית העליונה. בסוף לא משנה מה משרד הבריאות אומר, האוצר מחליט. יש שיח שלם על בדיקות מחו"ל כי זה עולה כסף. צמצמו את הריצופים הגנטיים. רוצים עכשיו, דווקא עכשיו, להפסיק את הניטור בביוב, כשזה בדיוק הזמן שבו צריך אותו. מפקדת אלון דווקא עכשיו יכולה להיות אפקטיבית, לפני שהיא תוצף שוב. כן, זה גוזל משאבים, אבל כך גם תחלואה רחבה ובעיקר תחלואה לא צפויה".

רלי מרגלית / צילום: יח''צ

מרגלית אינו תומך בהחזרת המגבלות, אבל חושב שאנחנו צריכים עדיין לשמור על ריחוק חברתי מסוים. "אפילו מטר אחד יכול לעזור. אפשר עדיין לעשות אנטיגן בכניסה לאירועים. ללכת עם מסכות כל הזמן, כמו במזרח. לא יזיק לנו בכלום. בפנמה או גואטמלה, אף אחד לא מוריד את המסכה. אין להם משהו אחר".

טכנולוגיה לשיפור שירותים בסיסיים

מרגלית מדווח על גואטמלה ופנמה מהשטח. אחרי פרישתו ממפקדת אלון הצטרף לחברת פנגיה, שעוסקת בפתרונות ביומטריים מבוססי תקשורת. החברה אחראית היום למערך בדיקות הקורונה בנתב"ג, אחרי שהחליפה את חברת אומגה, ובימים אלה מקימה מיזם משותף עם חברת הרפואה נטלי שיספק פתרונות רפואה מרחוק לעולם השלישי. מרגלית מוביל את המיזם. למעשה, השיחה עמו התקיימה בזמן שהיה בפנמה, בדרך ליעד הבא שלו - מקסיקו.

מחווה לרופאים בגואטמלה / צילום: Associated Press, Moises Castillo

"אנחנו משווים את התקופה הזאת למצב שהיה אחרי אסון התאומים. אז כמו היום מדינות משקיעות כספים רבים במניעה ובהיערכות לאסון הבא. המדינות מבינות שאסונות רפואיים נוספים בדרך, כמו התחממות גלובלית, שיטפונות, שריפות ורעידות אדמה. גם למלחמות יש פן רפואי".

המוצרים הראשונים של החברה הם דווקא לא לעת חירום, אלא לשיפור שירותי הרפואה הבסיסיים במדינות ללא מערכת בריאות כמו שאנחנו מכירים אותה. "נניח, היום בבוקר בפנמה קם אדם בן 50 עם לחץ בחזה. בערך 20% יקבלו טיפול בבית חולים, 20% בקהילה והיתר לא יקבלו שום טיפול, והמשמעות כמובן יכולה להיות תמותה. זה קורה בגלל מערכת הבריאות שהיא כמעט כולה פרטית, ללא ביטוח ממשלתי, ולעומת זאת רוב האוכלוסייה שלא יכולה לשלם כמעט כלום על טיפולים פרטיים".

הפתרון של פנגיה ונטלי הוא אבחון ראשון דרך הטלפון, ובמידת הצורך המטופל יופנה לבית מרקחת קרוב, שבו תהיה מזוודה עם אמצעי ניטור בסיסיים שניתן להפעיל על ידי כוח אדם לא רפואי. מערכת אוטומטית תבצע פענוח ראשון של התוצאות, ואם הן אינן טובות, הן יישלחו לפענוח מרחוק על ידי רופא שיכול להימצא בכל מקום בעולם.

"עד לפני כמה שבועות הייתי אומר שהוא יהיה באוקראינה. ובכלל, יש משבר מאוד קשה לחברות שהסתמכו על כוח עובדה מרחוק מאוקראינה".

לעשות עסקים, גם במדינות עניות

כל מדינה דורשת את הפתרון הייחודי לה, והחלק של פנגיה הוא בעיקר העברת המידע. הכוונה היא לתת לכל מטופל כרטיס עם זיהוי ביומטרי, שעם סריקתו כל המידע על המטופל יעבור אוטומטית לרופא.

באמריקה הלטינית, אומר מרגלית, יש בסופו של דבר לממשלות אפשרות לשלם על השירותים האלה, אם התמחור יהיה נכון והערך שלהם יוכח. באפריקה המצב יותר מסובך. בחלק מהמדינות אין אפשרות לשלם, "למשל במדגסקר, אחת המדינות העניות בעולם".

כמה חברות עם מודלים חופפים חלקית לשלכם ניסו להיכנס לשוק האמריקאי, והתרסקו גם משום שלא הצליחו להוכיח שהן מוסיפות ערך משמעותי. מבחינתכם, במדינה שבה שירותי הבריאות כרגע לא טובים, רף ההוכחה הוא נמוך יותר?
"השוק האמריקאי באמת תחרותי מאוד, וגם מבוזר מאוד והשיטה בו מורכבת. במדינות מתפתחות הצורך הוא כל כך גדול, שאפשר כמעט לעקוף לגמרי את המערכת הקונבנציונלית.

"לגבי הטכנולוגיות עצמן, בהתחלה הן יעשו טעויות, ואחר כך החורים במסננת יצטמצמו. זה עדיין כנראה טוב יותר מלא לראות רופא כלל. אבל אנחנו לא תולים את כל התקוות שלנו בבינה המלאכותית. היא רכיב אחד בכל המערכת, לצד רופא בן אנוש".

טרם נחתמו חוזים עם ממשלות להפעלת השירות, אבל מרגלית מקווה שזה יקרה בקרוב. לפנגיה כבר יש פעילות רפואית במדינות הללו, למשל מכון דימות בבית חולים במדגסקר. "ויש הכנסה, אפשר לעשות שם עסקים למרות העוני".

עירוי אנטיביוטיקה לעצים חולים

במקביל לפעילות בפנגיה, מרגלית הוא נציג חברת Invaio Sciences בישראל, חברה אמריקאית העוסקת במחלות צמחים. "אנחנו מטפלים בשתי מחלות עיקריות המועברות על ידי חרקים: חיידק שתוקף עצי זית, כרגע באיטליה, וחיידק שתוקף הדרים בפלורידה. איטליה זה אסון טבע שאין לתאר. אנשים ממש נאלצו לעזוב את האזור. הפגיעה בעצים הרסה להם את החיים יותר מקוביד. בפלורידה, קרוב ל-100% מהעצים נדבקו ותפוקת התפוזים ירדה ב-80%. כלכלת פלורידה תלויה בתפוזים האלה".

היום מקובל לטפל במחלות האלה באמצעות ריסוס אנטיביוטיקה. אינבאיו מציעה גם מתן עירוי ישיר לעץ ולדברי מרגלית יש מחשבה על פיתוח חיסון. מרגלית הובא לחברה כדי לעזור בתהליך הסקייל אפ. "הם יודעים לטפל בעשרה עצים והשאלה היא איך מטפלים במיליון", הוא אומר.

רלי מרגלית
אישי: בן 47, נשוי + שלושה
מקצועי: בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני בלימודי ביטחון מאוניברסיטת חיפה. כיהן כמפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף, סגן מפקד עוצבת הפלדה ומפקד חטיבת קרייתי. שוחרר משירות קבע סמוך לתחילת הקורונה וגויס להובלת מפקדת אלון בשירות מילואים. כיום הוא מנהל חטיבת המדיקל בפנגיה
עוד משהו: נציג חברת INVIO בישראל, חברה העוסקת במחלות צמחים המועברות על ידי חרקים. החברה פיתחה עירוי אנטיביוטיקה הניתן ישירות לעץ ועובדת על חיסון מונע

עוד כתבות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; הנפט עולה ב-2%, נייס מזנקת ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה