מטה תאגיד NTT בטוקיו / צילום: Shutterstock, Morumotto
לפני כמה חודשים נפתחה לראשונה הזדמנות לחברות סטארט-אפ ישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית לשתף פעולה עם אחת מחברות התקשורת הגדולות ביותר בעולם. הפעם לא מדובר בענק אמריקאי או סיני, אלא דווקא בתאגיד היפני NTT - Nippon Telephone and Telegraph, מתאגידי התקשורת הגדולים בעולם, שהקים בארץ מעבדת חדשנות.
לדברי כנרת מילר, מנהלת הפיתוח העסקי של המעבדה, מטרתה היא לשתף פעולה עם סטארט-אפים וגופי אקדמיה בישראל. דרך מעבדת החדשנות, היא אומרת, ניתן לשלב טכנולוגיות ישראליות בשירותים ובמוצרים המפותחים על ידי NTT או לשתף פעולה בהפצה ובשיווק של מוצרים רלוונטיים ללקוחות החברה בעולם. בעתיד, ייתכן שהחברה גם תבצע השקעות בחברות ישראליות.
החברה, שהחלה כמעין "בזק" היפנית, הוקמה ב-1870 והופרטה ב-1985. הכנסותיה היום עומדות על כ-91 מיליארד דולר בשנה ושווי השוק שלה הוא 107 מיליארד דולר בבורסה של יפן. היא מעסיקה כ-320 אלף עובדים, ב-900 חברות בנות. מלבד ביפן ובתחום הטלקום, יש לה גם פעילות בינלאומית בתחומים שונים, בעיקר בייעוץ ובהטמעה של פתרונות תקשורת לשותפים מקומיים במדינות שונות.
זרועות לעמק הסיליקון
לצד שיתופי פעולה סביב עסקים קיימים, NTT רוצה להציע גם שיתופי פעולה, בעיקר אקדמיים, שהם צופי פני עתיד.
"כמו כל חברות הטלקום, אנחנו משנים את ייעודנו לכיוון של שירותי IT נרחבים. הרווחיות של שירותי הטלקום הקלאסי הולכת ויורדת", אומר קזוהירו גומי, מנכ"ל ונשיא אחת מקבוצות המחקר של החברה, NTT Research, שהוקמה לפני כשנתיים וחצי ויושבת בעמק הסיליקון. "החזון והמנדט שלנו הם לעשות מחקר בסיסי, כלומר כזה שאין כוונה שיהפוך למוצר בשנה-שנתיים הקרובות. אנחנו רוצים להיות שם כשפורץ הדבר הגדול הבא, בעוד 5-10 שנים", אומר גומי.
ב-NTT Research שלוש מעבדות: פיזיקה, טכנולוגיות הצפנה ובריאות דיגיטלית. מעבדת הפיזיקה חוקרת בעיקר יישומי תקשורת ומחשוב של פיזיקה קוואנטית. לדברי גומי, "המטרה היא לפתוח בעיות שהן בלתי פתירות בפרק זמן סביר". חטיבת ההצפנה עוסקת בפיתוח הדורות הבאים של עולם הבלוקצ'יין, ומטרת חטיבת הבריאות הדיגיטלית היא "לקדם בריאות באמצעות הנגשה של שירותי רפואה מניעתיים החוזים את העתיד ונותנים פתרון מותאם אישית בהשתתפות מלאה של המטופל".
תאום דיגיטלי לניסויים
הפתרון הטכנולוגי שהחברה מפתחת בתחום זה הוא "תאום דיגיטלי", שימדל את המצב הבריאותי של כל מטופל וניתן יהיה לנסות עליו טיפולים שונים. מידול מלא ויעיל של הגוף האנושי, ודאי של המוח האנושי, הוא עדיין רחוק, אך זה המנדט של הקבוצה.
ההשראה לתאום הדיגיטלי מגיעה מתעשיית מנועי המטוסים. "כל מנוע מיוצר בתנאים אחרים ועומד בלחצים שונים. אם בונים יחד עם המנוע סימולטור לפעילותו, אפשר לתכנן מראש אילו תהליכי תחזוקה נצטרך", אומר גומי, ובהשאלה, אם נריץ את התאום הדיגיטלי כמה שנים קדימה, נוכל לדעת שבעוד שנתיים יגיע התקף לב.
זה לא יקרה בעוד עשר שנים, הוא מודה, "אבל אולי בעוד 30-40 שנה. בשלב הראשון, נפתח מערכות מוגבלות שהרופא מנהל. למשל, היום אם הוא רוצה לדעת מה המינון הנכון לתרופה מדללת דם, הוא יכול לחשב זאת לפי כמה פרמטרים של המטופל, אבל לא תמיד יש לו זמן ופניות לכך.
"הקמנו את המטה שלנו בעמק הסיליקון כי שם קל יותר להגיע לאנשים הטובים ביותר, אבל כבר היום יש לנו גם אנשים שעובדים בישראל, בגרמניה ובאזורים אחרים של ארה"ב".