גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאחורי הפחתת הסכום המינימלי לרכישת מניה: הבורסה בת"א רוצה את המשקיעים הקטנים

עד לאחרונה נאלצו משקיעים שרצו לקנות מניה לשלם אלפי שקלים - סכום שהיווה חסם משמעותי לכניסת משקיעים ללא הון גבוה ● סכום זה הופחת לאחרונה ב-90% ● "מחזורי המסחר היומיים של משקיעי הריטייל בתל אביב עומדים על בין 5% ל-7% מהמחזור בבורסה ואנחנו רוצים שהמספר הזה יגדל"

הבורסה לני''ע בתל אביב / צילום: Shutterstock
הבורסה לני''ע בתל אביב / צילום: Shutterstock

בשנתיים האחרונות חל גידול חד במספר החשבונות החדשים בניירות ערך שמנהל הציבור הרחב בישראל. בכל אחת מהשנים 2020 ו-2021 נפתחו בבורסה בתל אביב 140 אלף חשבונות חדשים, רבים מהם על-ידי משקיעי ריטייל, כלומר משקיעים פרטיים עצמאיים שעבור חלק מדובר בהשקעה ראשונה והם מגיעים למסחר עם סכומי כסף קטנים יחסית.

בבורסה הסבירו בזמנו כי הציבור הרחב "מצא בתקופת משבר הקורונה והסגרים את הזמן והרצון להעמיק וללמוד את תחום ההשקעות, לפתוח חשבונות בניירות ערך ולנצל את הירידות החדות שהיו בתחילת המשבר, כדי לנצל הזדמנויות השקעה".

למרות המספרים המרשימים, חסם מרכזי שמנע עד עתה את כניסתם של עוד ועוד משקיעים מהציבור הרחב היווה הסכום המינימלי הנדרש לביצוע פקודת קנייה בשוק המניות. בעגה המקצועית סכום זה מכונה "גודל הפקודה המזערי", והוא פרמטר הקובע בשווי כספי את הכמות המזערית בכל ני"ע שניתן לכלול בפקודת קניה המוגשת בשלב המסחר הרציף בבורסה.

כדי להתגבר על חסם זה ולמשוך עוד משקיעי ריטייל, נכנס לתוקפו לפני שלושה שבועות (ב-1 במרץ) שינוי משמעותי בתחום המסחר במניות בבורסה, לפיו הוקטן גודל הפקודה המזערי - שרלוונטי מאוד לסוחרים ולמשקיעים הפרטיים - ל-500 שקל לפקודה.

מדובר בהפחתה של 90% ביחס לגודל של 5,000 שקל שהיה נהוג עבור מניות הכלולות במדד ת"א-35, ובהפחתה של 75% עבור יתר המניות (2,000 שקל עד עתה). ביתר שלבי המסחר, כלומר בשלבי הפתיחה והנעילה, ניתן להעביר גם פקודות קטנות יותר מ-500 שקל.

 

"פעילות הריטייל היא הלב הפועם של המסחר בבורסה ולכן קיימת חשיבות גדולה להנגשת המסחר בצורה המיטבית ביותר ולהסרת חסמים בקרב הציבור הרחב", הסביר משה עסיס, מנהל מדור בכיר, פיתוח מסחר ומוצרים. "הקטנת סכום הפקודה המזערי במסחר אמורה לאפשר למשקיעים הקטנים להיחשף למסחר גם במהלך המסחר הרציף לאורך היום, והשינוי גם יאפשר למשקיעים לרכוש קרנות סל מנייתיות בהוראות קבע בסכומים נמוכים".

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, הוסיף כי "מחזורי המסחר היומיים של משקיעי הריטייל נעים בין 60-80 מיליון שקל, בין 5% ל-7% מהמחזור בבורסה, ואנחנו רוצים שהמספר הזה יגדל". נזכיר כי בשנתיים האחרונות עמד מחזור המסחר היומי בבורסה בת"א על 1.9 מיליארד שקל, לעומת כ-1.3 מיליארד שקל ב-2019, טרם פרוץ הקורונה.

השינוי יאפשר למשקיעים בבורסה הישראלית דרך שונה מבמקומות אחרים בעולם להתמודד עם הרצון להשקיע סכומים קטנים. בארה"ב לדוגמה ניתן לסחור גם בשברי מניות, בין היתר באמצעות מסחר מול ברוקרים קמעונאיים, אשר מאפשרים ללקוחותיהם לשלוח גם פקודות בסכומים קטנים מאוד. לדוגמה, משקיע קטן יכול לקנות את מניית ברקשייר האת'וויי בסכום של דולרים בודדים, וזאת למרות ששווי המניה עומד על כ-490 אלף דולר למניה אחת.

לדברי פגוט, למהלך יהיה אפקט על סקטור נוסף בעולם ההשקעות. "בשוק בת"א, בדומה לכל שוק הון בעולם, קיימת פעילות ענפה של מסחר אלגוריתמי, שהן תוכנות מסחר מתוחכמות שמצטטות קניות ומכירות בספר הפקודות ובכך מספקות נזילות למסחר. התברר כי גם עבורם הקטנת גודל הפקודה ל- 500 שקל מאפשרת ציטוטים בני"ע שקודם לכן הם נמנעו מלפעול בהם או שפעלו בתדירות נמוכה", הסביר.

יניב פגוט / צילום: סיון פרג'

גידול של 23% ברווח בהשוואה ל-2020

בבורסה מאמינים כאמור, כי הצעד יחזק עוד יותר את מספר המשקיעים ויתורגם לתוצאות העסקיות שלה עצמה, לאחר רווחי השיא שהציגה בשנה החולפת על רקע הגאות בשוק ההנפקות של חברות חדשות בכלל וחברות הייטק בפרט, ועל רקע התשואות הגבוהות שהניבו מדדי הבורסה המובילים והצמיחה במחזורי המסחר.

בסוף השנה שעברה מספר החברות בבורסה עמד על 540, הגבוה ביותר בעשור האחרון, עם שווי כולל הגבוה אי פעם, שחצה את רף הטריליון שקלים. למעשה, מדובר במספר חברות זהה לזה שהיו רשומות בבורסה בשנת 2012.

הרווח הנקי של הבורסה בשנת 2021 הסתכם לסך של כ-45.5 מיליון שקל, גידול של כ-23% לעומת שנת 2020. הגידול ברווח נבע בעיקר מגידול בהכנסות משירותים, שאינן הכנסות ממסחר וסליקה וכן מהמעבר במהלך השנה להכנסות מימון.

מדובר בעיקר על ההכנסות מדמי הרישום ואגרות שהסתכמו בכ-69 מיליון שקל, גידול של כ-15%, שנובע בעיקר מעלייה בהכנסות מדמי רישום (7%). בנוסף, נרשמה עלייה במספר התשקיפים שהוגשו לבדיקה ובמספר החברות והקרנות המשלמות אגרה שנתית.

גם שירותי המסלקה רשמו שיעור גידול דו-ספרתי והסתכמו בכ-65.5 מיליון שקל, וההכנסות מהפצת מידע ושירותי קישוריות עמדו על כ-52 מיליון שקל, בין היתר כתוצאה מגידול בהכנסות מהפצת מידע ללקוחות מחוץ לישראל. בהקשר זה מגלים הדוחות עלייה חדה בסכום הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית, שעמד על כ-13 מיליארד שקל נטו מהשקעה במניות - שיא של יותר מעשור.

הזינוק הזה אינו מפתיע לאור העובדה שמדדי הבורסה המובילים בתל אביב רשמו שיאים חדשים. בסוף השנה מדד ת"א-35 עלה ב-32% ומדד ת"א-90 עלה ב-33%, וזאת בהשוואה לתשואת המדדים המובילים בעולם (במטבע מקומי), כשמדד MSCI העולמי עלה בכ-17% ומדדי 500 S&P ו- Dow Jones בארה"ב עלו בכ- 27% ובכ- 19% בהתאמה. בבורסה ציינו כי לאור עליות השערים במדדים, כל המניות במדד ת"א-125 שברו שיא עם שווי שוק הגבוה ממיליארד שקל לכל מניה במדד.

מנגד, ההכנסות ממסחר וסליקה קטנו בכ-4% והסתכמו בכ-131 מיליון שקל. מחצית הקיטון נבעה מירידה במספר ימי המסחר ומחציתו מירידה במחזורי המסחר באיגרות חוב תאגידיות.

גם שכרם של בכירי ועובדי הבורסה צמח

לצד התוצאות הכספיות מגלים הדוחות את שכרם של בכירי הבורסה. המנכ"ל, איתי בן זאב, תוגמל בגין השנה החולפת בסכום של כמעט 4.7 מיליון שקל. אחריו ברשימת המשתכרים הגבוהים נמצאים ארבעה סמנכ"לים - חני שטרית-בך, יהודה ונדרולדה, מירב לשם ויניב פגוט, כל אחד מהם עם תגמול של יותר מ-1.5 מיליון שקל בשנת 2021.

העלות בגין שכרם של כלל עובדי הבורסה צמחה ב-6% והסתכמה ב-148 מיליון שקל. הגידול בהוצאות השכר נובע בעיקר מעליית שכר, עלייה בשעות הנוספות, ומגידול במצבת כוח האדם שנבעו בחלקם מגידול בפעילות. הבורסה לני"ע נסחרת בתא בשווי של 1.68 מיליארד שקל - לאחר ירידה של כ-20% במניה בשנה האחרונה.

עוד כתבות

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך