גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרדוקס התוכן השיווקי: התקנות חדשות, אבל הן מתייחסות למציאות ישנה

הכללים החדשים של התוכן השיווקי בשידורי הטלוויזיה, שנכנסו החודש לתוקף, עשויים להיתפס לא רלוונטיים לשוק העכשווי בישראל ● עד כמה המהלך ישפיע על ההתנהלות הכלכלית של הענף, מה אפשר ללמוד מהניסיון במדינות אירופה, האם הצופים יחושו בהבדל, ומי יהיו המרוויחים הגדולים

"הישרדות VIP" / צילום: יח''צ
"הישרדות VIP" / צילום: יח''צ

בתחילת החודש התחילו ערוצי הטלוויזיה המסחרית לסמן בסמליל ייעודי תוכניות שבהן משולב תוכן שיווקי, כחלק מיישום החלטות הרשות השנייה - שאומנם אושרו כבר לפני מספר שנים, אך רק לאחרונה נכנסו לתוקף. לאחר שנים שהתחום היה פרוץ מבחינת הרגולציה, הוגדר בתקנות מהו תוכן שיווקי והיכן ובאיזה תנאים מותר לשלב אותו. כך, למשל, נקבע כי אין לשלב תוכן פרסומי מכל סוג בתוכניות שעוסקות בחדשות וענייני היום, תוכניות תעודה ותחקירים, תוכניות לילדים, תוכניות צרכנות וכדומה.

בכללים הוגדרו גם מוצרים ושירותים שנאסר לשלב בתוכן השיווקי, למשל מוצרי טבק ועישון, או יועצים ומומחים בתחומי הקוסמטיקה הרפואית. על מנת שהציבור יהיה חשוף למידע שבתוכנית מסוימת קיים תוכן שיווקי, נקבע שכל תוכנית שבה הוא משולב תזוהה ככזו במשך 3 שניות בתחילתה, ביציאה לפרסומות ובחזרה מהן.

הלוגו החדש שנכנס לשימוש

בנוסף, הערוצים אמורים לסמן באופן מדויק מי המפרסמים שהשתתפו בתוכנית, ולא להסתפק בקרדיט תודות כמו בעבר. כדי לוודא שהציבור אכן מבין את פשר הסמליל, נדרשו הערוצים לצאת בקמפיין שיבהיר לציבור את פשר השינוי. קמפיין כזה אכן עלה בימים האחרונים, אולם צריך להיות חדי עין במיוחד כדי להבחין בו, כיוון שהוא מופיע, לרוב, בעומק הפסקת הפרסומות. בנוסף, הוא אינו מצטיין בקריאטיביות שופעת, שמאפיינת בדרך כלל נושאים שהערוצים מבקשים לקדם.

מגמת צמיחה עקבית במשרדים המתמחים

קטגוריית התוכן השיווקי בפרסום איננה תחום חדש. כבר ב-2013 דנה ועדה בראשות פרופ' אסא כשר בכללים שיש לאמץ כדי להסדיר את התחום, אך המהלך לא יצא אל הפועל. לפני שלוש שנים אישרה מועצת הרשות השנייה, בראשות יוליה שמאלוב ברקוביץ', כללים שזהים כמעט באופן מוחלט לאלה המיושמים באירופה. אך תהליך האישור במשרד המשפטים התארך, ורק כעת החל היישום בפועל.

בשנים שחלפו מאז דנה הוועדה בנושא השתנה התחום באופן ניכר, ובעיקר נהנה מגידול משמעותי בהיקפיו. מאחר שהערוצים המסחריים לא דיווחו עד עתה על היקפי העסקאות, אין נתונים כספיים מדויקים, אולם על פי ההערכות, היקף ההשקעה בתוכן שיווקי בישראל (כולל בתוכניות שאינן של הערוצים המסחריים) עומד על כ-200 מיליון שקל בשנה. רוב עסקאות התוכן השיווקי כוללות כיום 4 רבדים: הצגת המוצר בתוכנית, העברת מסרים תדמיתיים הנוגעים לו, מדיה (התוכנית בחסות או הפרס בחסות) ופעילויות ופרסום בדיגיטל.

למעשה, התוכן השיווקי הפך להיות כה מקובל, שאת החלקים המשמעותיים מנהלים מתוך קבוצות הפרסום הגדולות, שם נהנים המשרדים המתמחים מצמיחה עקבית. מדובר על C בקבוצת פובליסיס, פיץ של קבוצת גיתם, וגריי קונטנט של אדלר חומסקי, שם נסגרות עסקאות התוכן הגדולות. ברוב החברות רואים במהלך הסימון צעד מבורך, אך סבורים כי הוא לא ישפיע באופן מהותי על ההתנהלות הכלכלית של השוק.

רמי רושקביץ, מנכ"ל ומבעלי חברת התוכן גריי קונטנט, סבור שהסימון לא ישפיע על השוק. "אין שום בעיה עם כך ששמים בתוכניות ריאליטי מותגים, ואם יש מישהו שלא יודע את זה - טוב שיידע. זה לא גורע בכלום מהחשיפה או מהאפקטיביות, ועושה סדר לכולם. זו אתיקה בסיסית בין פרסומאים לקהל. אני גאה שאין תוכן שיווקי בחדשות, בתוכניות דוקומנטריות ובתכנים עיתונאיים. אבל בעולם הבידור, הריאליטי והדרמות זה נפלא שיש תוכן שיווקי - כל עוד זה לא פוגע ביצירה. זה טוב גם למפרסמים וגם לציבור.

"הכסף הגדול לא נמצא בתוכניות בוקר או בשטחים האפורים, אלא בעשייה החשופה, האפקטיבית והגדולה בפריים, ובדברים המשמעותיים. היכן שעובדים נקי, מסודר ובגילוי נאות - מרוויחים. הכללים והסימון זאת תעודת כשרות לתחום. הדרך שבה זה נעשה בעבר, במחשכים, לא עובדת. דברים שחששנו לעשות בגלל שהם באפור, יהיה יותר קל לעשות. לכן הסימון הוא בשורה מצוינת. כשיש סימון שמדובר בתוכן שיווקי עסוקים באפקטיביות של המהלך, ולא בהסתרה".

הניסיון בעולם: גידול בשיתופי הפעולה

גם אייל סעדה, מנכ"ל חברת התוכן פיצ’, לא מתרגש מהמהלך. "זה לא ישנה את השוק אפילו קצת. רובנו לא שמים לב שיש אות של פרסומות לפני הפסקת הפרסומות. זה שקוף לצופה, והסימון של התוכן השיווקי יהיה יותר שקוף".

נינג'ה ישראל, קשת 12 / צילום: עודד קרני

ארז בירגנבאום, מנכ"ל חברת התוכן C, מזכיר כי "הצרכן והצופה יודעים שיש שילוב של מוצרים ומותגים בתוכן, ואם יש ידע אין סיבה שלא לקיים גילוי נאות. אור השמש הוא באמת החיטוי הטוב ביותר.

"התחום של תוכן פרסומי היה קיים תמיד, וזה לא סוד שזה גדל כל הזמן ובכל מדיום. רק הטלוויזיה נותרה מאחור בהתייחסות אליו, גם כלפי המפרסמים וגם מול הצופה. בכל מקום אחר יש תכנים ממותגים שנבנים במשותף עם מפרסמים, וזה בסדר כי כל המחקרים בעולם מראים שלרוב המכריע של צרכני תוכן לא מפריע תוכן ממותג - כל עוד הוא מעניין ומספר להם משהו חדש.

"התחום בגידול מתמיד כי בתוך המודלים של גופי השידור אין ברירה אלא להגדיל אותו. מגמת הצמיחה רק תמשיך. בטלוויזיה האמריקאית כל השידורים במהלך היום זה פרסומת אחת גדולה וללא סימון, כי שם זה חלק מהתרבות ובמהות.

"באירופה הכללים הם כמו בישראל, וזה לא פגע שם, לא בתכנים ולא בהשקעה, יש רק עלייה בכמות שיתופי הפעולה בתוכן בכל המדינות בעולם. גם מסיבות טכנולוגיות, ניתן לדלג על פרסומות או לצפות בתוכן בדיגיטל, אז המודל הקלאסי של מקום בהפסקת הפרסומות מאבד מהכוח שלו וצריך כסף חדש לתעשייה. אנחנו רואים במספרים שזה לא פוגם בתוכן ובצפייה.

"אם מייצרים שיתוף פעולה בוטה מדי, הקהל לא צופה, המפרסם מפסיד, גוף השידור הפסיד כי יש לו פחות רייטינג ולכן גם פחות פרסום. זה שוק עם היגיון ברור. אין תוכניות פריים גדולות שמצליחות יותר או פחות כי יש בהן תוכן פרסומי. לא יקרה שבגלל שהייתה במאסטר שף משימת פתיתים, לא יצפו בזה".

מיקי צימט, בעלי חברת התוכן אלין, מתייחס לכללים החדשים כאל מהלך שנעשה באיחור אלגנטי, לכל הפחות. "הסימון החדש זה לנעול את האורווה אחרי שהסוסים ברחו, כי לרגולציה נמאס מהביקורת. על פניו, הערוצים מתייחסים להנחיות. אבל זה כבר מיותר ומאוחר - הצעירים לא רואים כמעט טלוויזיה".

"60% מהזמן, הצופה בכלל נמצא בנייד"

"פעם, כשאודטה אמרה משהו בטלוויזיה זה יצר סופה", הוסיף צימט. "היום זה עולם אחר. הצופה כמעט ולא רואה את המסך - 60% מזמן הצפייה הוא בכלל בנייד, אז פעם או פעמיים בתוכנית עולה סימון שהוא בקושי רואה. כעת הערוצים צריכים לדווח לרשות השנייה מי המפרסמים בתוכנית, מי שילם כמה באיזו תוכנית, והם גם כותבים את זה בכתוביות הסיום, בשונה מתקופות קודמות שכתבו באופן מעורפל על שיתופי פעולה. אני בספק אם מישהו באמת שם לב לזה".

צימט סבור שאפילו בתוכן השיווקי הפחות גלוי, כמו פינות ממומנות בתוכניות, הסימון לא יפגע באמינות של אורחים משלמים. "באופן שזה מוגש, קשה לייצר הקשר", הסביר. "מה שעולה זה סימון שבתוכנית יש תוכן שיווקי, ואם זה ממש מסקרן את הצופה, הוא צריך לזכור את השם של המרואיין ואז לראות אם הוא מופיע בכתוביות בסוף. הצופה צריך לחבר את המומחה בו הוא צופה למה שכתוב בכתוביות? כמה צופים מתבוננים בהן?".
הגבולות בין המדיות מיטשטשים

מאז פרוץ משבר הקורונה, החל מ-15:00 ואילך, משודרות בערוצים תוכניות אקטואליה וחדשות. בחלק מהן, אפילו במהדורות המרכזיות, יש תכנים שנדמים פרסומיים. אלא שבחברות התוכן טוענים שמדובר בעיקר בפעילות יח"צ לא בתוכן שיווקי, ולכן לא צפוי ברצועות אלה שינוי כלשהו.

"יש שם קשרים טובים של יחצנים עם מערכות של תוכניות", אומר צימט. "עסקאות של תן וקח, בהן מדליפים למערכות ידיעות טובות, ומשתדלים לקדם אייטמים שחשובים למדליף. אבל זה לא תשלום על אייטמים. בכל חיי לא נתקלתי במערכת חדשות שביקשה כסף".

גם בירנגבאום נמצא בדעה דומה. "מניסיון של 20 שנה בתחום, בחברות החדשות, על כל מוצריהן השונים, אין תוכן משולם. לגבי מגזינים צרכניים או בידוריים - לפי הכללים מותר, ויש שם שיתופי פעולה מסוגים שונים. האם הם יבואו לסקר משהו בגלל תשלום? זה כמעט ולא קורה.

"צריך לזכור שאנחנו חיים בעולם שבו לאינסטגרם של גיא פינס יש כ-800 אלף עוקבים, ושם אין רגולציה ויש תוכן פרסומי בצורה ברורה ומאסיבית. חוקי המשחק השתנו. גם היחס בין המספרים של תוכנית פריים-טיים לעומת עמוד באינסטגרם השתנו. לעיתים הצפייה בעמוד הדיגיטלי גבוהה יותר. הגבולות היטשטשו לא רק בין פרסום לתוכן, אלא בין מדיות שונות עם כללים שונים והרגלי צריכה אחרים. אין ברירה אלא להתאים את הרגולציה לזה".

החשש: השפעת התקנות תהיה רק בשוליים

לא כולם מרוצים מהאופן שבו מיושמים הכללים. עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, סבור שבשלב הזה הערוצים לא עושים את מה שנדרש מהם על פי החוקים החדשים. לטענתו, האפקטיביות של הכללים תקום ותיפול על האכיפה.

"אם אין אכיפה אפקטיבית זה רק מגחך את המאמץ החקיקתי וכרגע לא נראה שהרשות השנייה אוכפת את הכללים באופן והערוצים לא עומדים בכללים כפי שחוקקו. למשל, פרט לסמל שמופיע על המסך נקבע שבחצי השנה הראשונה תרוץ על המסך הודעת טקסט שתסביר שבתוכנית יש תוכן שיווקי. זה לא קורה. הערוצים לא תמיד עומדים בזמנים שקצובים להצבת הסמליל, לא תמיד מציגים אותו, לא תמיד מפרטים בסוף התוכנית כהלכה מה היה התוכן השיווקי.

חתונה ממבט ראשון, קשת 12 / צילום: צילום מסך

מן סבור כי על הרשות השנייה להשית קנסות בזמן אמת על מנת להפוך את המהלך לאפקטיבי. "גם הקמפיין שאמור לעלות לא אפקטיבי מספיק- יש שקופית. לאורך כל היום גם בתוכניות שהכללים אוסרים לחלוטין תוכן שיווקי כמו בתוכניות לייף סטייל, אקטואליה וענייני היום ותוכניות שיש בהן מאפיינים ותוכן עיתונאי יש תוכן שיווקי ומתקיימת חזקת התמורה. אם לא יקנסו את הערוצים בזמן אמת על כל הפרה בנפרד ולא על הצטברות של הפרות זה יהיה מגוחך.

"לכן עלול להיווצר מצב שההשפעה של התקנות החדשות היא בשוליים. קוריוז נחמד. אם יאכפו כמו שצריך זה יכול להיות משנה מציאות דרמטי, כי ערוצים יהיו חשופים לעיצומים כספיים בהיקפים גדולים - ואפילו לשלילת רישיון שידכא את התמריץ לבצע הפרות".

ממילא בתוכניות הבוקר הכסף מתוכן שיווקי קטן.
"אם בתוכנית הבוקר יש פינה יומית שבה מתארחת דוגמנית שעושה קמפיין - זה צריך להיפסק. ואם זה לא כסף גדול, שיוותרו על זה במקום להתמקד בשטויות".

הכסף עבר מתוכניות הבוקר למשפיעני הרשת

הטלוויזיה הישראלית מוטת פריים-טיים בצפייה ובהכנסות, ולכן הכסף הגדול, גם של התוכן השיווקי נמצא שם. אומנם יש פרויקטים של תוכן שמתקיימים במקומות אחרים אבל מדובר בנתח הקטן של העוגה.

דוגמה לכך הם אייטמים בתשלום, שאפשר לראות בתוכניות בוקר למיניהן. עד עתה הצופה לא בהכרח ידע כי המרואיינים משלמים עבור ההשתתפות. הסימון החדש אולי יאיר את עיניהם. אלא שבחברות התוכן מספרים שהפינות בתשלום הן ממילא תחום שהולך ומאבד מזוהרו ותופס חלק הולך וקטן בתוכן השיווקי.

"האייטמים בתוכניות הבוקר היו פעם פרה חולבת - היום זה כסף קטן, פחות מתחברים לערך של זה", מסביר רמי רושקביץ, מנכ"ל ומבעלי חברת התוכן גריי קונטנט.
מיקי צימט, בעלי חברת התוכן אלין, מוסיף כי "השוק של שיווק אייטמים בתוכניות הצרכנות של הבוקר הולך ונגמר. הרבה ממנו הלך לאינסטגרם, למשפיענים ולקהילות. המשפיענים ברשתות לקחו במצטבר עשרות מיליוני שקלים מהטלוויזיה על המלצות תוכן. בעולם שבו משפיענית כמו נטלי דדון או סנדרה רינגלר עושה סטורי של דקה אצל פלסטיקאי, זה עולה יותר ממה שעלה לו אייטם בטלוויזיה, אבל זה מביא הרבה יותר עבודה.

"אנחנו משלמים למשפיענים עשרות אלפי שקלים בחודש על פעילויות פרסום. לעומת זאת, שוק התוכן השיווקי בטלוויזיה נמצא במגמת עלייה רציפה, יש תוכניות שלמות שמבוססות עליו ומהלכים פרסומיים גדולים שמושתים על כך, אבל על בעיקר על עסקאות מהסוג של פרסים, חסויות ושיתופי הפעולה".

הכסף עבר מתוכניות הבוקר למשפיעני הרשת

הטלוויזיה הישראלית מוטת פריים-טיים בצפייה ובהכנסות, ולכן הכסף הגדול, גם של התוכן השיווקי נמצא שם. אומנם יש פרויקטים של תוכן שיווקי שמתקיימים במקומות אחרים אבל מדובר בנתח הקטן של העוגה.

דוגמא לכך, הם אייטמים בתשלום, שאפשר לראות בתוכניות בוקר למיניהן. עד עתה הצופה לא בהכרח ידע כי המרואיינים משלמים עבור ההשתתפות. הסימון החדש אולי יאיר את עיניהם. אלא שבחברות התוכן מספרים שהפינות בתשלום הן ממילא תחום שהולך ומאבד מזוהרו ותופס חלק הולך וקטן בתוכן השיווקי.

רמי רושקביץ, מנכ"ל ומבעלי חברת התוכן גריי קונטנט, מסביר: "האייטמים בתוכניות הבוקר היו פעם פרה חולבת - היום זה כסף קטן. פחות מתחברים לערך של זה".

מיקי צימט, בעלי חברת התוכן אלין, הוסיף: "השוק של שיווק אייטמים בתוכניות הצרכנות של הבוקר הולך ונגמר. הרבה ממנו הלך לאינסטגרם, למשפיענים ולקהילות. המשפיענים ברשתות לקחו במצטבר עשרות מיליונים מהטלוויזיה על המלצות תוכן. בעולם שבו משפיענית כמו נטלי דדון או סנדרה רינגלר עושה סטורי של דקה אצל פלסטיקאי, זה עולה יותר ממה שעלה לו אייטם בטלוויזיה, אבל זה מביא הרבה יותר עבודה.

"אנחנו משלמים למשפיענים עשרות אלפי שקלים בחודש על פעילויות פרסום", הוסיף צימט. "לעומת זאת, שוק התוכן השיווקי בטלוויזיה במגמת עלייה רציפה, יש תוכניות שלמות שמבוססות מתוכן שיווקי, מהלכים פרסומיים גדולים שמושתים על כך, אבל על בעיקר על עסקאות מהסוג של פרסים, חסויות ושיתופי הפעולה".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"