המלחמה באוקראינה רק מחדדת עוד חסרון שבהסתמכות על אנרגיות מזהמות ● אך בעיית הזיהום ומקורות האנרגיה גדולה יותר מהתלות בדיקטטורים רצחניים וחסרי עכבות ● אלא שלמרבה הצער, הפתרונות יקרים מאוד ואינם פשוטים בכלל ליישום
עיירה בלואיזיאנה לאחר שנפגעה מהוריקן אידה / צילום: Associated Press, David J. Phillip
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com
בשנת 2019, בערך שני שליש ממקורות האנרגיה של האיחוד האירופי היו מוצרי פטרוליום. נפט היווה כשני שליש ממוצרים אלו, היתר היו גז ופחם. בערך 61% מאותם מקורות אנרגיה, כל על פי המשרד לסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, היו תלויים ביבוא. הספקית העיקרית לאיחוד הייתה רוסיה, ממנה הגיעו כמעט שני שליש מיבוא הנפט, מה שהיווה כ-29% מסך צריכת האנרגיה באירופה, כ-75% מיבוא הגז, מה שהיווה 41% מסך צריכת הגז באירופה, ו-47% מסך כל הפחם בשימוש.
המספרים המדהימים הללו, המחישו עד כמה רוב מערב אירופה הפכה לתלויה מאוד ברוסיה. בתוך כך, גם צריך לזכור שעלות היבוא הושפעה מאוד מהעלייה האחרונה במחירי האנרגיה. המלחמה באוקראינה חידדה את החסרון הגאו-פוליטי שבהסתמכות על אנרגיה קונבנציונלית ("מאובנית"). אך בעיית מקורות האנרגיה גדולה לאין שיעור מהבעייתיות שבתלות בדיקטטורים רצחניים וחסרי עכבות.
השקעה אסטרונומית בהגנה מפני עליית מפלס האוקיינוסים
בשנת 2016 התפרסמה בעולם תמונה שזכתה לתשומת לב רבה - תמנון שוחה במגרש חניה במיאמי ביץ' שבפלורידה. מי שמכיר את האיזור יודע כי התמונה אינה אלא חלק מתופעה, לא נדירה במיוחד, של הצפות שמופיעות בימים שאינם גשומים, ממלאות שכונות מגורים, כבישים ומגרשי חניה. יש לתופעה גם שם "הצפות ימי השמש" (Sunny Day Flooding). בשנת 2019 התופעה נמשכה בחלק הדרומי ביותר של פלורידה כ-90 יום. הסיבה לתופעה ידועה, השטח עליו יושבות הערים והעיירות של דרום פלורידה גבוה אך במעט מגובה פני הים שלחופו הן יושבות. מכיוון שפני האוקיינוס הולכים ועולים, כשמגיעים גלי גאות גדולים, השכיחים בעיקר בסתיו ובאביב, מתמלאות מערכות הניקוז העירוניות במי ים מלוחים, שעולים ומבעבעים למעלה אל מפלס הרחוב.
הצפות אלו של ימי השמש הפכו היום לשכיחות פי 4 מאשר היו לפני 15 שנה. אלא שלמיאמי יש בעיה נוספת. בניגוד לערי חוף אחרות היא יושבת על מצע של חול שמתפקד כמו ספוג. כך שהמים המלוחים חודרים גם לאקוויפרים של המים מתוקים וכן למערכות ביוב לא מעטות הבנויות על בורות ספיגה.
במאה הקודמת עלה מפלס הים בכ-30 סנטימטר, מאז 1993 בכמעט 13 סנטימטרים נוספים, והוא צפוי להמשיך. על פי תרחיש האמצע של הסוכנות הממשלתית לאוקיינוסים ואטמוספירה, ה-NOAA , ב-20 שנים הקרובות צפוי מפלס המים עוד לעלות באופן משמעותי. בינתיים מנסות ערים ועיירות להתגונן. כך למשל העיירה מיאמי ביץ' תקצבה תוכנית בעלות של 400 מיליון דולר במסגרתה יורמו רחובות, ייבנו חומות הגנה מפני הים, ויותקנו משאבות ענק שינסו למנוע חדירת מי ים למערכות הניקוז המקומיות. מיאמי ביץ' אינה לבד, בארצות הברית 40 ערים ועיירות שלהן בעיות הצפה דומות.
בצ'רלסטון שבדרום קרוליינה, ראש העיר העריך שיידרשו 2 מיליארד דולר לפרויקט הגנה מפני הים, ובנורפולק שבמדינת וירג'יניה, יחידת ההנדסה של צבא ארה"ב המליצה על פרויקט של בניית חומה מול הים בעלות של 1.4 מיליארד דולר. בווירג'יניה ביץ' אישרו התושבים בבחירות האחרונות הנפקת אג"ח בסך 568 מיליון דולר כשהכספים מיועדים להתמודדות עם האספקטים השונים של עליית מפלס המים המאיימים על העיר. בניו יורק העלה ראש העיר הקודם הצעה לבניית מחסום מפני הצפות בעת סופה, בעלות מוערכת של 10 מיליארד דולר, ובבחירות בנובמבר האחרון, אישרו המצביעים בסן פרנסיסקו תקציב בסך 425 מיליון דולר למימון חלקו הראשון של פרויקט לחיזוק חומת ההגנה בפני רעידות אדמה ומי האוקיינוס הגואים. מחקר שנערך לא מכבר הגיע למסקנה שבניית חומות מגן שימנעו הצפות הרסניות מהים בזמן סופות תעלה כ-42 מיליארד דולר, וזאת רק אם תכלול ערים ועיירות שמעל 25 אלף תושבים. אם ההגנה הזו תכלול גם נקודות ישוב קטנות יותר הסכום יזנק ל-400 מיליארד דולר.
קצב עליית האוקיינוס יותר מהכפיל עצמו במאה הזו, מעליה של כ-1.4 מילימטר בשנה ברוב המאה העשרים, לעליה של 3.6 מילימטר בשנה מאז 2006. גם אם העולם יצמצם את פליטת גזי החממה לרמת התרחיש האופטימי ביותר, האוקיינוסים צפויים לעלות בעוד כ-30 ס"מ עד סוף המאה. על פי סקר של NOAA, בתרחיש בו נמשיך בקצב הנוכחי של ייצור גזי חממה, גם עליה של שני מטרים וחצי במפלס מי הים עד סוף המאה, היא אפשרית.
מפלס המים העולה, הגאות וההצפות העונתיות מסכנים כבר היום מתקני תשתית נמוכים כמו בארות מים, מערכות ביוב, רכבות תחתית, תחנות כוח, תחנות דלק ועוד. העלות הכרוכה בהגנה עליהם כמו הזזתם מוערכת במאות מיליארדים של דולרים. כך למשל מחקר משנת 2018 שנערך במשותף באוניברסיטאות אורגון וויסקונסין מצא שיותר מ-6500 קילומטרים של סיבים אופטיים ו-1100 מרכזי איסוף וחיבור מידע יהיו מתחת למים או מוקפים במים עד 2033.
בין שלג מלאכותי לגידולי הכותנה והאורז
לשינויי האקלים תהיה השפעה גם על עוצמת סופות ההוריקן. כשההוריקן, המתפתח מעל האוקיינוס נוחת ביבשה, הוא מביא עימו גלים ענקיים, גשמים והצפות. האוקיינוסים המתחממים צפויים להשפיע על אורך ועוצמת עונת ההוריקנים, כשמפלס גבוה פירושו שההצפות מסופות ההוריקן, יפגעו קשה יותר בערי החוף ויגיעו עמוק יותר לתוך היבשה. ב-2017 הוריקן 'הארווי', שפגע בעיקר באיזור טקסס, גרם ל-107 אבדות בנפש ולנזקים בכ-200 מיליארד דולר. בניסיון לצמצם את נזקי העתיד, אישרו המצביעים ביוסטון הנפקת אגח בסך 2.5 מיליארד דולר כדי לבנות מערכת הגנה, ובנפת הריס שבטקסס, מדברים גם על מערכת הגנה בעלות של 30 מיליארד דולר.
התחממות כדור הארץ גורמת למי האוקיינוסים לעלות משתי סיבות עיקריות. האחת, קרחוני הענק שנמסים בקטבים מוסיפים מים לאוקיינוסים. השנייה היא כי נפח המים באוקיינוסים מתפשט וגדל, שעה שהם מתחממים. עד לפני כעשור, תרומת שני הגורמים הללו היו בערך שווים, אך מאז המסת הקרחונים הואצה. קרחוני הענק בגרינלנד נמסים בקצב של פי שבע מאז העשור האחרון של המאה הקודמת, ואלו של אנטרקטיקה, בקצב של פי ארבע. עתה, אחראים הקרחונים הנמסים לכשני שליש מעליית המפלס.
עליית מי האוקיינוס וההצפות בזמן סופות הן דוגמאות למצב בו יהיה לשינוי האקלים השפעה כלכלית דרמטית. סקטור אחר, שפגיע מאוד לשינויי האקלים, הוא החקלאות. החקלאות היא ענף מרכזי בכלכלה של 12 מדינות במרכז ארה"ב. שינוי האקלים כבר הביא לכמות גשמים גדולה בהרבה מבעבר, ועימם הצפות ונזקים לגידולים ולחי. ההצפות במדינת איווה ב-2019 גרמו לנזקים של מעל 1.5 מיליארד דולר, ובנברסקה מתו פרטי בקר בשווי של מעל 400 מיליון דולר. בסך הכל, נגרמו לאיזור כולו נזקים של מעל ל-3 מיליארד דולר. ההצפות משפיעות גם על יבולי העתיד, בהופכן שטחים חקלאיים לבלתי מתאימים לעיבוד. הערכות שונות מעמידות את אובדן התפוקה העתידי על 25%.
את דרום-מערב ארה"ב לעומת זאת, פוקדת בצורת מתמשכת. על פי מחקר של מדענים מאוניברסיטת קליפורניה שבדקו טבעות בעצים באיזור, שני העשורים האחרונים היו היבשים ביותר באיזור מזה יותר מאלף שנים. הבצורת, שהחלה בשנת 2000, צמצמה את אספקת המים, הרסה שדות ומשקים חקלאיים והגבירה את שריפות הענק שפרצו באזור. החום גם צפוי להקטין את התפוקה החקלאית.
על פי מחקר של האקדמיה הלאומית למדע משנת 2011, כל עליה של מעלה בטמפרטורה הממוצעת, תגרור בין 5% ל-15% ירידה בתוצרת החקלאית. גידולים מסויימים, כמו אורז וכותנה, עשויים להיעלם כליל, שכן אינם מתאימים לגידול מעל לטמפרטורה מסויימת. עליה נמשכת בטמפרטורה עלולה לפגוע בענפים אחרים ושונים, אפילו בתיירות. אולימפיאדת החורף האחרונה בסין, יצאה לדרך בזכות ייצור מסיבי של שלג מלאכותי. אך שלג מלאכותי לא יוכל לסייע למאות אתרי הסקי ברחבי העולם למלא את מקומו של זה שאינו יורד משמים כבעבר.
4 טריליון וחצי דולר למימון מעבר לאנרגיה ירוקה
לשינוי האקלים יהיה גם השפעות רפואיות נרחבות. אלו כוללות גידול במחלות שקשורות לדרכי הנשימה, פציעות ומוות הנובעים מאירועים הקשורים למזג אוויר, או מזיהום מקורות המים. אך הנזקים לא יהיו רפואיים בלבד. מחקר שפורסם ב-2021 העריך כי העלויות בשטח הבריאות בגין משבר האקלים עלולות להגיע ל-820 מיליארד דולר לשנה. בארה"ב לבדה.
אך אין מדובר ברפואה בלבד. בשנת 2018 ביקש "פרוייקט גילוי הפחמן", ארגון ללא מטרות רווח, מ-7,000 חברות להעריך את הסיכונים הפיננסיים הנשקפים להן בגין שינוי האקלים. הסקר מצא ששינוי האקלים עלול לעלות ל-500 החברות הגדולות בעולם כטריליון דולר בנזקים, זאת החל מ-2025. על פי פרסום של הפורום הכלכלי הגלובלי מיוני 2021 שציטט מכון מחקר שוויצרי, אם ינקטו צעדים נמרצים להקטנת הפליטה של גזי חממה, והטמפרטורה תעלה עד 2 מעלות, היעד של הסכם פריז, עלול העולם לאבד רק 11% מהתל"ג עד 2050. אך אם דבר לא יעשה, והטמפרטורות תמשכנה לעלות בקצב הנוכחי, עד 2050 כלכלת העולם תצטמק ב-18%. על פי הניתוח, בתרחיש כזה, הכלכלות האסייתיות ייפגעו באופן קשה במיוחד, ויאבדו 26.5% מהתל"ג שלהן.
החלפת מקורות האנרגיה לירוקים יהיה כרוך גם הוא במחיר כבד. מחקר של חברת ווד-מקינזי משנת 2019, העריך את העלות הכרוכה בהעברת כל מערכת ייצור האנרגיה מדלק מאובנים לאנרגיה ירוקה במעל 4.5 טריליון דולר, וזאת במהלך 10 עד 20 השנים הבאות. החלפה כזו תגרום גם לאובדן של מיליוני מקומות עבודה. בארה"ב יש כ-1.7 מיליון איש ואישה שעובדים בתעשיות הדלקים המאובנים.
מהפכת המזון, הפודטק, מנסה גם היא להתמודד עם גורמי זיהום האוויר. מיליארד ראשי בקר ומיקנה ברחבי העולם אחראים לבדם לכ-14.5% מגזי החממה הגלובליים. הצלחת הניסיונות הנמרצים לייצר בשר במעבדה ללא משק חי, וחלב ללא פרות, ישפיע דרמטית על הכלכלה החקלאית, ועל תעסוקתם של מיליונים.
המעבר לעולם ירוק יותר, יצור כמובן הזדמנויות עסקיות מרחיקות לכת, ויעידו עשרות המיליארדים שהושקעו בשנה שעברה ויושקעו השנה, בפיתוח מקורות אנרגיה חליפיים, כמו גם בייצור מזון שאינו מצריך זיהום מסיבי. אך הזדמנויות אלו יצריכו השקעות עתק, כלומר אמצעים ועושר שיצטרכו לבוא ממקום כלשהו, ועל חשבון פעילות כלכלית אחרת - כמו צריכה.
קשה להעריך במדוייק את היקף משבר האקלים ואת עלותו הכספית, מה גם שהדיון כולו זוהם בשיח פוליטי ופופוליסטי. אך אין ספק שמנזקים ישירים ועד שינויים מסיביים בכלכלה. מנזקי בריאות ועד העלות הכרוכה בניסיון להתנתק מאנרגיות מזהמות, האתגר הסביבתי יטיל בעשורים הבאים עומס עצום על הכלכלות בכלל, ועל התקציבים הממשלתיים בפרט. העלויות הללו יתרחשו כאשר אלו שקועים בחובות עתק ובהתחייבויות, בעיקר פנסיוניות ורפואיות, בהיקפים שאינם ברי פרעון.
בינתיים דור ה'בומרס' הוא גם המוביל בהכחשת מוחלטת של בעיית האקלים. בסקר שנערך לא מכבר ע"י פיו ריסרץ', רק 25% מאנשי אותו הדור, ומבוגרים מהם, ענו בחיוב לשאלה: "האם עלינו להגמל בהדרגה מהשימוש בדלקים מאובנים". הכלכלן הבריטי ג'ון קיינס אמר פעם: "כל העניין הזה של ה'טווח הארוך' זוכה לתשומת לב מופרזת, שכן בטווח הארוך כולנו נמות". נראה כי בדור הזה, הוא מצא את חסידיו המובהקים. נותר איפוא רק לראות האם הטווח הארוך יגיע לפני שיוצפו עיירות הפנסיונרים בפלורידה.